'אדברה נא שלום בך' • לזכרו של חכם שלום אברג'ל ז"ל

דמותו הססגונית של חכם שלום משכה את ליבי. יהודי מבוגר, שיבה זרוקה בזקנו, לבוש בלבוש רבני ותמיד מוקף בסלים. בקיץ וגם בחורף תמידים כסדרם, היה הוא יושב בלשכתו הפרוצה לרוח, לומד מתפלל ומברך • דברים לזכרו של חכם שלום אברג'ל ז"ל, מאנשי שכם, שהלך לבית עולמו השבוע והוא בן 70 שנה
[caption id="attachment_82051" align="aligncenter" width="275"] חכם שלום אברג'ל ז''ל
דברים אחרי מיטתו של חכם שלום אברג'ל ז"ל.
על פי החלטת ממשלה לא הותר להקים ישוב יהודי בקבר יוסף, ולכן נאסרה עלינו השינה במקום, לפיכך כל לילה היה מגיע שוטר לפקח על כך שאנו מפנים את המקום. בשעות הלילה אחרי נסיעת האברכים, נשארנו קבוצת בחורים קטנה שהייתה נוכחת וגם לומדת במקום, ויחד עמנו היה עוד יהודי מבוגר, שיבה זרוקה בזקנו, לבוש בלבוש רבני ותמיד מוקף בסלים. "לשכתו של החכם" הייתה במבואה של הציון. בקיץ וגם בחורף תמידים כסדרם היה הוא יושב בלשכתו הפרוצה לרוח, לומד מתפלל ומברך.
דמותו הססגונית של חכם שלום משכה את ליבי וזכיתי לפי דבריו להימנות על "התלמידים".
בדרך חזור מקבר יוסף במיניבוס, צהלה ושמחה. שרים את השיר "ישמחו השמים ותגל הארץ" בהגיה מיוחדת. לפתע משתרר הס וקולו של חכם שלום מתגבר בסולו: "יה ערפאת" וכל המיניבוס מחרה מחזיק אחריו "בום"! חוזר שלום ושר: "יא סדאם חוסיין" וכולם אחריו בום! יא מממשלת זדונים בום! בום! בום!
אווירה עולזת זו נשארה חקוקה במוחי. חבורה של תלמידי ישיבה מיוחדים בישיבה מיוחדת במקום מיוחד שמזמין אנשים מיוחדים.
[caption id="attachment_82066" align="aligncenter" width="300"] חכם שלום אברג'ל ז''ל בציון יוסף הצדיק (משמאל נחמיה פרלמן ז''ל מאנשי שכם) צילום: מיכאל לב
כולנו גדלנו, התבגרנו, הקמנו משפחות, וקבר יוסף נעזב, נשדד וחולל על ידי הפורעים הערביים. אבל מתוך החבורה העולזת הזאת – היחיד שאולי נשאר צעיר ברוחו ונשמתו זה חכם שלום, יהודי מבוגר שחילק את יומו וזמנו בין ביתו שבקבר יוסף לביתו שבפתח תקוה.
והוא ידע לפלס דרך גם אל מול הצבא והמערכת המשפטית, במכתבים, בתלונות, בבקשות, והכל במטרה להביא כמה שיותר יהודים לציוני הצדיקים, בשכם, עוורתא וכיפ'ל חרס.
ידע לעמוד עקשן מול המערכת. בכל מעצריו לעולם לא חתם על ערבות מכל סוג שהוא, גם אם בשל כך נשאר הוא זמן ארוך במעצר. זכורני שנתן לי לקרוא את הפרוטוקול של הדיון בבית המשפט שבו הוא הואשם על הפרה של שטח צבאי סגור בשכם, תוך שנהנה לספר לי על הצחוק שעורר בכל הנוכחים וזאת אל מול "הרצינות והמכובדות" של השופט ושל מערכת השיפוט. חכם שלום פנה לשופט ואמר שהדיון הוא בניגוד להחלטה "360", התשובה לתמיהת השופט הייתה, ש-360 בגימטריה "שכם", וכן "שובבים", וחכם שלום הכריז שהוא פועל לפי "ההחלטה" הזאת...
המיוחד הוא שלא מדובר באיש ציבור שיש מאחוריו תמיכה ציבורית. אלא באדם שנכנס בו "שיגעון לדבר", וכמשוגע שלא מתפעל יותר מדי מציניות העולם ומרצינותו, התמיד בדרכו והשיג השיגים שיש "נורמליים" ממנו שלא השיגו.
