בע"ה י"ב אב תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הראייה הפנימית של האר"י הקדוש

לרגל הילולת האר"י הקדוש הרב שמואל אליהו דיבר על הכח של תורת הנסתר דווקא בדורנו

  • הרב שמואל אליהו
  • ז' אב תשפ"ב - 09:28 04/08/2022
גודל: א א א

צפו בשיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו לשבת פרשת דברים:

הראייה הפנימית של האר"י הקדוש

מעלת דורם של רשב"י ושל רבי עקיבא

רואה מה שלא ראה אדם מאז מעמד הר סיני

רבי שמעון מעיד על עצמו שהוא רואה מה שלא ראה אדם מאז מעמד הר סיני. "אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין חַבְרִין, דְּאַתְיָין בְּהַאי עִזְקָא קַדִּישָׁא. אַסְהַדְנָא עָלַי שְׁמַיָיא עִלָאִין דְּעִלָּאִין, וְאַרְעָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דְּעִלָּאָה. דַּאֲנָא חָמֵי הַשְׁתָּא, מַה דְּלָא חָמָא בַּר נָשׁ, מִיּוֹמָא דְּסָלִיק מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא לְטוּרָא דְּסִינַי" (אדרא רבא). רשב"י אמר לכל התלמידים המאירים שנמצאים בחבורה הקדושה: אני מעיד עלי את השמים עליוני העליונים ואת הארץ הקדושה העליונה שבעליונה, שאני רואה מה שלא ראה בן אדם מיום שעלה משה רבנו בפעם השנייה להר סיני.

רָאָה פָנָיו מְאִירִים

"דַּאֲנָא חֲמֵינָא אַנְפָּאִי נְהִירִין, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא תַּקִּיפָא, דְּזַמִּין לְמֵיפַּק בְּאַסְוָותָא לְעָלְמָא". שאני רואה את פני מאירים כאור השמש החזקה ומזומנת להביא רפואה לעולם. "דִּכְתִּיב (מלאכי ג) 'וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ'. וְעוֹד דַּאֲנָא יְדַעְנָא דְּאַנְפָּאי נְהִירִין, וּמֹשֶׁה לָא יָדַע וְלָא אִסְתָּכַּל". ולא עוד, אלא שאני יודע שפני מאירות, ומשה לא ידע שפניו מאירות ולא הסתכל "הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לד) וּמֹשֶׁה לָא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (זוהר ג נשא דף קלב:).

השפעה רוחנית על הצדיק – לפי מדרגת הדור

העדות הזאת לא באה לומר שרבי שמעון גדול מהדורות שלפניו, אלא שהדור שלו תיקן הרבה ולכן הוא יכול לראות יותר מהדורות שלפניו. וכבר לימדו אותנו רבותינו שכל ראייה רוחנית עליונה תלויה במדרגה הרוחנית של הדור. כך אומרת הגמרא: "מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים - חַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ מְסֻבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית גּוּרְיָא בִּירִיחוֹ, נָתְנָה עֲלֵיהֶן בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה, יֵשׁ בָּכֶם אָדָם אֶחָד, שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ רָאוּי לְכָךְ, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, וּכְשֶׁמֵּת הִסְפִּידוּהוּ, 'הֵי חָסִיד הֵי עָנָיו, תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא'" (סוטה מח).

נשמת רשב"י היא נשמת משה רבנו

על פי זה מסביר רבי חיים ויטאל, המהרח"ו, בשער ההקדמות כי נשמת רשב"י היא נשמת משה רבנו בעצמו, רק שבדור של משה היה העולם  במדרגה נמוכה ולכן משה לא ידע שפניו מאירות. לעומת זאת בדור של רשב"י היה העולם טהור יותר מהדור של משה ולכן ההשגות של רשב"י היה גדולות יותר. עוד הוא מוסיף ואומר כי באמת הנשמה של רשב"י והנשמה של משה היא אותה נשמה עצמה. וכך ההבדל בגילוי הוא בגלל ההבדל ברמת האור והקדושה שהתחזקו בתקופת רשב"י לעומת תקופת משה.

"ואם תרצה תבין מה שנאמר בספר התיקונין על 'דור הולך ודור בא', דא משה רעיא מהימנא". אלא שבדורו של משה יצאו ישראל ממ"ט שערי טומאה ולא היה משה יכול להשיג יותר. כעניין שאמר משה לישראל "גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם" (דברים א לז). אבל בדורו של רבי שמעון כבר נטהר העולם קצת מהטומאה הזאת והיה יכול רבי שמעון לחיות בארץ ישראל ולגלות יותר ממה שגילה משה רבנו.

ההשגות הגבוהות של רבי עקיבא – הלכה למשה מסיני

זה מה שאומרת הגמרא על רבי עקיבא שהשיג הרבה יותר ממה שהשיג משה, וכל ההשגות שלו היו הלכה למשה מסיני. "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי מְעַכֵּב עַל יָדְךָ (לתת תורה בלי כתרים, קוצים ותגים)? אָמַר לוֹ (הקב"ה למשה): אָדָם אֶחָד יֵשׁ, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּסוֹף כַּמָּה דּוֹרוֹת, וַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁעָתִיד לִדְרֹשׁ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַרְאֵהוּ לִי, אָמַר לוֹ, חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ. הָלַךְ וְיָשַׁב לְסוֹף שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָה הֵם אוֹמְרִים, תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדָבָר אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי מִנַּיִן לְךָ? אָמַר לָהֶם, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ" (מנחות כט ע"ב). וכל זה כי דורו של משה לא היה ראוי להשגות הללו ודורו של רבי עקיבא היה כבר יותר טהור. לכן התורה של משה רבנו עצמו מאירה יותר בדורות יותר מתוקנים.

שני בתי המקדש משפיעים על טהרת הדור

ולכאורה הדור של רבי עקיבא ורשב"י תלמידו היה דור של חורבן הבית, אם כך מדוע דורם הוא יותר  מדורו של משה? והתשובה היא שעם ישראל והעולם כולו התקדם בזכות שני בתי מקדש שהביאו אור וקדושה לעולם כולו. כך בוטל יצר עבודה זרה על ידי עזרא הסופר וחבורתו. כך נפקחו עיניהם של ישראל ונפקחו עיניהן של האומות בימי שלמה המלך. כך נפקחו העיניים בפורים שרבים מעמי הארץ מתייהדים. כך נפקחו עיני העולם בחנוכה שנאמר בו "לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך". ואע"פ שמלכות רומא הרשעה החריבה את הבית השני – אורו הגדול של המקדש לא נעלם והוא פועל את פעולתו בעולם.

וְעֹשֶׂה חֶ֖סֶד לַאֲלָפִים

כדי להבין את הסוד הגדול של הצטברות האור בעולם, כדי להזכיר לכולנו את מה שאמרה התורה על הזכות והחסד שאדם עושה שממשיכה לאלפי דורות לכל צאצאיו, נזכיר מה שאומר הפסוק "וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֨סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽי" (שמות כ, ו). ואלפים פה הם אלפי דורות. כך נאמר על העושים מצוות מיראה שהחסד שלהם שמור רק אלף דורות. "הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מצותו מִצְוֹתָ֖יו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר" (דברים ז, ט ורש"י שם).

מכאן נבין כי יש זכות עצומה לכל יהודי שחי בדורנו הרבה יותר מכל דור אחר. לכל אחד מישראל בימינו צבורות זכויות עצומות של כ-70 דורות שעברו מאז חורבן הבית ובהם היו גזרות אנטיוכוס, גזרות הכנסייה הנוצרית, מסעי צלב, גירוש ספרד ופורטוגל ואנגליה וצרפת ומי לא. אינקוויזיציה ששרפה יהודים שלא הסכימו לעבור על דת ה'. יהודים מסרו נפש כמעט בכל הדורות הקדומים על שמירת התורה והמצוות. שילמו בשביל היהדות שלהם ברכושם ובחייהם. כל הזכויות הללו שמורות לכל יהודי ויהודייה שחיים בימינו ולא יודעים למה נעשים להם ניסים כל כך גדולים.

פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי

לעומת זאת החובות של הדורות הקודמים לא ממשיכות יותר מארבעה דורות, שנאמר "כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות פרק כ, ה). וגם זה רק באוחזים מעשה אבותיהם בידיהם (רש"י שמות לד ז). ולכן ככל שהדורות מתאחרים יותר, נמחקים החובות של הדורות הראשונים יותר ויותר, והזכויות צומחות יותר ויותר.

בעקבתא דמשיחא תרבה הדעת

זה מה שכתוב במקומות רבים בזוהר ובספרי התיקונים, כי בעקבתא דמשיחא "תרבה הדעת", כי כבר עברו הרבה דורות של השפעת ה' בעולם. וכך כתב מהרח"ו בהקדמת "עץ חיים" בשם הזוהר (פרשת וירא): "וכד יהא קריב ליומי משיחיא אפילו הני רביי דעלמא זמינין לאשכחא רזין טמירין דחכמתא". ובתיקונים: "דבדרא בתראה בסוף יומיא יתפרנסון מהאי חיבורא". כלומר, שבדור האחרון יתגלו סודות הזוהר ויתוסף לימוד הפנימיות אפילו אצל צעירי ישראל.

בדור האר"י נפתחה הפנימיות של הפנימיות

כן הביא מרן רבי יוסף חיים זיע"א (דעת ותבונה פתיחה ראשונה) "האמנם בימי רבינו האר"י זצ"ל רצה הקב"ה לפתוח שערי אורה ומעיינות החכמה על ידי זכאי האר"י החי, כי היתה נשמתו מעולם התיקון מסוד פנימיות של הפנימיות, שכבר נבררו כמה ניצוצות, ולא נשאר אלא ברירת הרגלים, והיה זמן כשר להתגלות שרשי עיקרי פנימיות החכמה, ולמחיה שלחו אלהים, והוציא חמה מנרתיקה והחזיר עטרה ליושנה, לגלות ספוני טמוני קדשי קדשים". זו אותה השכינה שאומרת באותו דור לרבי יוסף קארו לעלות לארץ ישראל ולפרסם את חיבורו הגדול שפשט בכל ישראל כי הגיע זמנה של הגאולה לבוא.

הרשעה העולמית יורדת

ככל שהקדושה עולה – הרשעה הולכת ומאבדת את כוחה

וכיוון שהקדושה בעולם הולכת ועולה, כוחה של הקליפה בעולם הולך ויורד והאור דוחה את החושך. כך קורה בימיו של עזרה הסופר שהם בונים את בית המקדש השני בשמחה גדולה מאוד (נחמיה פרק ח) ובזכות זה הם מצליחים להוריד מן העולם את יצר הרע של העבודה הזרה. כך הם מצליחים להמעיט את כוח היצר של העריות (יומא סט ע"ב; ערכין לב ע"ב) וזו השפעה של קדושה על כל העולם כולו.

ביטול כוח היצר הרע

גם הנביא יחזקאל (לו) מתנבא כי אחרי עליית היהודים לארץ ישראל ה' מסיר קליפה מישראל. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר" (יחזקאל לו כה-כו).

על הפסוקים הללו דורשת הגמרא בסוכה נב ע"א כי "שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרַע, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ: 'רַע', שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ח) 'כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו'". וזה שמו הראשון, ומכאן והלאה כל השמות מלמדים איך ה' מסיר מאיתנו את כוחו של היצר הרע.

