בג"צ: "מדוע לא מפנים את היהודים מבית עזרא"

[caption id="attachment_11462" align="alignleft" width="100%" caption="בג''ץ (כלכליסט)"]



בג"צ הוציא צו ביניים המורה למדינה לנמק בתוך חדשיים מדוע לא תפנה את הדיירים היהודים מ"בית עזרא" בחברון. סיפורו המלא של "בית עזרא" בישוב היהודי בחברון.
בית עזרא בחברון הוא ביתה של משפחת עזרא, המשפחה האחרונה שעזבה את חברון בנובמבר 1947. הבית שוכן בשכונת אברהם אבינו בחברון.
כמו כל נכסי היהודים בחברון, הנכס הוקנה לאפוטרופוס הירדני כ"נכסי אויב", והוקמו בו חנויות שהושכרו לסוחרים ערבים. לאחר שחרור חברון במלחמת ששת הימים – נכנס האפוטרופוס הישראלי לנעלי האפוטרופוס הירדני, והמשיך להשכיר את הבית לאותם סוחרים ערבים.
לאורך כל השנים, לא פסק יוסף עזרא להאבק להחזרת רכושו האבוד, כאשר הוא חש שהוא משמש שליח-ציבור לרבים אחרים, ותוך שהוא מדגיש בכל הזדמנות, שרצונו הוא שלכל הפחות תאפשר הממשלה לאכלס את הבית ביהודים מקרב מתיישבי חברון.
במשך הזמן נבנה בחלקה של "בית עזרא" בית דירות גדול של הישוב היהודי בחברון, המכונה "בית נחום ויהודה". בקומת הקרקע שלו המשיכו לפעול החנויות המושכרות לסוחרים ערבים.
עם פרוץ "מלחמת אוסלו" בשנת 2001, נסגרו כל החנויות באזור מסיבות ביטחוניות, ועמדו ריקות ושוממות במשך מספר שנים. בקשות חוזרות ונשנות של הישוב היהודי בחברון ושל משפחת עזרא לשכן בחנויות משפחות יהודיות – לא נענו.
לבסוף נכנסו משפחות יהודיות לגור בחנויות העזובות, ושיפצו אותן לדירות נאות, בהן הן מתגוררות עד היום.
ביוזמת "שלום עכשיו" הוצא צו פינוי נגד היהודים, ובעקבותיו התקיים דיון משפטי ממצה בועדת העררים הצבאית.
השופטים: "התנהלות הממונה היא מידת סדום, יוסף עזרא הוא הבעלים המקורי ולערבים אין שום זכות על הנכס".
בפסק הדין שניתן במאי 2008, קיבלו 3 השופטים, בפסק דין חשוב ועקרוני, בזו אחר זו את כל הטענות של הישוב היהודי בחברון: השופטים מתחו ביקורת נוקבת על "הממונה" על הרכוש היהודי ביהודה ושומרון, וקבעו כי לא הפעיל את שיקול הדעת הראוי והמתחייב מתפקידו כ"נאמן", הן בכך שהשאיר את הנכסים ריקים, שוממים ומוזנחים במשך שנים, והן בהחלטתו להוציא צווי-פינוי לדיירים היהודיים. הממונה לא שקל לא את טובת הנכס, ולא התחשב כלל ברצון הבעלים המקוריים, מר יוסף עזרא.
בין היתר, ציינו השופטים כי "חובת הממונה לנהל ולשמור כל רכוש ממשלתי המופקד בידו, וכאשר הנכס עומד ריק ונטוש אין חובה זו מתמלאת כראוי... הותרת חלקה מיותמת מאדם, איננה מהווה ניהול ראוי של הנכס, ואין בה תועלת לציבור... הממונה... חייב על פי הדין לתחזק את החנויות שבנאמנותו ולהפיק ממנו את מירב התועלת הכלכלית"
השופטים הכירו ביוסף עזרא כמייצג את הבעלים המקוריים של הנכס, וקבעו כי "יש לראות ברצונו את רצון בעלי הנכס". תוך שהם מדגישים, כי מר עזרא הביע את רצונו המפורש "כי הנכס יושכר לתושבי חברון היהודים".
קביעה נוספת משמעותית ביותר של השופטים היא, שלסוחרים הערבים אין היום כל זכות בנכס, ודאי לא זכות של דיירות מוגנת, וכי לכל היותר יוכלו – אם יוכיחו כי בעבר שכרו את החנויות כחוק – לקבל פיצוי כספי על הפסקת השכירות. " השופטים ציינו, שהממונה על הרכוש התחשב אך ורק בזכותם של הסוחרים הערבים, בעוד שלמעשה זכות זו אינה קיימת עוד: הזכות היחידה העומדת לסוחרים הערבים היא "במידה ויוכיחו... כי ניזוקו... שומה יהיה על הרשות לפצותם פיצוי כספי הולם..."
ביחס לדיירים היהודיים קבעו השופטים, כי הם נכנסו לנכס ללא קבלת רשות מהממונה, ועל כן עליהם להתפנות ממנו. ואולם, יחד עם זאת ציינו כי מגורי המשפחות היהודיות בנכס שיפרו באופן משמעותי את מצבו של הנכס וכי על הממונה מוטל להביא נתון זה כמרכיב מרכזי בשיקוליו: "בביקורנו במקום התרשמנו מן העליבות וההרס בחנויות במבנה הסמוך... עליבות והרס שנראו מצערים במיוחד לנוכח השימוש המועיל שעושות המשפחות בשתי החנויות... תוך שמירה על הנכסים וטיפוחם."
השופטים הגדירו את התנהלות ה"ממונה" כלפי הנכסים וכלפי בעליהם כ"מידת סדום": כלל מושרש במסורת ובמוסר ישראל: זה נהנה וזה לא חסר – מידת סדום.... נראה ברמה גבוהה למדי של וודאות, שהשימוש הנכון היעיל והיחיד האפשרי בנסיבות העניין , הוא לאפשר למשפחות...לגור בחנויות".
בית המשפט: "המדינה תשכיר הבית לישוב היהודי בחברון ובכך תמנע פינוי".  שלום עכשיו השמיטו זאת מהעטירה לבג"צ. הבית יפונה תוך חודשיים.
כמסקנה סופית קבעו השופטים, שביצועם של צווי הפינוי יושעה למשך 60 יום, ובפרק הזמן הזה יוכלו יוסף עזרא והישוב היהודי בחברון להגיש בקשה להקצאת הנכס לידיהם. הם הורו לממונה להשיב לבקשת ההקצאה תוך 30 יום, ולדון בה לאור העקרונות של טובת הנכס, ורצון הבעלים.
הישוב היהודי בחברון ויוסף עזרא הגישו מייד בקשת משותפת להקצאת הבית – בקשה שלא נענתה עד היום.
לפני כשנה הגישה 'שלום עכשיו' עתירה לבג"צ, בדרישה לממש את החלק היחיד בהחלטת ועדת העררים שאתו היא מסכימה: פינוי היהודים מהנכס. שלום עכשיו השמיטה מהעתירה את יוסף עזרא, בעל הנכס, ולא צרפה אותו כצד לעתירה.
בתשובת המדינה לבג"צ צוטטה החלטת ועדת העררים, ואולם נכתב כי החלטה זו היא בגדר המלצה בלבד, שהמדינה יכולה לקבלה או שלא לקבלה, וכי החלטה בעניין תנתן בתוך חודשיים.
בתשובה מקדמית של הישוב היהודי בחברון נכתב, שיש לדחות את העתירה על הסף עקב העדר נקיון כפיים של העותרים, שמאמצים אל ליבם רק את החלק בהחלטת ועדת העררים ש"מוצא חן" בעיניהם בדבר הפינוי, ומעלימים את חובת המדינה להשכיר את הנכס לישוב היהודי בחברון ובכך למנוע פינוי.
יוסף עזרא, הגיש בקשה להצטרף כצד לעתירה.
כאמור, שופטי בג"צ הוציאו צו על תנאי המחייב את המדינה לקבל החלטה בתוך חודשיים. כן החליטו השופטים לצרף את יוסף עזרא כצד בעתירה
תגובת הישוב היהודי בחברון:
כפי שנכתב בתשובת המדינה לבג"צ, פסק הדין של ועדת העררים הצבאית קבע שחובה על המדינה להשכיר את הדירות בבית עזרא לישוב היהודי בחברון. אנו קוראים לממשלה לפעול סו"ס בהתאם להחלטה זו, ולדחות מכל וכל את הנסיונות של שלום עכשיו להביא לפינוי יהודים מבתי היהודים בחברון.

הכתבה באדיבות הישוב היהודי בחברון.