שלושה רבדים של משמעות למושג הפחד שבמגילה. אז בואו נשתחרר מהפחדים החונקים. פורים שמח!
לשמוח ולצחוק כראוי זה לא צחוק - זו משימה רצינית שכדאי להתחיל בה כבר עם בואו של האורח המיוחד - אדר א'
לפי "פרק שירה" כל פרי משבעת המינים אומר שירה מיוחדת, ומעביר לנו מסר בתיקון הנפש. סדר ט"ו בשבט שהוא גם התוועדות חסידית עם פירות ט"ו בשבט
לא קל להיות בפסגת שרשרת המזון. מתחתינו כל יצורי ממלכות הצומח והחי אוכלים ונאכלים בטבעיות ובפשטות, ואילו אנו מסובכים עם מזוננו. האנושות, כך נראה, סובלת מהפרעת אכילה
עשרה בטבת מסמל את גניזת החזון האוניברסלי, אך גם את תחילתו • לעשרה בטבת
ישנן שמונה מלים נרדפות בעברית ליופי, המקבילות לימי החנוכה. יחדיו, הן מצטרפות לפסיפס מרהיב של מהות היופי, ומסייעות לתקן את אידיאל היופי היווני
אור נרות החג רועד בחלון, קערת לביבות על השולחן, ואנו יוצאים לסיבוב בעקבות הסביבון: מבט עומק על משמעותם של מנהגי ישראל בכלל, ושל הסביבון הרוקד על חודו והופך את הריבוע לעיגול של נס גדול.
חג החנוכה מפגיש אותנו מחד עם הסולידריות היהודית אל מול אומות העולם ומאידך עם מלחמת תרבות המתחוללת בתוך עם ישראל ומבטיח נצחון בשתי החזיתות
שתי תכונותיו העיקריות של הנר הן אור וחום. האור מופיע בעינים וחושף דברים נעלמים, והחום מופיע בלב, מרכך ופותח אותו
חג הסוכות נע בין שני קצוות מנוגדים, "זמן שמחתנו" - השמחה שפורצת גבולות, ומאידך הענוה והשפלות שנובעים מארעיות הסוכה ומאווירה הנוגה של מגילת קהלת – "הכל הבל"
הבל הלב שמתבטא בראש השנה בתקיעת השופר, מתפתח ביום הכיפורים לדיבור וקשר זוגי עם הקדוש ברוך הוא
השופר מחזיר אותנו למפגש ראשוני וטבעי עם ה' קודם היות התרבות האנושית, בעוד החצוצרה מגלמת את האדם המעצב את הטבע כרצוננו. דואט לשופר וחצוצרה לכבוד ראש השנה
איך הפטרות הפורענות מולידות את הפטרות הנחמה
מאמר חז"ל הידוע, 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' – מקבל פנים חדשות לאור תורת החסידות. את השמחה שבחודש זה יש לזהות כנקודה פנימית שמסתתרת בתשעת הימים הראשונים של החודש ואז יוצאת החוצה ומופיעה במלוא הדרה
לכבוד ראש חודש תמוז, מעט על רבי חיים בן עטר שנפטר החודש לפני 272 שנים