שבעה שמות ליצר שכולם עוסקים בביטולו

הגמרא אומרת שליצר הרע הזה יש כמה שמות: מֹשֶׁה קְרָאוֹ "עָרֵל", שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י) "וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם". דָּוִד קְרָאוֹ "טָמֵא", שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים נא) "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים", מִכְלַל דְּאִיכָּא טָמֵא. שְׁלֹמֹה קְרָאוֹ "שׂוֹנֵא", שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי כה) "אִם רָעֵב שֹׂנְאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם, כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ, וַה' יְשַׁלֶּם לָךְ", אַל תִּקְרִי, "יְשַׁלֶּם לָךְ", אֶלָּא "יַשְׁלִימֶּנּוּ לָךְ". יְשַׁעְיָהוּ קְרָאוֹ "מִכְשׁוֹל", שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה נז) "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָּרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי". יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ, "אֶבֶן", שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו) "וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם" וְגוֹ'. יוֹאֵל קְרָאוֹ "צְפוֹנִי", שֶׁנֶּאֱמַר, (יואל ב) "וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם". הנך רואה שכל הפסוקים הללו מלמדים איך ה' מעביר את יצר הרע מהעולם בכל אחד מסוגי ההופעות שלו. בין אם הוא אבן או מכשול או טומאה וכד'.

וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ

וכמו הפסוקים הללו יש פסוקים נוספים בדברי הנביאים, והמפורסם שבכולם הוא המובא בנביא זכריה "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה יג א-ב). וכן אנחנו אומרים בתפילת ימים נוראים "וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ".

היחלשות הטומאה בדורנו

ובאמת רואים כי כוח יצר עבודה זרה בעולם הולך ונחלש כל הזמן. יש מעט עמים בעולם שעובדים בהם עבודה זרה, וגם הם לא ממש מאמינים בעבודה הזרה הזאת אלא "מעשה אבותיהם בידיהם" (בית יוסף על יו"ד סימן קכח בשם הרשב"א). אנו חושבים כי יצר העריות בדורנו הוא היותר גרוע שבכל הדורות. אבל צריך לזכור כי בעבר היו השליטים חוטפים נשים מתחת בעליהם וחתניהם, כמובא בספר בראשית על אבימלך ופרעה ושכם וסדום. וגם אחר כך בימי יוונים שגזרו כי כל כלה הנישאת תיבעל להגמון תחילה. וברוך ה' בימינו אין מי שמעלה בדעתו לעשות נבלות אלה.

אין כשפים ושדים

וראה "בניהו בן יהוידע" (סנהדרין סז/ב) בעניין הכשפים והשדים. "ולכן בזמן הזה שנחלשה הסטרא אחרא, גם כחן של כשפים נחלש שאין מצויים בכל מקום, ואינם מצויין אצל כל אדם. וכאשר תמצא בענין השדים שנתמעטו בעולם ואינם מצויים בכל מקום, וגם כן הוא מטעם זה".

כן הוא כותב על הזוגות שהגמרא מזהירה לא לאכול שני פירות או לשתות שתי כוסות מים וכד' שקשה לכשפים, ובימינו לא מקפידים בכך. וכתב בספרו "בניהו בן יהוידע" (פסחים קט/ב) כי אסרו לאכול דברים בזוגות בגלל התקנאות השדים. שבקדושה יש זוגיות אמיתית באהבה ואחווה, ואילו בטומאה אין זוגות אמיתיים כי אין חיבור אמיתי ואהבה אמיתית, רק זמנית. על כן כתיב: "יתפרדו כל פועלי און" וזה דבר שהחוש מוכיח. "דסטרא דקדושה שרי בחיבורא וסיים בחיבורא, אך הסטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא".

וכתב שם: "והנה תהלות לאל שנתבטל נזק של הזוגות מפני כי הסטרא אחרא נחלש כוחה. ותחלה נתבטל בארץ ישראל מפני קדושתה, ואחר כך נתבטל גם מבבל, אף על גב דשכיחי שם מזיקין טפי. ועתה בזה הזמן אדרבה העולם עוסקים בזוגות". ומסיים: "וגבר ישראל".

דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו וביש מלבר"

כן כתב גם הראי"ה קוק זצוק"ל ("אגרות הראיה" כרך א/ שלב) כי זה מה שכתוב בתיקוני הזוהר על דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש, דא איהו עני ורוכב על חמור" (תיקוני זוהר צג:). מעין הדברים הללו כתב רבי שלמה אלישיב זיע"א בספרו לשם שבו ואחלמה. ("עיגולים ויושר" ענף ב' אות ז') שיש התחזקות רוחנית פנימית גדולה מאוד, אף שנראה כי הרשעה מרימה ראש בדורנו יותר ממה שהיה בעבר.

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב

לכן יש אפשרות בימינו להחזיר בתשובה אנשים שנפלו בעבודה זרה אף שכתוב "כל באיה לא ישובון". כי ה' מזה עלינו מים טהורים ומטהר אותנו, "שאחרי משך זמן גדול כל כך שנתבסם אויר העולם מקדושת תורתינו הקדושה, אבדה הקליפה את כחה עד שלא תוכל להחזיק מעמד שלא להשיב ולהציל מידה טרף".

כי "כל דור ודור מוסיף על הדורות הראשונים, מפני שהקדושה מצטרפת, ונמצא שהקדושה של מעוט תורה ומעשים טובים של דורות האחרונים מוסיפה אור לשעבר גם כן. ועבירה אין לה פירות ולא צירוף, בסוד 'יתפרדו כל פועלי און'". על כן מתקיים בהם בדור הגאולה: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'" שאפילו הפושעים והמזידים הם "שבי פשע" וחוזרים בתשובה. כי הפנים שלהם היה באמת טהור בזכות אבותיהם ואבות אבותיהם.

התגברות היצר הרע בחוץ כשהקדושה עולה בפנים

משה נשלח בסתר – פרעה מתחזק כלפי חוץ

יש בוודאי שואלים איך אפשר לומר שהקדושה מתגברת כשיש מצעדי גאווה ושאר חציפות ופריצות בלבוש שלא הייתה מעולם, ועוד יש סמארטפונים וכד'. אלא שעל כך בדיוק אומר הזוהר כי מדובר בדור שהוא "טב מלגאו ולבושא דיליה ביש, דא איהו עני ורוכב על חמור" (תיקוני זוהר צג:). טוב מבפנים אבל הלבוש החיצוני שלו נראה גרוע מאוד.

כך היה ביציאת מצרים, שכאשר נולד משה מושיען של ישראל והחל אור הגאולה, בחוץ זה נראה הכי ביש שאפשר, פרעה גוזר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". כך קורה גם בהמשך שכאשר התחזק אור הגאולה וה' שולח את משה להוציא את ישראל ממצרים, בחוץ זה נראה הכי גרוע שאפשר. מי שלא מכיר את האור שגדל חושב שעכשיו הכי רע, פרעה מכביד על העברים ולא נותן להם תבן. דתן ואבירם מסתכלים על החיצוניות וצועקים על משה שהוא אשם בכל הצרות. משה דבק במהלך האמיתי הפנימי וממשיך בדרך עד שבאה הגאולה ממצרים.

שיא הקליפה כשישראל בשיא קדושתם

המהלך הזה קורה כל הזמן. כשבני ישראל מגיעים לארץ ישראל ומנצחים את סיחון ועוג הם בשיא כוחם הפיזי ובשיא כוחם הרוחני, מתנקים מחטא המרגלים ועומדים לפני הכניסה לארץ. בשעה זו שיא הקליפה מתקנא בהם ובא בלעם לעצור את הקדושה הגדולה עם בנות מואב. כלפי חוץ ישראל נופלים בעריות ובע"ז, כלפי פנים באמת הם בשיא קדושתם, ורק צריך את פנחס הוא אליהו לחשוף את הטוב.

בסוף שבעים שנה כשמגיעה גאולה – מגיע המן

כך קורה בעת בניין הבית השני. שבעים שנה אחרי הגלות בא זמן נבואת ירמיהו להתממש ועם ישראל יכול לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית הבחירה. בשעה גדולה זו בא המן ומבחוץ הכל נראה רע. אבל רשב"י מסביר לתלמידיו שהכול הוא רק כלפי חוץ, ומרגיל אותם להסתכל לפנים של הפנים.

"שָׁאֲלוֹ תַלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּבוּ שֹוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה? אָמַר לָהֶם, אִמְרוּ לִי אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. אָמַר לָהֶם, אִם כֵּן שֶׁל שׁוּשָׁן יֵהָרֵגוּ, שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹֹא יֵהָרְגֵוּ? אָמְרוּ לוֹ, אֱמוֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם. אָמְרוּ לוֹ, וְכִי מַשֹּוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר?! אָמַר לָהֶם, הֵם לֹֹא עָשֹוּ אֶלָּא לַפָּנִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה עִמָּהֶם אֶלָּא לַפָּנִים, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (איכה ג) "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ, וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ" (מגילה יב ע"א).

תורת רשב"י ותורת האר"י להתחזקות בדורנו

גם בימינו יש מראה חיצוני ויש אמת פנימית, וצריכים לדבוק באמת הפנימית ולא בחיצוני. כך לימד רבי יצחק אלפייה (בספרו קונטרס היחיאלי סוד הגאולה) בשנות הפרעות של הערבים בארץ ישראל. הוא הסביר כי כל התופעה של החילוניות הגדולה שהייתה באותם ימים היא התחזקות חיצונית של הקליפה שרואה כי סופה הולך ובא והיא מנסה בכל כוחה לעצור את האור, כמו שהמן ניסה לעצור את האור של בית המקדש שהולך ונבנה.

לפי דבריו אפשר להבין כי כל אותן פרעות של ערבים שהיו בימיהם זו הופעה חיצונית גרועה של אור גאולה פנימי גדול. שהרי כל הפרעות של הערבים בימיהם באו אחרי התחזקות ישראל. אחרי הצהרת בלפור והצהרת כל העולם התרבותי על זכות היהודים על ארץ ישראל, הם החלו בפרעות ורציחת יהודים.

כשעם ישראל מתחזק כלכלית יותר ויותר - באו פרעות תרפ"ט. בשנת 1935 הגיעה הגירת היהודים לארץ ישראל לשיא, וגם רכישות הקרקע של יהודים לשיא. הכול בזכות גלי העלייה של יהודים שברחו מגרמניה הנאצית. בשנת 1936 כבר היו בארץ ישראל 400,000 יהודים – דבר שלא היה מאז חורבן בית שני, כ-30% מהאוכלוסייה בישראל היא יהודית. בשעה זו מתחיל המרד הערבי הגדול.

מי שמסתכל על הדברים מבחוץ יורד מהארץ בצער ובבכי ובייאוש. מי שמסתכל באור הפנימי בונה פה את ביתו בשמחה ובביטחון. לכן באה כל התורה של רשב"י והאר"י הקדוש, ללמד אותנו להסתכל על הדברים מהאור הפנימי שלהם ולהתחזק באור הגאולה בשעה שהיא מתרחשת. כך כתוב בזוהר שאומר אליהו הנביא לרבי שמעון "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (זוהר חלק ג דף קכב/א).

החיבור שלך, שהוא ספר הזוהר, שנקרא בשם זה כי הוא "מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה", הוא מעורר את תשובתם של ישראל לארצם ולתורתם ולשליחותם. אלה שילמדו אותו לא יצטרכו להתנסות בניסיון כמו ניסיון מי מרה ביציאת מצרים. לא יבדקו לראות אם הם מתלוננים על הרע החיצוני או שמחים בטוב הגדול של יציאת מצרים. ובגלל שהלומדים בספר הזוהר יטעמו מעץ החיים, הם יצאו מהגלות ברחמים ולא בדין. ויתקיים בהם "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".

