בע"ה ח' תשרי תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מעין גנים / עבודה וקבלת שכר

חסידות בפרשת השבוע עם הרב יצחק גינזבורג, מתוך חוברת 'נפלאות'

  • מתוך עלון נפלאות
  • י"ז אב תש"פ - 09:01 07/08/2020
גודל: א א א

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.[א]

היום לעשותם ומחר לקבל שכרן

אחד הפירושים במלה "עקב" הוא מלשון שׂכר[ב], כמו בתהלים "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב"[ג] – כששומרים את המצוות זוכים לשכר רב. השכר נקרא "עקב" כיון שהוא בא בסוף המעשה, כמו העקב שהוא סוף הגוף, וכן פירש רש"י בתהלים "עקב לשון סוף, ויש לו חבר בלשון משנה עקבות משיחא"[ד].

פתיחת הפסוק (והפרשה) היא במלה "והיה" (אחד מצירופי שם הוי'). "אין 'והיה' אלא לשון שמחה"[ה]. השמחה מתגלה בחוש השמיעה, "והיה עקב תשמעון" – חוש השמיעה שייך לבינה-אמא, "אם הבנים שמחה"[ו]. אם כן, "והיה עקב תשמעון" היינו שמחה-שכר-שמיעה פנימית.

יש קשר מובהק בין תחלת פרשת עקב לסיום פרשת ואתחנן: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם"[ז], ופירש רש"י שם (פשט של "בן חמש שנים למקרא"): היום לעשותם – ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם. כל העולם הזה הוא "היום לעשותם" – המקום לעשות את המצוות, עם כל המשמעות של עשיה, גם לשון תקון וגם "הכל לפי רוב המעשה"[ח]. העולם מלא קליפות וכל הזמן צריכים להאבק, כמו יעקב אבינו עם שרו של עשו, "ויאבק איש עמו"[ט]. אפשר לומר שרש"י מחליט שזהו הפשט ב"היום לעשותם" מכח סמיכות הפסוקים, "היום לעשותם. והיה עקב תשמעון" – היום, בעולם הזה, לעשותם, ולמחר, בעולם הבא, "והיה עקב" השמחה של קבלת השכר בסוף (עקב)[י].

"היום לעשותם" היינו עשית המצוה בפועל, "ומחר לקבל שכרן" היינו השמחה של המצוה ("והיה לשון שמחה") שהיא המוחין-האורות של המצוה. "עבדו את הוי' בשמחה".

עולם הבא וארץ ישראל

רש"י מפרש "למחר לעולם הבא ליטול שכרם", אבל הפשט של "והיה עקב" הוא קבלת השכר כבר בעולם הזה, בכניסה לארץ ישראל (כמפורש בהמשך הפסוקים). פרשה נוספת המתחילה ב"והיה" היא כי תבוא (בהמשך החומש) "והיה כי תבוא אל הארץ"[יא], וגם שם "והיה לשון שמחה" – השמחה העיקרית היא השמחה של שיבת ציון, הביאה לארץ ישראל (ושיא השמחה הוא בבית המקדש, כמו בהבאת הבכורים המפורשת שם בהמשך).

אכן, השמחה בארץ ישראל היא כמו העולם הבא. גם לגבי קניין הארץ נאמר "שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין. אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא"[יב] ("לפום צערא אגרא"[יג], והיסורים כדאיים לזכות למתנות הללו). אם כן, "מחר לקבל שכרן" יכול להיות תיכף ומיד, ה' לא רוצה שנחכה הרבה למחר ("יש מחר שהוא עכשיו ויש מחר שהוא אחר זמן"[יד]).

ה' רוצה שנהיה כאבותינו הקדושים, "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב"[טו], וכאשר המעשים שלנו הם כמעשי האבות זוכים למה שהם זכו, "הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא"[טז], שנאמר בהם "בכל ['וה' ברך את אברהם בכל'] מכל ['ואֹכל מכל' ביצחק] כל ['יש לי כל' ביעקב]". הראשון שזכה לכך היה אברהם שעליו נאמר "עקב אשר שמעת בקלי"[יז] (ה"עקב" הראשון בתורה) – וכן אנחנו זוכים "והיה עקב תשמעון".

