הידיעה שפורסמה השבוע בעיתון וול סטריט ג'ורנל התפשטה כמו אש בשדה קוצים, על פי הידיעה חמישה שייח'ים (מנהיגי חמולות) מחברון, הודיעו על רצונם להצטרף ל"הסכמי אברהם", ולהכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. על פי הפרסומים הם גם הביעו את סלידתם מהרשות הפלסטינית.
בכתבה צויין כי על המכתב חתמו חמישה שייח'ים אך שמותיהם נשארו חסויים, מלבד שמו של ודיע ג'עברי שהוצג כאחד ממנהיגי חמולת ג'עברי.
על פי הכתבה הדמויות האלה טענו כי מאחוריהם עומדים כחצי מיליון ערבים.
על פי הפרסום אותם שייח'ים שלחו מכתב לניר ברקת שר הכלכלה שעוסק גם בנושא הפועלים בישראל. מטרת התוכנית לקדם חזרת פועלים מחברון לעבודה בישראל - אלף בשלב ראשון, ובהמשך יגיעו לכחמישים אלף. כמו כן מדובר על הקמת אזור תעשייה משותף סמוך לגדר. הכתבה בוול סטריט תיארה את אותם שייח'ים כחזקים אפילו יותר מהרשות הפלסטינית כביכול וטענה כי הם "יכולים להוציא את הרש"פ מחברון תוך שבוע".
הרעיון מתקשר למה שמכונה "תוכנית האמירויות הפלסטיניות" של ד"ר מרדכי קידר, שטוען כי החברה הערבית בבסיסה היא חברה שבטית שבה השייכות לחמולה חזקה יותר מהשייכות ללאום או לדת. תוכניתו של ד"ר קידר מציעה להקים ביהודה ובשומרון ערי-מדינה ערביות, שיאוגדו באמצעות מודל של "איחוד האמירויות". לתוכניתו של ד"ר קידר הצטרפו כמה דמויות בימין, בין השאר מוזכרת דמותו של יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון שנפגש עם השייח'ים המדוברים.
הרעיונות של ד"ר קידר מתכתבים בחלקם עם גורמים מסוימים בתוך החמולות שרוצים להחזיר את הכוח לחמולות. בדרך כלל מדובר במנהיגים שבטיים שעוסקים בבוררות ובנקמות דם. ברוב המקרים לא מדובר באליטה האינטלקטואלית של החברה כפי שמצטייר לפעמים בדמיון כמדברים על המושג "אמיר", אלא בגורמים שצברו כוח בדרכים אחרות, וכמו שאנחנו מכירים מהחברה הבדואית, מדובר בריבוי אינטרסים מפוקפקים מאוד. במציאות בעשורים האחרונים הכוח של החמולות חלש מאד, התנועות האסלאמיות יצרו מרכזי כוח חדשים והמשקל של זקני השבט בחברה הערבית ירד באופן דרמטי
הרש"פ אכן חלשה מאד. השילוב של שחיתות וריקבון עם חוסר היכולת לספק את ההבטחות להקמת מדינה פלסטינית הפכה אותה למאוסה מאד בקרב הציבור הערבי. בנוסף לכך המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית בעקבות הפסקת הכנסת הפועלים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל מאז תחילת המלחמה קשה ביותר. גורמים ששוחחו עם ערבים באזור חברון בחודשים האחרונים מספרים על תחושת ייאוש וכי הערבים באזור חברון על "סף שבירה" שיכולה להביא בקרוב לגל הגירה משמעותי.
אבל האם השנאה לרשות הפלסטינית מלמדת על אהבה גדולה לישראל? ממש לא. אחד הארגונים החזקים בשנאתם לרשות הפלסטינית שיש להם אחיזה חזקה מאד בקרב החמולות בחברון הוא "חיזב אל תחריר" - ארגון שיש לו אידיאולוגיה דומה לדאעש אך לא מחזיק בזרוע צבאית משלו. הארגון מתנגד אידאולוגית להקמת מדינת לאום ובשל כך עויין מאד את הרשות הפלסטינית. כך יוצא שהוא מצד אחד מעודד ומברך על ביצוע פיגועים, ומצד שני מארגן עצרות ענק כנגד הרשות הפלסטינית בהובלת דמויות חזקות בחמולות.
עוד דבר חשוב שצריך לזכור - החמולות באזור חברון מחזיקות בארסנל נשק עצום. בשנים האחרונות התנהלו קרבות חמולות מתמשכים ברחבי חברון, כשכל אחת מהחמולות מקיימות מצעד צבאי. אחד הסכסוכים הגדולים בין ג'עברי לעיוויוי הביא גם להתערבות של שייח'ים מירדן - את ביקורו של אחד מהם טראד טלפאיז, תומך חמאס ואנטישמי שניצל את ביקורו להסתה נגד ישראל חשפנו בקול היהודי.
אבל הכי חשוב - לפני שרותמים את העגלה לפני הסוסים. צריך קצת פרופורציות: בשיח התקשורתי כבר הכתירו את ודיע ג'עברי כמנהיג חמולת ג'עברי, אבל המציאות רחוקה מאד מכך. כבר אתמול פורסמה הודעת התנערות של משפחת ג'עברי מהאיש. על ההודעה היו חתומים גם הדודים שלו.
ההודעה ציינה את השהידים והמחבלים שהוציאה המשפחה והצהירה על הנאמנות למאבק הלאומי, הם גם טענו כי הוא בכלל לא גר בחברון ואינו מייצג אף אחד. בעצומה שפורסמה בין השאר בדף הפייסבוק של עמותת הצדקה של ג'עברי ע"י קרובי משפחתו נכתב "שבט אל-ג’עברי הקריב מאות שהידים, פצועים ואסירים על אדמת פלסטין. אנו, שבט אל-ג’עברי, מכריזים על התנערות מוחלטת, גינוי והבעת שאט-נפש כלפי המעשה שביצע אחד מבני המשפחה שאינו מוכּר לשבט ואינו מתושבי ח׳ליל-א־רחמן (חברון). שבט אל-ג’עברי בחברון ובכל מקום הימצאו בארץ ובחו״ל מדגיש את מחויבותו לעקרונות האסלאמיים והלאומיים ולזכויות עמנו להגדרה עצמית ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה אל-קֻדְס א-שַּׁרִיף, על מלוא אדמתנו הלאומית. זו עמדתנו האיתנה בהווה ובעתיד; לא נסטה ממנה, יהיו הנסיבות אשר יהיו שבהן חי העם הפלסטיני" - חתמו גם דודיו - אחיו של פארד ג'עברי.
משפחת ג'עברי היא מהמשפחות החזקות בחברון ומוברגת עמוק מאד. אחת הדמויות החזקות היה מוחמד עלי ג'עברי שהיה ראש העיר חברון מאז תרפט ועד לאחר מלחמת ששת הימים ותמך בשלטון ירדני על יהודה ושומרון, מאז . למשפחת ג'עברי גם פלג בעזה שהדמות המפורסמת ביותר שצמחה ממנו היה אחמד ג'עברי - רמטכל החמאס שחוסל במבצע עמוד ענן. בין בני המשפחה נציגים גם בהנהגת הפת"ח וגם בין בכירי חמאס בחברון.
אביו של ודיע ג'עברי - פאריד (אבו ח'דר) ג'עברי היה בקשר מספר שנים עם גורמים ביישוב היהודי בחברון, מעמדו של האב בקרב החמולה היה כנראה קצת יותר משמעותי, וקיבל כבוד בגלל גילו גם על ידי מתנגדיו. כמיטב המסורת הערבית הוא ערבב לכל הכיוונים, בבחירות המונציפליות תמך ברשימה המזוהה עם אנשי הפת", וגם ברשת החברתית העלה תכנים לאומניים ובשיחות עם יהודים דיבר על דו קיום. אך גם ביחס אליו הדיבורים כעל מנהיג החמולה שסרה למשמעתו מופרזים מאד לעומת זאת הבן - ודיע ג'עברי שהוצג אתמול כמי שמוביל את תוכנית ה"אמירות חברון" כלל לא מוכר כשייח' בולט, מתגורר כיום באזור ירושלים, ואין לו השפעה אפילו על קרובי משפחתו.
ויש גם מי שבכלל לא התבלבל מההצהרות בוול סטריט. בהודעה שפרסם אייל גלמן ראש מועצת חברון הוא תקף את הדיבורים על חברון כאמירות ערבית: "חברון איננה עוד "אמירות" במזרח התיכון. חברון היא לב האומה, עיר האבות, המקום בו שורשי העם היהודי נעוצים עמוק באדמת ההיסטוריה".
"ארץ ישראל אינה נתונה לחלוקה, מכירה או מיקוח- לא לשייח'ים, לא לגורמים בינלאומיים ולא לארגונים עוינים. זו נחלת אבותינו. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית אחת, קשורה בקשר חיים עם האומה. ארץ התנ"ך שניתנה לעם ישראל מאת בורא עולם, לדורי דורות.... שלום ויציבות יושגו רק כאשר תחול ריבונות ישראלית מלאה בכל חלקי ארץ ישראל, כפי שהיא מתקיימת בירושלים, בחיפה וביפו-כך גם בחברון".
ואולי במקום לחזור ולדמיין אשליות על שלום עם ערבים ולהיתלות בכל קצה של תקווה, הגיעה העת להבין שאין ברירה אלא להמשיך ולהילחם על קיומנו כאן.