דורנו כננס העומד על גבו של ענק

יש שואלים איך נבין את הגמרא שאומרת כי הדורות הולכים ויורדים: "אָמַר רַבָּא בַר זִימוּנָא, אִם רִאשׁוֹנִים - בְּנֵי מַלְאָכִים, אָנוּ - בְּנֵי אֲנָשִׁים, וְאִם רִאשׁוֹנִים - בְּנֵי אֲנָשִׁים, אָנוּ - כַּחֲמוֹרִים, וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, וְשֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, אֶלָּא כִּשְׁאָר חֲמוֹרִים" (שבת קיב). משמע שיש ירידת הדורות.

והתשובה היא שבאמת כל פרט ופרט מאיתנו הולך וקטן. אבל כמו שלמדנו למעלה על "נוצר חסד לאלפים", שכל הזכויות של אלפי הדורות שלפנינו נצורים ושמורים לנו, הרי זכותם של צדיקי עולם שמורה לזכות כל אחד ואחד מאיתנו. לעומת העבירות שממשיכות רק ארבע דורות. והמשילו את המצב הזה לננס העומד על ענק, שאע"פ שהוא ננס שהולך ונהיה קטן בירידת הדורות הוא רואה הרבה יותר רחוק מהענק, בזכות גובהו של הענק שהוא עומד על גביו ברוב רחמיו וטובתו.

ויהי רצון שנזכה לראות את הטוב הגדול גם בדור שלנו. טוב שמכוסה בלחץ גדול של הקליפות שלוחצות יותר ויותר ככל שהאור מתגלה יותר ויותר. בחינת "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". וכמו שהעיד הרמ"ק על הניסיון של הקליפות לעצור אותו משליחותו החשובה. כך גם בימינו אנו צריכים לאחוז באור הגדול של חכמי הסוד שלימדו אותנו להסתכל על האור הפנימי הגדול של כל יהודי, האור הפנימי של התקופה, ולהמשיך את הגאולה כמו שעשה משה רבנו רעיא מהימנא. אמן ואמן.

 

סיפורים

 

חתונה מתוך מתיקות

בישיבת בית אל עורכים מדי שנה הילולה לכבוד הרש"ש ובהילולא זו מכבדים אנשים להדליק את הנרות של הצדיקים ונותנים להם חתיכת חלבה כמסורת הישיבה. באחת השנים, זכיתי אני לקנות את ההדלקה של נר האר"י הקדוש וקיבלתי חלבה וגם ברכה מהרב מרדכי אליהו זצ"ל שהורה לי: "תאכל אותה עד פסח (כי היא לא כשרה לפסח) ובעזרת ה' תתחתן בקרוב". 

בזמן קבלת הברכה הייתי כבר אחרי שנים רבות מאוד של חיפושים אחר בת זוגי המיועדת לי, שלא נשאו פרי. עשיתי כדברי מרן הרב זצ"ל וסיימתי את החלבה עד ערב פסח, ומיד לאחר הפסח זכיתי והכרתי את אשתי. אני מרגיש שזה הכול בזכות הברכה המתוקה מהרב הכל כך מיוחד הזה.

 

וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ

היו לי חובות גדולים עד מעל לראש ובשלב מסוים הייתי אובד עצות ולא ידעתי מה לעשות. לילה אחד הגיע אלי בחלום הרב מרדכי אליהו זצ"ל ושאל אותי מדוע איני מגדל זקן. הוא הורה לי מעתה ואילך להקפיד ולגדל זקן. עוד בחלום אמרתי לרב שבע"ה כך אעשה. 

הרב הכניס את היד לכיסו, הוציא ממנו מפתח ונתן לי אותו. לא הבנתי עבור מה המפתח הזה, אך שמתי אותו בכיסי. כאשר התעוררתי מהחלום הרגשתי שההתחייבות שהתחייבתי בחלום היא אמיתית, וכך התחלתי לגדל זקן. ובאמת מאותו יום נפתחו לי כל שערי הברכה, כל החוב הגדול שהיה לי התבטל וראיתי מאז ברכה גדולה והצלחה בעסקים. 

לימים הראה לי מישהו כי רבנו האר"י הקדוש כותב שהזקן הוא צינור השפע של האדם וכותב עליו רבי חיים ויטאל "והיה מורי זלה״ה נזהר מאד שלא לחתוך שער הזקן כלל, לא בתער ולא במספרים, לא למעלה ולא למטה, ולא בשום מקום מן הזקן וכו'" (שער הכוונות י, ב). 

 

(מתוך כרך י"א מסדרת "אביהם של ישראל" שיצא לא מכבר לאור)

 

תשובה כהלכה

משפחה מעורבת, שחייה נפרדת. מאיזה גיל אסור לילד ולילדה לשחות בבריכה ביחד? האם בתי בת השש לא יכולה להיכנס עם בני בן ה-14 יחד לבריכה, אם היא לבושה בבגד ים צנוע?

אשריכם על הזהירות היקרה לנו. אפשר להיכנס למים בלבוש מלא, אבל להיכנס למים ביחד, מעל גיל 8 אסור, גם לא למשפחה הקרובה. משפחה קרובה יכולה בנים אחרי בנות, כשמתרחקים קצת. בני משפחה רחוקה, להיזהר מגיל 3. ראינו שהרבה צרות קשות נמנעו כך. ברכת ה' עליכם.

 

 

הלב בוער. מחילה על העזות, אבל הלב בוער! אם הרב היה כיום נער צעיר כמונו, האם הרב היה עולה להר הבית?

אשרינו אחי היקר שהלב בוער. כשגדלתי, למדתי שהעיקר הוא לא העלייה להר, כי עלייה להר הבית זה משהו שמביא לי קדושה אישית. והר הבית תפקידו להביא אור לכל העולם. לכן כל יהודי צריך לדרוש את בית המקדש בשביל שהבית ייבנה, ותפקידנו לגרום שכל יהודי יבין את החשיבות וירצה לבנותו. עם ישראל לא מבין את החשיבות הענקית של הר הבית ובית המקדש, ואני חושב שזו אחריותנו להסביר את החשיבות של בית המקדש והר הבית לכולם. צריך לארגן שיעורים על התועלת של בית המקדש, על השאלה מה ייתן לנו בית מקדש ומה ייתן לחילוני או למסורתי.  אחרי שנלמד את זה, נלמד על דרכים איך להעביר את התוכן הזה לאחרים.

 

 

וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. אני אמור לעלות השנה לישיבה תיכונית, מבית דתי לאומי, ועד עכשיו התחנכתי בערכים של הציונות הדתית. לאחרונה פגשתי ברב חרדי שדיבר איתי המון בנושא של השקפת עולם  וקיבלתי החלטה ללכת לישיבה חרדית. העניין הוא שהוריי מסרבים. מה דעת הרב בנושא?

בספר משלי כתוב "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". לא נוטשים את הדרך של ההורים בלי לברר את הדברים היטב. אתה יכול להתחזק בלימוד תורה וביראת שמים הכי טהורה שיש גם בדרך של ההורים שלך. יש ישיבות תורניות חזקות מאוד שתוכל ללמוד בהן ולהתחזק בהן, ולעלות בתורה וביראת שמים בלי לוותר על קוצו של יוד.

מובאות

 

בדורם של רשב"י ושל רבי עקיבא עם ישראל והעולם כולו כבר היה מטוהר יותר בזכות שני בתי מקדש שהביאו אור וקדושה לעולם כולו. ואע"פ שמלכות רומא הרשעה החריבה את הבית השני – אורו הגדול של המקדש לא נעלם כלל וכלל והוא פועל את פעולתו בעולם

 

מי שמסתכל על הדברים מבחוץ יורד מהארץ בצער ובבכי ובייאוש. מי שמסתכל באור הפנימי בונה פה את ביתו בשמחה ובביטחון. לכן באה כל התורה של רשב"י והאר"י הקדוש, ללמד אותנו להסתכל על הדברים מהאור הפנימי שלהם ולהתחזק באור הגאולה בשעה שהיא מתרחשת

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 20 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד