בע"ה י"ח תשרי תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

'אוהב צדיקים' - סיפור שבועי: חיילים יהודים בצבא הצאר

  • איל מימון
  • כ"ט תשרי תשע"א - 14:41 07/10/2010
גודל: א א א

\
r\n[caption id="attachment_279" align="alignleft" width="100%" caption="חסידים (זלמן קליינמן)"]חסידים (זלמן קליינמן)
יום שני, ג' מרחשוון, הוא יום ההילולא של רבי ישראל מרוז'ין – "די הייליגע ריז'ינער" – זכרו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

פעם אחת הגיעו לרבי ישראל מרוז'ין שבעים-ושנים יהודים שנלקחו לצבא הרוסי ונשלחו למלחמה בין גויים לגויים.

אותם חיילים כתבו 'פדיון נפש' לרבי מרוז'ין, שיעורר רחמים שיחזרו בשלום מהמלחמה. הרוז'ינער השיב להם שישתדלו להיות כל הזמן עם תפילין על הראש. אותם חיילים רכשו לעצמם תפלין מאד קטנות שהיה אפשר ללבוש זאת תחת הכובע (או מה שלבשו במדים), וכך הלכו כל הזמן, גם בשעת הקרב, קרבות קשים ביותר.

היות שהמלחמה היתה בין גויים לגויים, הם קבלו החלטה – ואת זה הרבי לא אמר להם – שהם לא נלחמים בכלל, זו לא מלחמה שלנו. אבל הם בחזית ממש, ולכל אחד היה סוס – והם פשוט רכבו אנה ואנה, עשו רושם גדול, אבל בלי להלחם בכלל. היו שם מפקדים ששמו לב שהחיילים האלה לא נלחמים, רק משחקים. אחד המפקדים ששם לב לענין, הרים את רובהו לירות באותם חיילים – אך ברגע שרצה לירות בהם – נפגע בראשו מכדור של האויב. מפקדים נוספים ששמו לב וניסו לירות באותם חיילים – נורו גם הם, ומהחיילים היהודים לא נפקד איש וכולם שבו מהמלחמה בשלום.

כאות הוקרה שחזרו מהקרב כולם נסעו ביחד לרוז'ינער (לפני המלחמה רק שלחו מכתב 'פדיון נפש', וכעת נסעו ממש). לחדרו של הרוז'ינער (שנהג כידוע במלכותיות רבה, ולכן יכלו להיכנס לחדרו הגדול כמות כזו של חיילים) נכנסו שבעים ואחד חיילים חילים, ואחד לא נכנס. הרוז'ינער שזכר כמה היו בפתק, שם לב שחסר חייל אחד ושאל היכן הוא. החיילים סיפרו שהוא עומד מאחורי הדלת ומתבייש לראות את פני הרבי. הרבי קרא לו להכנס, הסתכל עליו, ואחר כך – אחרי שכולם הלכו – הוא התבטא בפני החסידים שמימי לא ראיתי צדיק שומר הברית כמו החייל הזה. כולם נצלו בנס, אבל זה,  בנוסף לכך יש לו גם בושת פנים בפני הצדיק.

מעבר לסיפור המופלא – איך הוא הציל את הגדוד העברי במלחמה בזכות מצות תפילין. המוסר השכל זו גם ההחלטה שלהם, שהיות שלא לנו המלחמה אין לנו מה לשתף פעולה ולהלחם. אפשר לפשט את הרעיון הזה ולהבין שיש גם אצלנו הרבה דברים, אפילו מלחמות היהודים, וכל צד מנסה לגייס עוד אנשים ועוד יהודים לצבא שלו – בכל מיני הקשרים של מלחמות היהודים. מהסיפור אנו  למדים שצריך תמיד לחוש אם המלחמה הזאת היא לנו או לא לנו, ואם לא לנו המלחמה, צריך רק ללבוש תפילין ולא לשתף פעולה. אם כבר מכריחים אותך, אז רוכבים על הסוסים אנה ואנה, ואז הקב"ה עוזר. אפשר לומר שהא בהא תליא – זה שהיה להם תפילין על הראש זה מה שנתן להם את המוחין לדעת שלא צריך פה להלחם בכלל, רק לעשות את עצמנו.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 12 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד