לשלשה כלים במשכן יש משהו משותף: על הארון נאמר "וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב", על השלחן נאמר "וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב" וכך נאמר גם על מזבח-הקטרת (מזבח הזהב, המופיע בפרשת תצוה). הזֵר הוא מעין כתר ואכן אומרים חז"ל ששלשת הזרים רומזים לשלשת הכתרים המנויים במשנה "כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות": הזר של הארון הוא כתר תורה, שהרי בארון מונחים לוחות הברית, הזר של השלחן הוא כתר מלכות, "שהשלחן שם עושר וגדולה, כמו שאומרים שלחן מלכים" (לשון רש"י), והזר של מזבח הקטרת הוא כתר כהונה.
רמז יפה לחשיבותו של הזֵר יש בפרשיה הראשונה בפרשת תרומה, שבה מדובר על הנדבה למשכן והציווי הכללי לעשייתו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". בפרשיה זו מספר המלים הוא 74 – כגימטריא של המלה סביב, ומספר האותיות הוא 295 – כגימטריא של המלים זר זהב סביב. אמנם הזֵר עצמו אינו מופיע עדיין בפרשיה זו, אבל הוא מייצג את הכתר השורה על כל נדבת המשכן. כאשר יהודי מתנדב לה', וכאשר עושים בנדבתו משכן ומקדש – נמשך הזֵר-זהב, השראת קדושת הכתר העליון, על המשכן כולו. ובלשון הקבלה, על המשכן שורה אור-אין-סוף הסובב כל עלמין, ואליו רומז במיוחד "זֵר זהב סביב" – זֵר בגימטריא אור וזר-סביב הוא האור הסובב.
מבחינה דקדוקית, יש אומרים שמקור המלה זֵר הוא בשרש אזר ובמלה אֵזוֹר (חגורה-אבנט) – כמו שהאזור חוגר את האדם סביב כך הזֵר מקיף וסובב "זר זהב סביב".
אמנם בתנ"ך המלה אזור מופיעה רק במשמעות של חגורה, אבל מאוחר יותר החלו להשתמש במלה זו במשמעות המקובלת היום – שטח מיוחד, כמו אזור-התעשיה וכדו' – כנראה מפני שהאזור-חגורה סובב ותוחם אזור-שטח מסוים. אם כן, נוכל להתבונן בקשר בין שלשת הזֵרים במשכן למלה אזור במשמעותה כיום, ואם הדבר יראה כדרשה רחוקה מעט אל תשכחו שאנו נכנסים לחודש אדר...
במרחב המחיה של האדם ניתן להצביע על שלשה אזורים עיקריים: אזור המגורים, אזור התעשיה ואזור הבילויים. שלשה אלו הם שלשה אזורים-נפשיים שבהם אנו עוסקים: העבודה, שגרת-החיים עצמם, והבילוי-הכיף. המודל המדויק והמפורט ביותר של תכנון אדריכלי בתורה הוא כמובן במבנה המשכן וכליו – והוא גם מקביל לנפש האדם, שהוא "עולם קטן" – ולכן נוכל למצוא את החלוקה הזו בתוך המשכן עצמו.
השלחן הוא אזור התעשיה, שכן התעשיה החשובה ביותר היא תעשיית המזון. ובכלל, כל השפע היורד לעולם קשור לשלחן. זר הזהב של השלחן הוא כתר מלכות – על המלך לדאוג בראש ובראשונה לכלכלת ופרנסת בני העם, וגם המלחמה השייכת למלך קשורה ללחם מבחינה לשונית ומבחינה עניינית.
מזבח הקטרת הוא אזור המגורים – המזבח נמצא במרכז המשכן והוא משרה ריח טוב המאפשר סביבת מגורים נעימה. זר הזהב של המזבח הוא כתר כהונה – מזכיר את אהרן הכהן המשכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. במיוחד רומז הריח הטוב לקשר הרוחני בין בני-הזוג בזמן הריחוק הפיזי.
ארון-הקדש הוא אזור הבילויים – שהרי לארון אין תפקיד פונקציונאלי רגיל בעבודת המשכן, והוא רומז על הייחוד בין הקב"ה וישראל, כמו שני הכרובים שמעליו הפונים "איש אל אחיו" כדמות זכר ונקבה המשתעשעים בראייתם זה את זה, וקדש-הקדשים אף מכונה "חדר המטות". זר הזהב של הארון הוא כתר תורה, והתורה בשרשה היא שעשועים ותענוג, "להתענג על ה'".
הרבי מליובאוויטש היה אומר, מברך ומאחל, שבגאולה האמיתית והשלימה נעלה כולנו – כל אחד ואחת מישראל – לירושלים עיר-הקדש, להר-הקדש ולבית-המקדש, נמשיך וניכנס לתוך קדש-הקדשים ושם נרקוד יחד עם השכינה. משמעות הדימוי המופלא הזה היא שמקום הארון בקדש הקדשים הוא המקום של "הבילוי הקדוש" שבו אנו רואים את ה' פנים בפנים ויוצאים יחד במחול שאין לו סוף, "זר זהב סביב".
ולא שכחנו את המנורה. אם הארון הוא אור פנימי, "המאיר לעצמו", הרי נרות המנורה מאירים ומפיצים כלפי חוץ את האור-השעשוע הפנימי והופכים אותו ל"אור המאיר לזולתו".
כעת נחזור למלה אֵזוֹר במשמעותה בתנ"ך. אחד ההקשרים החשובים של האזור הוא בנבואה על מלך המשיח "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". בפסוק זה יש שני אזורים, אך נוכל למצוא אזור נוסף בפסוק הבא מיד אחריו "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" – וְגָר זְאֵב בשינוי סדר האותיות הופך לאזור גב (צורת דרשה כזו אינה שכיחה, אך נמצאת בכמה מקומות, ולכבוד אדר נרשה לעצמנו להשתמש בה).
"וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו" רומז לזר-הזהב על הארון, כתר תורה, שהרי מקור הצדק הוא במשפט התורה. "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" רומז לזר-הזהב שעל השלחן, כתר מלכות – צריך להיות חלוצים לצאת לעבודת המלך ומלחמתו. ואילו "אזור הגב" הנסתר רומז לזר-הזהב על המזבח, כתר כהונה, המבטא את החיבור הרוחני בין בני-הזוג כאשר לא ניתן להתחבר פיזית באופן של פנים-בפנים.
ולסיום, גם חודש אדר שהחל עתה קשור לשרש אזר, שהרי האותיות ז-ד מתחלפות (כמו שזהב בעברית הוא דהב בארמית). נאחל לכל ישראל חודש אדר שמח, שבו נזכה לשלשת הזרים-הכתרים בשלמות ולהשראת השכינה במקדש שיבנה בב"א.
מתוך שיעור כ"ז שבט תשע"ב
אלנתן 1 ו' אדר תשע"ב 05:57 אלנתן