האב שביתו נפצעה קשה מאבנים: "מאוכזבים ממערכת המשפט הצבאית"

בתום משפט ארוך, סירב בית המשפט הצבאי להרשיע קבוצת ערבים שרגמה את רכבו של עדיאל טיירי ופצעה את ביתו באורח קשה, בעבירה של נסיון לרצח. בראיון לקול היהודי מספר טיירי על חוסר האמון במערכת המשפט הצבאית ועל האכזבה מהשופט שומר התורה והמצוות. 

לפני מספר שבועות פורסם בעיתון הארץ פסק הדין שנתן שופט בית המשפט הצבאי, אמיר דהאן, בעניינם של ארבעה ערבים מהכפר מרדה, שרגמו את רכבה של משפחת טיירי מהר ברכה וגרמו לפציעתה הקשה של בתם בת ה-12.

בהחלטה, שגררה ביקורת ציבורית רבה, זיכה דהאן את התוקפים מעבירת נסיון רצח, אותה ייחסה להם התביעה הצבאית, תוך שהוא מציין כי יידוי אבנים עשוי להיות לעיתים מעשה קונדס. בעקבות פסק הדין התעורר מחדש הדיון הציבורי ביחס לזריקות האבנים במסגרתו ספג השופט חובש הכיפה סרוגה ועטור הזקן, ביקורת קשה.

"אנחנו מאוד קיווינו שירשיעו אותם בניסיון לרצח", אומר בשיחה עם הקול היהודי עדיאל טיירי, אבי המשפחה שהותקפה, "אבל השופט אומר שזה עלול להיות מעשה קונדס... אנחנו מאוכזבים מהשופט ומכל מערכת המשפט הצבאית למעט מהתובע שדווקא כן התעקש לנסות להחמיר את העונש".

"היינו בחנוכת בית של אחותי ביקיר וכשחזרנו בסביבות עשר בלילה היינו יחידים על הכביש", חוזר עדיאל שנתיים אחורה. "עברנו את צומת אריאל והבת שלי נרדמה. ליד הכפר מרדה, מצד ימין בין המטעים של הזיתים, פתאום פיצצו אותי באבנים", הוא משחזר.

"פגעו ברכב בין ארבעה לשבעה סלעים. למעט חלון אחד כל החלונות מימין נופצו, ומהחלון הקדמי חדרה אבן בגודל של שקית חלב ופגעה בראש של הבת שלי. הראש שלה עף על הכתף שלי ומיד כשראיתי את עצמת הפגיעה הזעקתי אמבולנס ודיברתי איתה כדי לשמור אותה בהכרה", הוא מתאר.

כשהגיע לצומת תפוח הזעיק טיירי את החיילים שעמדו בצומת. למקום הגיע חובש צבאי ומיד הצטרף גם אמבולנס וטיירי מבקש לנצל את הבמה בכדי להודות שוב לאביאל, נהג האמבולנס מהישוב תפוח שהגיע למקום. "אני חושב שצריך להזכיר את שמו כי הוא הציל הרבה נפשות באיזור", אומר טיירי.

אחרי טיפול ראשוני פונתה הבת, שחגגה חודשיים קודם לכן את בת המצווה, לבית החולים שניידר בפתח תקוה. "התחושה שלה היתה שכל המח נשפך החוצה כי היא הרגישה את כל הדם ופחדה שהמח נשפך", הוא נזכר. "בנסיעה הגענו למחסום אורנית והשומרים לא הסכימו להעביר את האמבולנס למרות שהנהג אמר להם שיש פצועת ראש מאחורה ועמד נט"ן מעבר למחסום כדי שנעשה אליו העברה. אמרתי לשומר, אתה רואה שאנחנו יהודים, הבת שלי עם גולגולת מנופצת מאבנים ואין זמן לבדיקות. הוא אמר לי שהוא חייב לראות מי בפנים. בסופו של דבר הם נתנו לנו לעבור, עשינו העברה לנט"ן והמשכנו לשניידר".

"גילו שבעצם הסלע שפגע בה רוצץ את הגולגולת וגרם לשבר דחוס", אומר טיירי. "היא נכנסה לניתוח של ארבע - חמש שעות. הוציאו את השברים של העצם וניקו את הרסיסים של העצם, שחררו לחץ מהמח ושמו פלטינה כדי שהעצם תתמלא. בצילומים אחרי זה רואים שיש שם חור בקוטר של סנטימטר וחצי".

סיפור הפציעה של אדל ביטון בת השלוש לפני חודש, החזיר את משפחת טיירי שנתיים אחורה. "כיום יש לבת שלי פוסט טראומה וכאבי ראש כשהיא מתאמצת", אומר עדיאל. "הסיפור של אדל התינוקת שנפצעה החזיר אותה אחורה וגורם לה ללחץ נפשי. היא כל הזמן שואלת שאלות סביב המקרים האלה, כמו גם הרצח של משפחת פוגל הי"ד שהיה קצת אחרי הפציעה".

לדבריו של עדיאל, במערכת הצבאית לא עברו על התקיפה לסדר היום . "ביום של הפיגוע ובשבוע שאחרי הפיגוע הרגשתי שהמערכת הצבאית באה ומתעניינת ועוזרת. קצינים שהיו אחראים על הגזרה באו לדבר איתנו והתברר שבאותו מקום שזרקו את האבנים שכב המארב ורבע שעה לפני זה המארב דילג חמש מאות מטר משם. אני מאמין שבעקבות שטף האירועים אחרי זה אז הם כבר לא יכולים להתייחס לכל אחד שנפגע".

"מבחינת המערכת המשפטית, אני העדתי לפני כמה חודשים והפתעתי את המערכת המשפטית", מספר טיירי ומתאר כי הביא לבית הדין הצבאי תמונות מהאירוע ותמונות של הפציעה שלא היו ברשות בית הדין. "ראיתי שהתובע הצבאי באמת עושה מעל ומעבר ומעוניין להכניס את הפושעים האלה לכלא להרבה שנים, אבל הבעיה היא בשופט. הרגשתי שהוא מזלזל ביכולות של אותם נערים שזרקו את האבנים שהוא טוען שזה עלול לנבוע ממעלה קונדס. כשלי עולה בראש הגדרה למעשה קונדס, זה עד גיל חמש או שש. הם עשו את זה בגיל 18-19. לא נראה לי שזה גובל במעשה קונדס ובזה יש לי קצת הסתייגויות ממערכת המשפט הצבאית".

השופט אמיר דהן כונה באתר הארץ "צדיק בסדום" וטיירי בהחלט מבין מדוע הוענק לו התואר בידי אנשי השמאל. "אני יכול להבין את החיבוק של אנשי השמאל אליו, אם הוא מפרסם דברים שכאלו. תחילה התרשמתי שהוא מאוד אחראי למה שהוא עושה אבל לאור הפרסומים האחרונים שלו אני איבדתי את האמון בשופט הזה".

עדיאל אומר כי הוא חש שהפסיקה של דהן מעבירה מסר בעייתי ביותר. "אני לא מדבר על ירי שזה לא מעשה קונדס, אבל אין שום בעיה לזרוק אבנים על כל רכב שחולף ולהגיע כמעט עד המוות. לגרום למוות זה קצת גובל בקונדסיות אבל עד המוות אין בעיה לזרוק אבנים על יהודים, ולא משנה באיזה גילאים ולא משנה באיזה אזורים. המסר של פסק הדין הוא שזה בסדר גמור ואין שום בעיה בזה".