בע"ה כ' חשון תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"הזאבים ממתינים להן בחוץ ומנצלים אותן"

בעקבות חשיפת הקול היהודי, קוראת נצ"מ (בדימוס) סוזי בן ברוך לשנות את הגישה אל הנערות הנמצאות בסיכון. "למנוע חופשות עד שאין סכנה לנסיונות בריחה נוספים"

  • אלחנן גרונר
  • ה' חשון תש"פ - 14:54 03/11/2019
גודל: א א א
"הזאבים ממתינים" - מבנה נטוש במרכז ירושלים (צילום: אלחנן גרונר הקול היהודי)
"הזאבים ממתינים" - מבנה נטוש במרכז ירושלים (צילום: אלחנן גרונר הקול היהודי)

הנתונים שנחשפו בתחקיר הקול היהודי בשבוע שעבר מלמדים על מאות קטינות שבורחות או נעדרות מדי שנה ממוסדות חסות הנוער של משרד הרווחה, בהם הן אמורות לשהות.

אלא שמעבר להצפת הבעיה החמורה שכמעט ואינה מדוברת, נשאלת השאלה מה אפשר לתקן ולשפר ביחס רשויות הרווחה לקטינות הנמצאות בסיכון כה כבד.

נצ"מ (בדימוס) ד"ר סוזי בן ברוך, שכיהנה בעבר כראש מחלקת נוער במשטרה ומטפלת בנוער בסיכון מעל 30 שנה.

בראיון לקול היהודי היא מתייחסת לתופעה המוכרת לה שנים. בן ברוך עמדה במרכז דיון בכנסת בנושא בשנת 2004 בזמן שהיתה אחראית על נושא הנוער במשרד לביטחון פנים. מאז לא השתנה הרבה.

"לצערי אין חדש תחת השמש. הילדות האלה זו חוליה חלשה בחברה שלנו", היא אומרת בתגובה לתחקיר הקול היהודי וחשיפת הנתונים על בריחת הקטינים והקטינות.

   | "יש למנוע חופשות שעלולות לסכן את הנערות"

לדבריה של בן ברוך, מעבר להוספת מיטות ומוסדות לנוער בסיכון וצמצום רשימת ההמתנה הארוכה, הפתרון הוא למנוע חופשות כאשר ישנו חשש לבריחה ופגיעה.

"על מנת למנוע בריחות יש למנוע יציאה לחופשות עד אשר בטוחים שהן טופלו. החשיבה המעוותת שלהן עלולה להביא לאסון ועלינו למנוע "חופשות" המביאות לבריחה ומסכנות אותם. בחוץ מחכים להם המנצלים וקיימת משיכה הדדית חזקה לצערינו".

יש להזכיר כי במשרד הרווחה ציינו במענה לבקשת הקול היהודי כי רבות מהבריחות וההיעדרויות הן בזמן חופשות או יציאה ל"אפטרים" מהמוסדות בהם נמצאות הקטינות בצו בית משפט.

בן ברוך מספרת כי "באירופה קטינים במצב כזה נמצאים במוסדות נעולים בהשגחה של הרווחה ללא חופשות עד שבטוחים שהם לא יסכנו את עצמם יותר, ויש שם דיווחים על אחוזי הצלחה גבוהים בטיפול".

בן ברוך מתארת גם את השינוי החקיקתי בנוגע לסעיף שנוי במחלוקת שנועד למנוע את שוטטות הקטינות, גם במחיר של מעצרן.

"בעבר היה סעיף חוק שאפשר למשטרה לעצור קטינים המועדים לכך ומיועדים למעונות חסות שאין בהם מקום", היא מסבירה.

"סעיף 26 בחוק הנוער טוה"ש (טיפול והשגחה) היה מעין מעצר הגנתי עד שנמצא פתרון לבנות אלה. לצערי, הסעיף הזה הלחיץ את הרווחה כי המקומות במעונות כבר לא הספיקו והנערות "המתינו" במעצר.

המשטרה הביאה אותן לביהמ"ש להארכת מעצר להגנתן ונמתחה בקורת על הרווחה. בעקבות כך הרווחה והמועצה לשלום הילד בקשו למחוק סעיף זה בחוק, וכבר אז צפינו את הרעת המצב כי אותן נערות בסופו של דבר משוטטות ברחובות ומגיעות לסכנת חיים".

אין ספק כי הסוגיות הללו סבוכות ועלולות גם להביא לפגיעה בזכויות של קטינים וקטינות. אך כאשר מנגד קיים סיכון כה גבוה, לעיתים נראה שאין מנוס מפעולות כמו אלו שבן ברוך מציעה.

בן ברוך מסבירה כי הקטינות, שלרוב עברו פגיעות או התעללות, מפתחות במקרים רבים חשיבה מעוותת לפיה הפקרת גופן מהווה את החזרת השליטה על גופן. "חשיבה מעוותת זו מביאה לפגיעה עצמית עד כדי הדרדרות לסמים, זנות ומוות", היא אומרת.

"ה"זאבים" בחוץ ממתינים להן ומנצלים אותן. והן הולכות אליהם כי חושבות שיש להן שם פינה חמה. הבריחה מהווה לאותן בנות מוצא להשבת שליטה אך גם להתאבדות מתמשכת".

בן ברוך עם ניסיונה העשיר אינה מגזימה. מספיק לראות את המוות הנוראי של מרים פרץ ז"ל שגופתה אותרה בבית צפאפא בירושלים לפני כשבוע וחצי לאחר שערבי כבן 55 סיפק לה סמים קשים.

לדבריה של בן ברוך, בעוד אצל בנות שנפגעו הסיכון יהיה "אקטינג אין" - פגיעה עצמית או הגעה למצבי סיכון בהם פוגעים בהן, אצל בנים ברוב המקרים תהיה התגובה לפגיעה באופן הפוך של "אקטינג אווט" – פגיעה באחר.

"הבנים הופכים בדרך כלל לאלימים ובדרך כלל זה נראה כאילו הם מורדים... בכל אופן בשני המקרים הקטינים והקטינות נוטים לברוח על מנת לספק צרכים אלה של השבת שליטה שנלקחה מהם בכוח".

תגובות (4) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 44 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד