לא צריך לבזות את בית המשפט. לא צריך ללעוג ולהשמיץ. בית המשפט עשה זאת בצורה הטובה ביותר, שם את עצמו ללעג ולקלס.
כי כך קבע בית-משפט השלום: המותג "עבודה עברית" הוא פשוט לא חוקי. כן, זו אותה עבודה עברית שאנו מכירים משיעורי היסטוריה מולדת או ציונות.
אותה עבודה עברית שהינה משהו פשוט ומובן מאליו אצל כל יהודי שאוהב לפרנס את אחיו. אבל עכשיו, במדינת היהודים תשע"ח, זה כבר לא חוקי בעליל. פאסה.
ועוד מעט, כנראה, גם "מדינת היהודים" לא תהיה יותר חוקית.
במחשבה שניה, אפשר ממש לרחם על השופטת הנכבדה.
זה מזכיר תסריט מפורסם בספר מדע בדיוני, של רובוט מתוחכם שנקלע לסתירה בין ערכים שונים שהוזנו לו, וכיון שלא יכל להכריע המשיך לנוע במעגלים.
ערכים פשוטים של שייכות, משפחה ואומה, מתנגשים עם ערך השוויון שהפך לאלוהים אצל אהרן ברק וסיעתו. אבל שלא כמו הרובוט, בסוף השופטת הכריעה. את הכל אפשר לעקם (גם את השכל הישר), העיקר לא לבגוד באלוהי השוויון-בכל-תנאי.
והעיקר, עכשיו מגיע תורינו.
בית המשפט עשה חצי עבודה, הפך את החוק לצחוק.
ועכשיו העם יאמר את דברו. פשוט לצחוק.
להכריז שוב ושוב "עבודה עברית" – אני מעדיף עבודה עברית, אני מפרסם עבודה עברית. זה טבעי ופשוט ונכון וצודק, לתת זכות קדימה לאחים.
זה גם כתוב בתורתנו הקדושה: "קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" – תן עדיפות לבני עמך.
ועוד לעשות: להשתתף, כולנו, בתשלום הקנס שהוטל על מפעיל לוח עבודה עברית (זה כבר לא צחוק)!
כי מה שחשוב באמת הוא לא מה יאמרו השופטים אלא מה יעשו היהודים.
לציין יהודי- בכל תיכתובת, וגם תאריך 2 ל' תשרי תשע"ח 10:56 יהודי חושב
D-: 1 כ"ז תשרי תשע"ח 21:56 חחח