כשרואים משפחות שלמות של גויים בארץ ישראל, המדברים עברית, נקראים בשמות תנכיים ומשתייכים לתרבות ה'ישראלית', מבינים יותר מבעבר את חרדתו של הרבי לשלמות העם היהודי (גם) בארץ ישראל • מנחם בן שחר, הרהורים בעקבות ג' בתמוז.
\אין חולק על מרכזיותו של הרבי בדור האחרון והשפעתו על העם היהודי. מכל המגוון האדיר של תחומים ציבוריים בהם עסק ואותם קידם הרבי במסירות נפשו ונפשות חסידיו בכל רחבי תבל. להלן שתי נקודות אקטואליות בהן ניכרת דרכו של הרבי – ההתיישבות ביש"ע וחוק מיהו יהודי.
מיהו יהודי
הרבי מליובאויטש בחר שלא לעלות לארץ ישראל, ושיקוליו עמו, אך האכפתיות שלו ובעקבותיה השפעתו הגדולה על המתרחש בארץ היו רבות. בין השאר התמסר הרבי בעקביות ובנחישות למאבק על ההגדרה שמדינת ישראל אכן תהיה מדינה יהודית כהלכה בהגדרותיה שלה.
מערכה ארוכה זו על תיקון לשון חוק 'מיהו יהודי' נבעה מתוך הבנה ודאגה ריאלית כי פרצה זו אינה מקרית ועלולה למוטט ולמסמס את היות המדינה מרכז לעם ישראל, ובחודשים האחרונים מעט יותר קל לנו להבין חששות אלו.
משימות חשובות יותר
הציונות הדתית, עם היותה מלאת מרץ והתגייסות לקידום המדינה, אמנם עזרה בד"כ לניסיונות החקיקה של מיהו יהודי, אך דומה שהעדיפה לא להתעסק יותר מידי עם ההגדרות אלא לעשות הרבה הצלחות מקומיות מרשימות, ופשוט למשוך את המדינה לכיוונים הראויים על פי התפיסה כי המדינה היא כאתחלתא דגאולה.
הן גוש אמונים והן המתונים יותר בקרב הציבור הדתי, לא ראו מעולם סכנה קיומית באי תיקון מיהו יהודי, אולי בשל התחושה החזקה המרגיעה והמבלבלת של שייכות והשתייכות עמוקה למדינה.
בשני נושאים אלו הבחין הרבי כי הגדרות היסוד בעייתיות ועלולות לסכן. לכן למרות שהרבי לא נמנע מלהטיל על שלוחיו משימות קשות ומסוכנות, לא הורה הרבי לחסידיו ליישב את יהודה ושומרון לפני שהמדינה מכריעה שהיא רוצה שטחים אלו ומכילה אותם לחלוטין.
כל עוד לא נעשתה הכרעה זו המתיישבים נתונים לחסדיהם של השרים וגורמי שלטון שונים, והיישובים הם למעשה מעין הפגנה וקביעת עובדות בשטח כדי להשיג תוצאות מדיניות (לאומיות ובין לאומיות) בהמשך הדרך.
אמנם הרבי הקפיד לא לפרסם את דעתו זאת ברבים (אלא באיגרת לגאולה כהן) כדי לא להחליש את היהודים הגיבורים העוסקים במצווה חשובה זו, וחיזק בקול רם צלול ונישא את הנהגת המדינה לעמוד איתנה ולא להתקפל ולוותר אף לא על שעל אדמה אחד.
מצוות יישוב הארץ
הרב צבי יהודה זצ"ל ותלמידיו כן לקחו את הסיכון, ויישבו באופן מרשים ביותר את שטחי יו"ש תוך שהם פועלים כל העת לביסוס וחיזוק ההתיישבות מתוך מודעות של קיום מצווה, מתוך ידיעה עמוקה שזהו רצון עם ישראל, ומתוך תקוה לחצות את הקו ה'אל חזור' בשטחים אלו.
\לו נשאל אי מי בשנת תשכ"ח כמה יהודים יגורו בשטחי יו"ש סביר שלא היה מנחש קרוב למספרם כיום. הרציונאל הוא – יהדותה של המדינה נקבעת, בסופו של דבר, במעשיה. תן 'להם' לדבר הרבה, ורק 'סחוב' אותם לקיום מצוות כיבוש הררי הקודש של חברון ושכם וכך ישובו בתשובה כפי רצון העם באמת, וכפי מצוותנו וחובתנו ההיסטורית.
המצב בחזיתות
המאבק על מדינת ישראל והצלחתה טרם הוכרע ופשוט שלא ניתן לדבר כעת במונחים של מי צדק. פשוט שגם לתלמידי הרב צבי יהודה ולמי שהצטרפו למפעל ההתיישבות שלהם כדאי להשקיע בלימוד שיטתו של הרבי מליובאויטש ולא לזלזל בהכרעתו ובקריאתו המפוכחת את המפה.
הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון שינה את כללי משחק ההתיישבות וסכנה גדולה מרחפת מאז ביתר שאת על כל המפעל. גם הטשטוש היהודי המציף את המדינה ומוסדותיה כבר ניכר לעין כל וסכנת ההתבוללות בארץ איננה חשש רחוק כלל וכלל.
דוגמא אחת קטנה: גוי (נוצרי, ערבי, אריתראי) המבקש לרשום את בנו ללימוד בבית הספר היסודי הממלכתי בשכונתו מחוייב להתקבל לשם. אם מנהל בית הספר יסרב בנימוק שהתלמיד איננו יהודי – הוא יואשם בגזענות. מדינת ישראל איננה מאשרת לדבר על לאום יהודי. אמנם אילו מדובר בבית ספר דתי – אזי בהחלט יוכל המנהל לא לקבל את התלמיד, כי הוא איננו דתי. היהדות היא דת, ואם היא מנסה להיות לאום – מקומה מאחורי סורג ובריח במדינת ישראל של תשע"ב.
\חכם עדיף
הרבי ראה לנגד עיניו סכנה זו, ולא הפסיק להתריע עליה. להלן דברים דומים שכתב הרבי באיגרת לפרופסור כ"ץ משנת תשי"ט, כרך י"ח, איגרת ו'תשל"ו.
"...ודרך אגב, לדעתי נעשה עוול גדול בזה שבחרו בתואר "ישראל" ו"ישראלים" ובמילא נכללו בזה הערבים והנוצרים וכו' בתור נתיני "ישראל" ו"ישראלים", וטעמי מובן מהאמור לעיל.
ועוד נקודה להדגיש, שלא כדעת הטועים שענין הדת הוא נוגע לשמירת הקיום דווקא בתפוצות, משא"כ המשתקעים בארץ ישראל די להם בשפה, תרבות והארץ וכו'.
ולדעתי אדרבה ואדרבה, שההכרח בדת בארץ ישראל עוד גדול מזה שבתפוצות, שאם בחו"ל יש סכנת התבוללות וטמיעה עד ויאבדו מתוך הקהל ח"ו, הרי בארץ ישראל אפשר להיות סברה, כנ"ל, שנוצרים ומושלמים וכו' יזדהו בתור בני עם ישראל ר"ל, כיון שדרים בארץ, מדברים עברית, מתחנכים באותם בתי הספר, חיים בתרבותה וכו', וכמו שהראה הנסיון אפילו בזמן שבית המקדש הי' קיים, שמהרסייך ומחריביך באו מבפנים ..."
המבדיל בין ישראל לעמים
אין יאוש בעולם כלל, ועם ישראל חי, כוחו במתניו להתעורר עוד ועוד ולהמשיך לפעול במציאות. הכרת העובדות לא באה כדי להחליש אותנו אלא כדי להתפלל יותר, לחשוב יותר, לפעול יותר, ומוצלח יותר – ביישובים, במאחזים, בגרעינים ובפוליטיקה.
אל דאגה, איננו לבד. ה' עוזר, ויהודים ישראליים רבים מודאגים מטשטוש הלאום היהודי עליו עמלים גורמים רבים במערכות המדינה. לתחושות אלו שותפים כל מי שמדינת ישראל יקרה לו והוא חרד להמשכיותה. עצימת העיניים ממגמת ההתבוללות הנוגסת והולכת יכולה ח"ו הרת אסון בחזיתות רבות.
הבעיה: מול טענות גזענות חוקתיות המעודדות אט אט את מחיקת הלאומיות היהודית, בדיוק כמו מול טענות כיבוש או התקפלות וחולשה מאחיזה אמיצה בכל רגב של ארץ ישראל – יכולה להיות רק תשובה אחת ברורה וסופית: 'אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, רוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך'. בשורתו של עם ישראל לעולם היא האמונה בה' ופירותיה המתוקים, והיא היא סגולתה הנהדרת של נחלת ה'. ההגדרות המדויקות של הלאום היהודי ושל ארץ אחוזתו נעשתה על פי מצוותיו של רבש"ע.
"ובשם אלוקינו נדגול - ימלא ה' כל משאלותיך"
כל עוד הציבור הדתי 'מתגרד' מלחשוב כך או מלהבליט זאת ולא מסוגל להצהיר את אמונתו בריש גלי, ולדבוק בה ביתר מעורבות ואכפתיות – כח העמידה יכול להישחק עוד, הטשטוש הזוחל ועידוד ההתבוללות ימשיכו חלילה, ופקידים דתיים אף יסייעו להם בעל כרחם, בשל שתיקתנו מול סכנת ההיטמעות הגובה כבר היום קורבנות לא מועטים. לא רק שליחי חב"ד בתבל יכולים למצוא נקודה יהודית רדומה ולהחיותה. אם נתחזק לקרוא ולדגול בשם ה' בסוגיות הציבוריות הבוערות (מה שלא הדתיים ובטח לא החרדים עושים) ניווכח לדעת כי תחת מעטה הדמוקרטיה ושכחת העם היהודי, בפנים עמוק, יהודים רבים עדיין מלאים חיות יהודית בנשמתם, חרדים מהידבקות הגויים בבני ישראל, חפצים בתקומת עם ישראל וקדושתו, ואפילו, רוצים משיח מקדש וגאולה שלמה, ממש כך!
חן 11 ט"ז תמוז תשע"ב 02:26 חן
יאיר 10 י"א תמוז תשע"ב 11:10 יאיר
חברון 9 י"א תמוז תשע"ב 00:25 חברון
ל 3 8 ט' תמוז תשע"ב 11:16 ל 3
עקיבא 7 ט' תמוז תשע"ב 01:30 עקיבא
אלי 6 ח' תמוז תשע"ב 23:15 אלי
3 5 ח' תמוז תשע"ב 23:04 3
אחד 4 ח' תמוז תשע"ב 21:12 אחד
יהושע אנטמן 3 ח' תמוז תשע"ב 21:02 יהושע אנטמן
1 2 ח' תמוז תשע"ב 20:39 1
יהודי שמח במיוחד 1 ח' תמוז תשע"ב 19:24 יהודי שמח במיוחד