עזיאל סימן

מנין הפסוקים של פרשת ואתחנן הוא 118, ובעלי המסורה נתנו סימן (כנדפס בחומשים) "קיח פסוקים, עזיאל סימן". במניין הפסוקים ובסימנם יש רמזים יפים ומיוחדים:

נתבונן בשתי המלים האחרונות של פרשת ואתחנן "היום לעשותם", בחשבון המילוי ובמספר קדמי[יח]: היום במילוי, הא יוד וו מם = 118. היום במספר קדמי = 236 = 2 פעמים 118. לעשותם במילוי, למד עין שין וו תו מם = 9 פעמים 118. לעשותם במספר קדמי = 27 פעמים 118 (כאשר 9 הוא 3 בחזקת 2 ו-27 3 בחזקת 3). רמז מופלא בחתימת הפרשה למספר פסוקי הפרשה (בהסתברות רחוקה מאד, אחד ל-118 בחזקת 4)!

עזיאל הוא שם בתורה (בנו הקטן של קהת בן לוי, הדוד של משה רבינו), אותו יש לפתח ל"עזי, אלי", ועד ל'מאמר' שלם בפסוק "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו"[יט] – העז והזמרה של ה' היו לי לישועה, ואז אני מצביע ואומר "זה אלי ואנוהו" ("ראתה שפחה על הים"[כ]). "עזי" היינו הכח והעז שה' נותן לי לנצח את המאבק בעולם הזה, "היום לעשותם" (המאבק עם שרו של עשו) – ומזה באים לשכר העולם הבא – "זה אלי ואנוהו" (אבנה לו בית ושם אעבוד אותו בשמחה).

יעקב וישראל

עוד ביטוי חשוב שעולה 118 הוא כסא הכבוד. הוזכר שהעבודה של "היום לעשותם" היא המאבק של יעקב עם שרו של עשו, "ויאבק איש עמו", והנה על זה אמרו חז"ל "שהעלו אבק [ניצוצות] עד כסא הכבוד"[כא] ("ויאבק [איש עמו]" = כסא הכבוד עם הכולל[כב]).

המאבק עם עשו הוא "היום לעשותם", סיום פרשת ואתחנן, והשכר שקבל יעקב הוא "מחר לקבל שכרם", פרשת עקב הרומזת באופן מובהק ליעקב. בסוף המאבק[כג] המלאך התחנן ליעקב ("בכה ויתחנן לו"[כד], שייך לפרשת ואתחנן), שימתין עד שיבואו לבית אל ושם יתן לו את השכר, אך יעקב לא הסכים ודרש את השכר מיד. יעקב לא רצה "מחר שלאחר זמן", הוא עבד קשה, נאבק, ורוצה לראות את הפירות תיכף ומיד ממש. לכן הוא הכריח את המלאך לברך אותו במקום, "ויברך אותו שם".

שכרו של יעקב היה שינוי השם מיעקב לישראל, זהו "מחר לקבל שכרם", הגילוי של שם העצם ישראל. בכל התורה יש מעברים בין יעקב לישראל: יורדים לעולם הזה לעבוד את עבודת יעקב (ומבואר בחסידות שזו עבודת הבינוני), ואחר כך עולים ומקבלים את השם העצמי, ישראל. אכן, "עקב" הוא לשון יעקב, השכר הוא שיעקב נשאר יעקב, אבל זוכה להשראה של ישראל עליו.

עד כסא הכבוד ותחת כסא הכבוד

יש עוד הקשרים חשובים לביטוי "כסא הכבוד": כתוב שנשמות הצדיקים גנוזות "תחת כסא הכבוד"[כה] – זהו שרש הנשמה של כל יהודי, "ועמך כלם צדיקים".

ובלשון "עד כסא הכבוד" יש שני מאמרים עיקריים: "שהעלו אבק עד כסא הכבוד", "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד"[כו] (שייך לימים אלו, זמן תשובה לקראת השנה החדשה). "על פי שנים עַדים יקום דבר" –  העלאת אבק, ניצוצות, עד כסא הכבוד ועבודת התשובה הפנימית בלב היהודי. שני אלו הם תשובה ומעשים טובים ("תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים"[כז]) – עושים תשובה בלב ומעשים טובים בפועל, במאמץ, במאבק עם המציאות הלא מתוקנת עדיין, וזה מעלה אבק עד כסא הכבוד.

"עד כסא הכבוד" הוא העבודה שלנו מלמטה, "היום לעשותם" – וכנגד זה מתגלה מלמעלה שרש הנשמה שגנוז "תחת כסא הכבוד", "למחר לקבל שכרן". העבודה מלמטה היא כפולה, תשובה ומעשים טובים, והגילוי מלמעלה הוא אחד, "שתי טיפות מלמטה וטיפה יורדת מלמעלה"[כח]. כל מצוה היא צוותא, לגלות את הדבקות העצמית של שרש הנשמה. בלשון החסידות, יש את הנשמה כמו שעמדה "קדם מלכא" לפני שירדה לעולם הזה, "חי ה' אשר עמדתי לפניו"[כט], אבל הגילוי כאן הוא למעלה מזה, "שרש הנשמה כמו שהיא מושרשת בעצמות ממש"[ל], מה שאף פעם לא התגלה ומתגלה על ידי "היום לעשותם. והיה עקב".

ורמז יפה: עד כסא הכבוד ועוד תחת כסא הכבוד = 1118 = "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", פסוק עיקרי בפרשת ואתחנן, כאשר ב"שמע ישראל... אחד" יש אותיות עד רבתי[לא]. וכיון ש-כסא הכבוד = 118, הרי יש כאן "אלף אורות" שניתנו לכסא הכבוד, כמו אלף אורות שנתנו למשה רבינו[לב], כאשר יש יחס חשבוני מובהק בין המספרים – 1000 הוא היתר במשולש ישר זוית של 1000 על 500 (וכן 118 הוא היתר במשולש של 100 על 50).

ולסיום, עד כסא הכבוד = בכל מכל כל, מה שהאבות זכו לשכר העולם הבא כבר בעולם הזה. כאשר נעבוד את ה' "עד כסא הכבוד", "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי", נזכה לטעום "בכל מכל כל" תיכף ומיד.

 

ערוך מהקלטת שידור ד' מנחם אב תשע"א.

[א] דברים ז, יב.

[ב] ראה ראב"ע. רמב"ן. בעל הטורים.

[ג] תהלים יט, יב. ראה רד"ק ומצודות שם.

[ד] וכן באור החיים אצלנו "פירוש עקב הוא סוף ותכלית, כדרך שמצינו שישתמשו חז"ל בלשון זה בלשון המשנה בעקבות משיחא וכו' כי בגמר זמן ביאתו יקרא עקבות".

[ה] ע"פ בראשית רבה מב, ג. וראה אלשיך ואור החיים כאן.

[ו] תהלים קיג, ט.

[ז] שברים ז, יא.

[ח] אבות פ"ג מט"ו.

[ט] בראשית לב, כה.

[י] היום לעשותם ועוד והיה עקב = 1105 = שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' (ראה בהמשך על פסוק זה) = כד בהשראה.

[יא] דברים כו, א. ראה אור החיים שם.

[יב] ברכות ה, א.

[יג] אבות פ"ה מכ"ג.

[יד] רש"י שמות יג, יד.

[טו] תנא דבי אליהו פכ"ה.

[טז] בבא בתרא טז, ב.

[יז] בראשית כב, יח. וכן "עקב אשר שמע אברהם בקלי", שם כו, ה.

[יח] מספר קדמי הוא סכום האותיות עד אותה אות. למשל ב הוא 1 ועוד 2 = 3.

[יט] שמות טו, ב.

[כ] רש"י שם, ע"פ המכילתא.

[כא] חולין צא, א. זח"א קע, א.

[כב] בעל הטורים שם (בעל הטורים רגיל להוסיף 'הכולל').

[כג] ראה רש"י בראשית לב, כט.

[כד] הושע יב, ה.

[כה] שבת קנב, ב.

[כו] יומא פו, א.

[כז] ברכות יז, א.

[כח] לפי בראשית רבה יג, ג. תענית כה, ב.

[כט] מלכים-א יז, א, ועוד.

[ל] קונטרס פורים קטן תשנ"ב.

[לא] עד תחת ר"ת עת, "עת לעשות לה'", "היום לעשותם". עד תחת = אמת אמת (ומכאן שפעמיים אמת ועוד פעמים כסא הכבוד = שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד). 1118 = 43 פעמים הוי', ובמלים עד כסא הכבוד תחת כסא הכבוד יש חלוקה מובהקת: ראשי התבות עולים 20 פעמים הוי', והשאר עולה 23 פעמים הוי' (כאשר אמצעי התבות = 8 פעמים 23, וסופי התבות = 18 פעמים 23 = ואהבת).

[לב] כמו שמפרש הבעל שם טוב שצריך להוסיף ל-משה (345) עוד 1000 ומקבלים 1345, כתר כל הכתרים.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 22 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד