בשעה 4:40 הבוקר, יום רביעי י"ג באדר החל צום תענית אסתר, אותו אנו צמים בדרך כלל ביום שלפני חג הפורים.
התענית נקבעה זכר לצומות שהתענו היהודים לבקשת אסתר המלכה בזמן גזירתו של המן הרשע, אך יש לה תוקף הלכתי של מנהג, ועל כן גדריה מקילים יותר משאר הצומות. אף על פי שאת הצומות אז ערכו היהודים בחודש ניסן, שנה לפני נס פורים הגדול, נוהגים אנו להתענות זכר להן יום קודם הפורים (י"ג אדר).
הפוסקים כתבו כי מטרת הצום הוא "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".
יש להדגיש שאת הצום קיבלו רק כזכר לתעניתם ולא כחובה גמורה. על כן, בצום זה נוהגים הקלות רבות, ומי שקשה עליו הצום הקלו לו יותר משאר התעניות. יש הסוברים שאפילו מעוברות ומניקות שאינן מצטערות, אינן צריכות לצום, וכן כואבי עיניים פטורים. אך לפני שאדם מתיר לעצמו את הצום, ראוי שיעשה שאלת-רב.
צום זה נוהג כרוב הצומות ומותר לאכול כל הלילה עד עלות השחר. לתפילת השחר מצרפים סליחות, וידוי דברים ו'אבינו מלכנו'. בנוסף, קוראים בתורה בציבור את קריאת התענית "ויחל משה" מתוך פרשת 'כי תשא' שבספר שמות.
בתפילת המנחה מוסיפים נוסח מיוחד לתענית ("עננו ה' עננו" ) בתפילת הלחש, הנאמר על ידי הציבור בתוך ברכת 'שומע תפילה', והחזן בחזרתו בקול, מצרפו לברכה בפני עצמה העומדת לאחר ברכת 'רפאנו'. קודם לכן, קוראים בתורה שוב את סדר 'יחל משה' ומוסיפים לו הפטרה "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נ"ה).
זמני כניסת ויציאת הצום בערים בישראל:
ירושלים: כניסת הצום: 04:38, צאת הצום: 17:58 || תל אביב: כניסה: 04:40, יציאה: 17:55 || חיפה: כניסה: 04:39, יציאה: 17:56 || באר שבע: כניסה: 04:40, יציאה: 17:58 || צפת: כניסה: 04:37, יציאה: 17:56 || אילת: כניסה: 04:39, יציאה: 17:56.
