מבוך הכסף: כך השתלט ארגון פשיעה רצחני על עיריית נצרת

הפשיעה במגזר הערבי מוכרת לכולנו, אם במאות הנרצחים והרוצחים שמסתובבים חופשי ברחובות,  בעשרות אלפי הרכבים שנגנבים בכל שנה, בטרור הפרוטקשן ובמאות אלפי כלי הנשק הלא חוקיים שמסתובבים פה מתחת לבלטות. בניגוד למה שהתקשורת והמגזר הערבי מנסים לצייר, לא מדובר בשולי החברה הערבית, אלא בחמולות ענקיות שכוללות אנשי ציבור ובכירים בכל הארץ. היום אנחנו נעסוק בסיפור אחד חשוב שחושף את שיטות הפעולה, ומלמד אותנו על כמה גבוה מגיעים ארגוני הפשע, איך הם מצליחים להתחבר לעטיני התקציב הציבורי, ואולי השיעור החשוב ביותר: איך דווקא הערבים הפחות לאומניים, מעורבים יותר בפשע.

מדובר בפרשה שנקראת בפי המשטרה "מבוך הכסף". נשמע מוכר? תארו לעצמכם עירייה שלמה שהופכת, צעד אחרי צעד, לכספומט שמשרת את ראש העיר, ואחר כך גם את אחד מארגוני הפשיעה האכזריים והגדולים ביותר בצפון. נשמע כמו סיפור ממקסיקו? מדובר בסיפור שמתרחש כאן ממש, בעיריית נצרת.

במרכז הסיפור שלנו עומד סמיר בכרי. עבריין צעיר, בן לאמא מרצועת עזה ואבא מנצרת, שהפך בתוך זמן קצר לאימת הצפון. ארגון פשיעה רצחני שהטיל אימה על כל מי שנתפס כיריב או סירב לדרישותיו.הארגון שלו מנהל סכסוך דמים מול משפחת חרירי, סכסוך שגרר עשרות מקרי רצח. הארגון של בכרי פעל מתוך מתחמים מבוצרים בדלתות כספת, שכללו חמ"ל עם מצלמות שרישתו חלקים נרחבים מהעיר נצרת ומהיישוב בסמת טבעון.

אז איך ארגון הפשע  של בכרי מוצא את דרכו למסדרונות העירייה? הכל מתחיל בחברת אבטחה בשם "שומרי הגליל". תזכרו את השם הזה. הוא חשוב. מדובר בחברה שעוסקת לפי הגדרתה באבטחה, ניקיון, וכוח אדם. בשנת 2015 החברה מאבדת את הרשיון להחזיק נשק, ולכן מנהל החברה מעביר את השליטה בה למנהל האבטחה, שבהמשך הופך לעד מדינה בתיק, ושמו אסור בפרסום.

נגיד בסוגריים: אנחנו לא יודעים למה חברת 'שומרי הגליל' איבדה את רשיון האבטחה בשנת 2015, אבל אנחנו כן יודעים מה קרה במקרים דומים. לא מעט פעמים, חברות שמירה משמשות ככיסוי לגביית פרוטקשין. זה עובד ככה: נניח שאתה בעל עסק באיזה מקום בצפון. יום אחד בא אליך לעסק נציג של חברת אבטחה, ומציע לך לשכור את שירותיו. אם אתה תסרב, אתה תגלה מהר מאוד שאתה צריך חברת אבטחה, כי ישרפו לך את העסק. אם תסכים לשלם, אתה תגלה שלא קורה שום דבר. מצד אחד לא באמת מציבים שומר, אבל מצד שני העסק נשאר שלם. בעזרת חברות אבטחה כאלה, ארגוני הפשיעה יכולים לקבל כסף שהוא כביכול כסף כשר לגמרי, בלי הוצאות אמיתיות כי האיום שהם מגינים מפניו, הוא ארגוני הפשיעה בעצמם. כמו שאמרנו, אנחנו לא יודעים אם הרשיון של חברת 'שומרי הגליל' נשלל בכלל סיפור כזה, אבל היו מקרים דומים, כמו למשל המקרה של בנו של ראש מועצת אלבטוף שנחשד בדבר דומה. סגור סוגריים.

נחזור ל-2015. החל מאותה שנה, ראש עיריית נצרת, עלי סלאם, הופך את החברה הזו לפלטפורמה לגניבת כספים מהעירייה. השיטה עבדה ככה: העירייה העבירה לחברה כספים תמורת משרות מאבטחים פיקטיביות, והכסף חזר במזומן לראש העיר, ששלשל לכיסו כ-20 אלף שקל בכל חודש. כשהיה צריך, הכסף מימן גם שוחד פוליטי, למשל לחבר מועצת העיר תאופיק מראוות, שקיבל שוחד באמצעות העברת כספים לביתו שנרשמה כ"שומרת", תמורת תמיכתו הפוליטית.

עד כאן מדובר בשחיתות מהמדרגה הראשונה, אבל זו היתה רק ההתחלה. התפנית הדרמטית בעלילה מתרחשת לפני כ-3 שנים. חברת "שומרי הגליל" נקלעת לקשיים כלכליים כי העירייה, שהייתה בעצמה בחובות, פשוט הפסיקה לשלם לה. כדי להתמודד עם קשיי התזרים, מנכ"ל החברה, שכזכור מאוחר יותר הופך לעד מדינה בפרשה, פונה לכאיד ריאן – בכיר בארגון הפשע של בכרי – כדי לבקש הלוואה. ברגע שאנשי ארגון הפשע נחשפים לקומבינה המשתלמת, הם פשוט משתלטים על חברת השמירה בפועל.

כדי להבין עד כמה המצב היה מופרך – אותו כאיד ריאן וראש ארגון הפשע סמיר בכרי בכבודו ובעצמו, נרשמו כעובדים בחברת האבטחה. הם ניפחו את שעות העבודה, המציאו מתחמים שמעולם לא הוצב בהם שומר, וקיבלו על הכל תשלום מהעיריה. מי שאישר את החשבונות היו ראש העיר עלי סלאם וגזבר המועצה, שידעו היטב שהם מעבירים כסף לארגון פשע.

אגב, בזמן שחברת האבטחה נשלטת על ידי ארגון פשע, סמנכ"ל חברת האבטחה, אדהם מורה, מעלה לפייסבוק תמונות מפגישות תיאום עם קציני משטרה, ואפילו תמונות עם תעודת הוקרה שקיבל ממפקד תחנת נצרת על "שיתוף פעולה פורה".

אז אמנם כבר הבנו איך ארגון הפשע המסוכן ביותר בצפון מומן על ידי הקופה הציבורית, אבל אם חשבתם שזה השיא, אתם בהחלט טועים. 
זה לא נגמר רק בחברת האבטחה. את העברת הכספים לחברה מאשר למעשה מנהל אגף האכיפה העירונית בעירייה, סביח מילחם, שגם גובה לעצמו, על פי כתב האישום, החל משנת 2021, סכום של 5 אלפים ש"ח בחודש. כאמור, מילחם הוא מנהל אגף האכיפה העירונית, ולמעשה הוא מפקד על השיטור העירוני בנצרת.

בסוגריים צריך להגיד, שיש כאן סוגיה מעניינת בתוך החברה הערבית. להקמת השיטור העירוני בערים הערביות הייתה התנגדות אידיאולוגית בקרב רבים מהערבים, בטענה שהיא מקדמת את "שירות המדינה" כפי שזה כונה בוויכוחים האידיאולוגיים של הערבים אזרחי ישראל, כמו גיוס ושירות אזרחי. ככה יוצא שמי שמוכן להשתתף ביוזמה אלה דווקא הערבים אזרחי ישראל שפחות מזדהים עם האיסלאם הקיצוני, ודווקא אלה, כמו שאמרנו, מעורבים יותר בפשיעה. 
בשנת 2016 חברי מועצה בעריית נצרת דרשו לבטל את התקציב לשיטור העירוני, בטענה כי מאז שהוקם ישנה דווקא עלייה באלימות בעיר. כשאותו מילחם מונה לתפקיד מנהל אגף האכיפה העירונית, עתרו גורמי אופוזיציה בעיר נגד המינוי בגלל הרשעה בעבירות אלימות עליה ריצה תקופת מאסר של 8 חודשים. העתירה נדחתה בסופו של דבר בגלל התיישנות העבירה. בשנת 2021 נורה ונפצע מלחם על ידי עבריינים, לטענתו בגלל העבודה בשיטור העירוני.

במסגרת תפקידו, מילחם הצטלם עם בכירי השלטון בישראל – מראש הממשלה נתניהו, דרך בני גנץ, השר לביטחון פנים, ועד למפכ"ל המשטרה.

תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק היא מאירוע בו הוא מקבל מענק כספי ליחידת השיטור העירוני מהמפכ"ל לשעבר קובי שבתאי והשר לביטחון פנים עמר בר לב. בנוסף הוא מצולם עם פוליטיקאים רבים שהגיעו לבקר בנצרת, מראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון לשעבר בני גנץ, שרים בכירים ועוד, וכמובן עם מפקדי תחנת המשטרה בנצרת, וכל צוות התחנה בתמונות רבות.

לפני כשנה הגיעה לנצרת הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, שם הציג ראש העיר עלי סלאם, שכזכור נאשם בתיק, את השיטור העירוני. באותו מעמד פוגל מסביר שאמרו לו להגיע ללמוד על השיטור העירוני דווקא בנצרת. עלי סלאם הציג לחברי הועדה את סביח מלחם, האחראי על השיטור העירוני, והזכיר, ואנ מצוטט: "לפני כמה שנים, לפני שהתחלתי בשיטור עירוני, הייתה לי ישיבת מועצה עם חד"ש, רצו לבטל את השיטור העירוני. או שיטור עירוני או קואליציה". 

לשאלת רואי כחלון, הממונה על המלחמה בפשיעה בחברה הערבית, עונה עלי סלאם, ציטוט: "אתם תקבלו את הכול, רק אני רוצה שתעזרו לפחות בעוד חמש מכוניות. אם תתנו לי עוד חמש מכוניות אני אשלוט בנצרת, בחברה הערבית, יש לי בכל שכונה שיטור עירוני, שעונה לי בלילה. אני חי עם המשטרה, בשיתוף מלא עם המשטרה". כזכור, על פי כתב האישום, באותו זמן חברת שומרי הגליל נשלטת על ידי הארגון של סמיר בכרי שסוחטת את ראש העיר עלי סלאם ואת סביח מלחם, הממונה על השיטור העירוני. נקודה מעניינת נוספת עולה בסיור כאשר סביח מילחם מתפאר בכך שרישת את העיר במצלמות מטעם השיטור העירוני. בנוסף מסתבר שהוא עשה קורס של מפקד מטווח. 

על פי נתוני מחקר הכנסת, בשנים 2020-2023 השתמשה עיריית נצרת בכ-1.7 מיליון ש"ח לתקציב השיטור העירוני. סכום לא מבוטל, שאיתו הפעילו שוטרים ומפקחים עירוניים. השאלה הגדולה היא: האם כתב האישום כנגד מי שהיה אחראי על השיטור העירוני, ואישר למעשה העברות כספיות לחברה בשליטת ארגון הפשיעה הגדול בעיר, תוך שהוא גובה לעצמו עמלה - האם כתב האישום הזה חושף את הפרשה או שהוא רק קצה הקרחון, והאם יתכן כי גם  השיטור העירוני עצמו עבד יחד עם ארגוני הפשיעה? 

ואם כבר מדברים על פוליטיקאים, אי אפשר שלא להזכיר את עלי סלאם עצמו. אותו ראש עיר שמואשם כיום בשיתוף פעולה עם ארגון הפשע, זכה לפני מספר שנים לחיבוק חם מראש הממשלה נתניהו, שאף הצהיר שסלאם מהווה "דוגמה שצריכה לשמש מופת", והציג אותו כהבטחה לשילוב החברה הערבית.

לפני הבחירות שבהם קמה ממשלת השינוי, הובילו אנשי נתניהו קמפיין של שיתוף פעולה עם חברי כנסת ערבים מתונים ונתניהו אף קישר את זה להסכמי אברהם.
סלאם כיכב כתקווה לערבי ישראלי. זה התחיל כבר ב-2016 באירוע מצולם שבו צעק סאלם על איימן עודה יו"ר חד"ש וטען שהוא הרס להם את העיר, והמשיך לפגישה עם נתניהו שאמר לו, ציטוט: "אני חושב שהשילוב של ערביי ישראל בתוך החברה הישראלית, זה יעד לאומי שלנו. אני חושב שההובלה של ראש עיריית נצרת בכיוון הזה היא דוגמה שצריכה לשמש מופת גם לאחרים ואני אשמח לעזור לך". סלאם השיב: "אני מאמין בדו-קיום, אני מאמין בדרך היחידה – שאנחנו נחיה ביחד ונמשיך ביחד".

בינואר 2021 קיים נתניהו מסיבת עיתונאים בנצרת. סלאם אמר אז על נתניהו: "מה שראש הממשלה עשה, אף אחד לא עשה. בחיים לא היה לנו טוב כמו עכשיו". וגם "אין מנהיג כמוך בכל המדינה שיכול לתת לא רק לערבים ולא רק ליהודים. המשותפת לא עשו כלום, כל החברה הערבית מאוכזבת מהיחס ומהעבודה שלהם." הוא גם הצהיר שנמאס לו מ-48. 
נתניהו הצהיר באותה מסיבת עיתונאים: "הסכמי השלום שהבאתי עם מדינות ערב יביאו עוד הרבה השקעות שיטיבו עם כל אזרחי ישראל, ובראש ובראשונה עם החברה הערבית. מי שטוען שנזכרנו בציבור הערבי רק לקראת הבחירות או שהוא משקר או שהוא לא יודע את העובדות". בהמשך היה מעורב סלאם בסאגה סביב החיזורים של הליכוד אחרי מפלגת רע"מ. סלאם אף טען שנתניהו הבטיח לו תפקיד שר בממשלה. 

באותו זמן אנחנו בקול היהודי הזהרנו כי מדובר תרמית וחשפנו שורה של התבטאויות לאומניות קיצוניות של סלאם. 

זו לא הפעם הראשונה שבה מתברר כי ישנו מתאם דווקא בן ערבים אזרחי ישראל המזוהים כלא-לאומניים כביכול לבין מעורבות בפשיעה פלילית, רק לאחרונה חשפנו מספר פרשות שבהם מעורב הגדס"ר הבדואי. כשלפעמים דווקא גורמים שמתכחשים לזהות הלאומית שלהם, מתגלים כבעלי מחויבות מוסרית פחות גבוהה והעמדה של האינטרס האישי במרכז.

נחזור לבכרי? באוגוסט 2023, סמוך לבחירות המוניציפליות, התבצע ניסיון חיסול של מוסעב דוח'אן, שהתמודד מול עלי סלאם על ראשות העיר. בעקבות הפגיעה בו, הוא פרש מהמרוץ, השב"כ נכנס לתמונה, סמיר בכרי הפך למבוקש ונעצר במבצע דרמטי בבסמת טבעון, כשבמקביל נעצרה חוליית החיסול שנחקרה בשב"כ והודתה כי נשלחו על ידי בכרי וסגנו פאח'ורי. במהלך המשפט התקיים משפט זוטא לקבילות ההודאות שהתקבלו בחקירת השב"כ, לאחר שחברי החולייה שהעידו נגד בכרי חזרו בהם מהעדות.

למה ארגון הפשיעה מנסה לחסל את המתמודד לראשות העיר? כמובן שיש את הסידור הכלכלי עם חברת 'שומרי הגליל', אבל יכול להיות שיש כאן יותר מזה: דוח'אן, התנגד לשיטור העירוני, ואם אכן בכרי הצליח להשתלט עליו, מדובר במקור כסף וכוח עוצמתי במיוחד, כזה שראש ארגון פשע מוכן לחסל בשבילו גם מתמודד לעיריה.

במקביל למעצר של בכרי ואנשי החוליה, הקופה העירונית של נצרת כבר הייתה ריקה לגמרי עם גירעון של למעלה מ-300 מיליון שקלים. משרד הפנים מינה חשב מלווה, שבמאי 2025 עצר סופית את העברות הכספים לחברת האבטחה. התגובה של ארגון בכרי לא איחרה לבוא: הם פשוט החלו לסחוט ישירות את ראש העיר עלי סלאם, ודרשו ממנו לשלם להם בין 10 ל-12 מיליון שקלים. בנוסף לזה, הארגון סחט קבלני כבישים, השתלט על מכרז פינוי האשפה של העיר באיומים, והפעיל קווי הלוואות בריבית של 18% עם משיכה של החזרי מע"מ מהמדינה.

תוך כדי שהחקירה נגד ארגון בכרי מתנהלת בחודשים האחרונים, ובזמן שראשי הארגון במעצר, התפוצץ מטען חבלה רב עוצמה בביתו בנצרת של חשוד מרכזי בתיק. בנוסף ניסו גורמים עבריינים לאיים על עד המדינה בתיק. על פי הדיווחים, ב-8 בינואר נעצר חשוד בפריצה לביתו של עד המדינה נגד החשודים והעברת מסר מאיים לבני משפחתו. על פי דיווח באתר פוסטה, העצור הוא סאלם זועבי, שלפי המשטרה מקושר לארגון בכרי, אבל גם רשום כעובד בחברה הקבלנית שניהל עד המדינה. זועבי מופיע בדף הפייסבוק של אדהם מורה.

לסיכום: כתב האישום הזה מוגדר ובצדק כהישג עצום של המשטרה, שהצליחה לפרק את אחד מארגוני הפשיעה המרכזיים בישראל. אבל כשאנחנו קוראים על תעודות ההוקרה מהמשטרה, על התמונות עם השרים ועל הדרך שבה כספי ציבור זרמו ישירות לעולם התחתון, נותרת שאלה אחת גדולה ופתוחה: למי נתנו לשמור על השמנת?