דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום שלישי חושף בעיות רבות בנוגע לפשיעה והטרור הבדואים בנגב, אבל ישנן בעיות נוספות שאולי מסתתרות בין השורות. האם המדינה משלמת פרוטקשן לבדואים בעזרת ניפוח שעות השמירה?
לפני יותר מחודשיים הגישה הפרקליטות כתבי אישום בפרשת "מבוך הכסף", פרשת השתלטות ארגון הפשע של סמיר בכרי על עיריית נצרת.
בכתב האישום מתואר כיצד ראש עיריית נצרת גילה שהוא יכול למשוך תקציבים אל חברת שמירה, שדרשה תשלום על שעות שמירה שמעולם לא התקיימו, ולאחר מכן הכסף הגיע אל ראש העיר עצמו ואל מקורביו.
לאחר מכן, וכשהעיריה נקלעה לחובות, ארגון הפשע של בכרי השתלט על האופרציה, וקיבל בעצמו את תקציבי השמירה המנופחים, כשבשלב מסיום ראש ארגון הפשע עצמו נרשם כשומר.
רמז לפרקיטקה כזו אפשר למצוא בדו"ח מבקר המדינה בנושא מצב המשילות בנגב.
על פי הדו"ח, במועצה האזורית נווה מדבר, שכוללת את הכפרים אבו קרינאת, אבו תלול, ביר הדאג' וקסר א-סיר, שולמו לחברות שמירה יותר מ-12 מיליון ש"ח בשנת 2024, עליה של יותר מ-2 מיליון ש"ח בתוך 4 שנים.
למרבה הפלא, רוב עלויות השמירה הן בסופי שבוע ובלילות, ולא בשעות הפעילות של המוסדות, כמו ברוב המקומות.
על פי הדו"ח, כ-710,000 ש"ח בחודש הולכים לשמירה בלילות ובסופי שבוע, ובשעות היום רק כ-17,000 ש"ח בחודש.
"דפוס זה מעלה סימני שאלה: האם השירות נחוץ האם הוא נובע מצורך בטחוני אמיתי או משיקולים אחרים?"
על פי דו"ח מבקר המדינה, סקר שנערך בפרואר 2025 על ידי ארגון הקבלנים והבונים במחוז ת"א גילה ש-87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי הבניה. כתוצאה מכך, קבלנים מפחדים לגשת למכרזים, 50% מהקבלנים ציינו שהפרוייקטים התייקרו בין רבע מליון למליון ש"ח, והקבלנים חוששים להגיש תלונות.
דו"ח המבקר חושף עליה משמעותית בתיקי הפרוטקשן שנפתחו, אך ירידה באחוז התיקים שמגיעים לטיפול הפרקליטות. בדו"ח הקודם נסקרו 264 תיקי סחיטת דמי חסות שנפתחו על ידי המשטרה בין 2015-2020, מתוכם 67% נסגרו, ו-33% עברו להמשך טיפול בפרקליטות.
בדו"ח הנוכחי נכתב שמספר התיקים גדל לכ-1,743 תיקים, מתוכם 82% נסגרו או בהליך סגירה, ו-18% נמצאים בפרקליטות.