עוד שיר שחביב היה עליו, שיר שמולבש על השיר "למען אחיי ורעיי" לאחר השיא של השיר "אדברה נא שלום בך" היה עולה קולו בסילסול: "אמרת, עוורתא, שלום בך!". בעקבות כך ייסד החכם את "עמותת שלום בך" – שהייתה "עמותה" של אדם אחד למען קברי צדיקים בשומרון. מאחורי "השירים" עמדו גם מעשים. בעקבות בקשות שלו הצבא אישר ואבטח כניסות לקברי צדיקים בשומרון, זכורני כניסה שארגן לכפר עוורתא לציוניהם של אלעזר ואיתמר ושבעים הזקנים. יצאנו בטרנספורטר מתנחלים חבוט עם כ-6 חברים וחכם שלום בראשנו. את פנינו קידמה היערכות צבאית נרחבת, פלוגה שלימה התפרסה במטרה לאבטח ברחבי הכפר ועל הגגות. אך בפתח הכפר התברר לחכם שלום שמארגנים אחרים הפנו את האוטובוסים לכיוון כיפ'ל חרס.
חכם שלום לא איבד עשתונות ואמר למ"פ: "אם כן נכנס אנחנו בלבד", הקצין תמה איך כל ההכנות הללו רק בשביל כניסה של 6 אנשים?! אבל טלפון למח"ט הספיק והדרך נפתחה בפנינו – כפר שלם נכבש בשביל שכמה יהודים בראשות חכם שלום יפקדו את קברי הצדיקים.
זיכרונות צפים ועולים – כניסות ברכב לבד לכיפ'ל חרס ועוורתא. לימוד משותף של פרשת שבוע עם רש"י, הנהגות מיוחדות בקדיש, בברכו, בברכת למינים ולמלשינים, בהנחת התפילין הטלית על קבר יוסף - תפילה של ראש על ציון אפרים ותפילה של יד על ציון מנשה. כל ווארט או חידוש שמוחו תפס מיהר לרושמו על החומש והסידור העבה שלא מש ממנו. והרבה חיוך ושמחה.
[caption id="attachment_82044" align="aligncenter" width="225"] חכם שלום אברג'ל ז"ל
אז מה הוא היה? למי שהכיר אותו קצת הוא נראה חכם ספרדי, רב מקובל, יש כאלה שאולי קצת ראו בו תמהוני, ויש כאלה שראו בו שילוב של כל הנ"ל, אבל מה הוא היה באמת?
אכן, ההתמדה העקשנית שלו במשך שנים על הנוכחות אצל יוסף הצדיק מוכיחה ומעידה כאלף עדים שמדובר בדבקות אמתית וקשר נשמתי עמוק ליוסף הצדיק. אירגוני האוטובוסים שנמשכו שנים, ההתמדה בכניסות לקבר יוסף והמשך הלחץ והשתדלנות מול שלטונות הצבא.
וגולת הכותרת. ספר תורה שלמענו עבד והתרים במשך שנים ארוכות. בכניסה לציון יוסף הצדיק התרים את כל מי שבא "לספר תורה ספרדי". היו ליצנים שתמהו ותהו היכן הוא אותו ספר התורה המדובר שעליו עובד שנים אותו חכם. ולאן הכסף הולך?!
"והנה קמה אלומתי וגם ניצבה", אחרי עמל של שנים ספר התורה שמיועד לשכון באוהלו של יוסף הוכנס באופן זמני לביהכ"נ באלון מורה, כמשכון עד שנזכה שישכון כבוד בקבר יוסף.
הנקודה הזאת התחדדה אצלי מאוד בלכתי אחרי מיטתו בדרכו האחרונה, דברים רבים עולים על ליבנו ברצוננו לקדם להרים לדחוף, אבל היצר הלוחש ומרפה ידיים באומרו, "אין סיכוי ומה כבר תוכל לפעול" עומד מתפעל ומתפעם מול יהודי עמך שנתעלה ועלה בזכות עיקשותו והתמדתו.
בטוחני שהצדיקים שלחם ופעל למענם, ובפרט יוסף הצדיק, בוודאי יעמדו לו כמליצי יושר.
ירבו תמהונים כמותו בישראל.
תחסר לנו חכם שלום
תחסר מאוד.