"אבל אשמים אנחנו...." • דעה

"המשפט" של קפקא נכתב בדיוק לפני 100 שנה, אך דומה כאילו ספר זה נכתב היום. ליתר דיוק, אם לא הייתי יודע מי כתב את הספר ומתי, הייתי מנחש שמדובר בסופר תושב השומרון שחי את המציאות היומיומית של מערכת המשפט "הקפקאית", אותה חווים על בשרם תושבי יו"ש • דעה
 
[caption id="attachment_73498" align="aligncenter" width="300"] בעז אלברט
בספרו הקלאסי "המשפט", מגולל פרנץ קפקא את סיפורו של יוזף ק. הספר נפתח ביום הולדתו השלושים של ק', שנעצר בחדרו במפתיע על ידי סוכנים בלתי מזוהים, תחת אשמה בלתי ידועה. ייתכן והעובדה שקפקא היה יהודי הביאה אותו לכתוב על אדם בשם יוזף (יוסף), שגם הוא, כמו האזרח ק' בסיפורו של קפקא, הושלך לבור ונמכר עבור נעליים ("על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים") וכל אשמתו של יוסף– חלומותיו.
"המשפט" של קפקא נכתב בדיוק לפני 100 שנה, אך דומה כאילו ספר זה נכתב היום. ליתר דיוק, אם לא הייתי יודע מי כתב את הספר ומתי, הייתי מנחש שמדובר בסופר תושב השומרון שחי את המציאות היומיומית של מערכת המשפט "הקפקאית", אותה חווים על בשרם תושבי יו"ש.
קחו לדוגמה את בעז אלברט, נשוי ואב לשישה ילדים שיח'. פשעו של בעז הוא חלומותיו, כיוסף בשעתו, חלומות על מדינה – על שריה ויועציה, שהולכים בדרך ה' ואוהבים את התורה, העם והארץ! בעז שרוצה להגשים את חלומותיו (כמאמר השיר הידוע – "לפעמים חלומות מתגשמים") גם עושה מעשה – הוא מחליט לטעת כרם, לגדל ענבים ולעשות מהם יין (משובח ביותר! מנסיון). כמו אבותינו בשעתם, בעז בחר להתגורר בישוב יצהר, סמוך לשכם, במקום בו אבותינו הכינו יין (באזור הכרם של בעז נמצאו מערכת גתות משלהי בית שני) ושם להגשים את חלומו בנושא גאולת הארץ ועבודת האדמה, וכן לתמוך ולעודד הקמת נקודות התיישבות יהודיות חדשות באיזור.
בנוסף, בעז אוהב התורה והעם, הוסיף חטא על פשע והיה שותף לתנועה גדלה והולכת בשם "דרך חיים" – תנועה שחרטה על דגלה את אהבת התורה, העם והארץ, ועוד העמיק בפשע בכך שכתב מספר מאמרים בנוגע למציאות החיים המורכבת של החיים ביהודה ושומרון.
למרות שכל פעילותו חיובית, גלויה וחוקית, הוא סומן על ידי השב"כ שהחליט "לטפל" בו. תוך התבססות על מערכת שקרים, שלעולם לא יחשפו (פשוט, הכל סודי ביותר ומסוכן לצפייה) גרם השב"כ להוצאת צו שעניינו הרחקתו של בעז מביתו ומיו"ש וניתוקו מהעולם. המונח המשפטי הרשמי הוא – "צו הגבלה" – הוצאתו מבוססת על "תקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945, בה הבריטים שלטו בארץ.
כיוזף ק' בשעתו, גם לבעז לא טרחו לספר מדוע הוחלט להוציא נגדו את הצו למשך חצי שנה, לא חקרו אותו על שום עבירה, ולא הטיחו בו כל חשד. רק אמרו לו שעליו לעזוב את ביתו, משפחתו ופרנסתו.
הצו השרירותי נעטף כמובן ב"טעמים בטחוניים", "סכנה לציבור" ועוד קשקושים מהסוג הזה, הם לא צריכים להסביר ברצינות למה מרחיקים אדם מביתו ללא כל חשד והליך משפטי הגון. ארחיק לכת ואומר כי לא אתפלא אם יתברר כי סוכני השב"כ משקרים לבית המשפט במצח נחושה בכל סוג של הוצאת צו שכזה, הם יכולים לכתוב הכל במסמך סודי שיוגש לשופט, ללא יכולת תגובה של המורחק.
במסמך יכול להיות כתוב כל מידע, שאינני מאמין שיש שופט שיבקש לבצע חקירה ודרישה רצינית כדי להוכיחו, אלא פשוט יאשר ויאפשר את הבקשה.
בכך ששתקנו למול פשעי שב"כ ומשטרה אלו במרוצת השנים, יצרנו כר נוח לפעילות הדרקונית והשקרית של רשויות החוק למול אזרחי יו"ש. למזלנו, בא בעז והזכיר לנו, שאסור לנו להמשיך ולהסכים עם ההתעמרות בתושבי יו"ש וכאשר באו ונתנו לו את הצו, הוא אמר – לא! ונקט בשורת צעדים: הוא לא עזב את ביתו מרצונו, נעצר באלימות קשה מספר פעמים, וחזר ככל שיכל הביתה. למרות שהותר לו להשתחרר למעצר בית, בחר בעז להישאר בין חומות הכלא, עד לביטול הצו הלא מוסבר.
אין זה פשוט לדעת לומר לא. במילה הקטנה הזאת טמון הכח של אברהם אבינו כשנמרוד מאיים לזרוק אותו לכבשן האש, אלא אם כן יאמין באלילים, במילה הקטנה הזאת טמון הכח של חנניה, מישאל ועזריה שהשליכו עצמם לכבשן האש והכח של יוסף הצדיק במעשה אשת פוטיפר.
"אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו...". לא ניתן לאחוז בפלך השתיקה מול התעמרות באנשים שהתורה, העם והארץ חשובים להם יותר מהכל. יש הרבה מה לעשות. חברי הכנסת והשרים צריכים לקדם חקיקה מתאימה ועדכנית קצת יותר מתקנות החירום של השלטון הבריטי, השופטים צריכים להתחיל לשאול שאלות נוקבות את המשטרה והשב"כ ולא להפוך לחותמת גומי של הרשות המבצעת.
על כל אחד מאיתנו מוטל להטות אוזן לבת הקול שיוצאת בכל יום מהר חורב ומכרזת – "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". נקום ונמחה, כל אחד בתחומו, על עלבונם של אוהבי התורה ועלבונם של אוהבי ארץ ישראל ואין אנו בני חורין להיבטל ממלאכה זו של מחאה על המעצרים הדרקוניים הללו.
אחי יוסף הבינו, כי הצרה באה אליהם על שלא שעו לתחינותיו של יוסף אחיהם, ואף הנביא עמוס התנבא "כה אמר ה', על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים.."
נזכור כי בנו תלוי הדבר, שלא נגיד שראינו את צרת נפשו של בעז ומשפחתו ולא שמענו.... שראינו את ההתעמרות בהרבה אנשים יקרים אוהבי התורה והארץ ולא שמענו.... ולא עשינו!!!