לגלוש לתהום ובחזרה - סרט חדש מבית היוצר של 'תורת החיים'

'קשר חופשי', סרט עלילתי חדש באורך מלא מבית הספר לקולנוע יהודי 'תורת החיים', עוסק בעדינות בהתמודדות המאתגרת של צעירים דתיים בענייני צניעות וקדושה בדור האינטרנט והמדיה, וגם מלמד דבר או שנים על מערכות יחסים בין מתבגרים להוריהם. 

\
r\n[caption id="attachment_45994" align="aligncenter" width="491" caption="יאיר ואושיק"]

זה לא הסרט הראשון שיוצא מבית ההפקות של בית הספר לקולנוע יהודי שהקימה ישיבת 'תורת החיים', שהולך ותופס מקום של כבוד על המסך. מבלי להתפשר בננו-מילימטר על גבולות ההלכה, נולדו בין כותלי בית הספר בשנותיו הראשונות בעיקר הפקות קטנות מרביתן מהז'אנר התיעודי, ולאחרונה מפציעים גם גלגלי סרטים עלילתיים באורך מלא.

לפני מספר חודשים יצא לאור הסרט 'זוהר הרקיע', המגולל את סיפורו של פרח טיס הנקרע בין הכנפיים הנחשקות אותן יזכה לענוד רק אם ישתתף בגירוש, לבין הקשבה לקולו הפנימי שקורא לו לסרב פקודה. בסרט נחשפו שיטות שטיפת המוח שעברו החיילים והשוטרים לקראת ביצוע הגרוש מגוש קטיף, שזכו לכינוי 'ההכנה המנטלית', ונחשפו בידי צוות מצומצם של חוקרים לאחר הגירוש. יוצרי הסרט לא חששו להיכנס לעומק אחת הסוגיות הכואבות בציבור, ולבטא בה אמירה ברורה.

נראה שהם עשו זאת שוב. ההחלטה של יוצרי 'קשר חופשי' לדון על גבי המסך בענייני צניעות וקדושת הברית מעוררת התפעלות. עיסוק אמנותי עדין בנושאים שבצנעה איננו פשוט, קל וחומר כשמדובר בקשיים כואבים של האדם בינו לבין קונו. התהייה הראשונית שעלתה עם קריאת ההזמנה להקרנת הבכורה, הייתה כיצד ניתן לעסוק בנושא שרבים סובלים ממנו אך כמעט ולא מדברים עליו.

החשיפה הגוברת למראות לא טהורים באמצעות האינטרנט והטלפונים החכמים מאלצת כיום את המחנכים וההורים בציבור הדתי ואף החרדי, לעסוק בנושאים שלפני שנים לא רבות היו בגדר טאבו. אולם העיסוק הישיר בהתמודדות עם פגם הברית, נותר כמעט לבדו במעמקי המרתף החשוך בו מאופסנים הנושאים שלא רואים את אור השמש. ההתמודדות עם הנושא, בהצלחותיה ובאכזבותיה, נמצאת על סדר יומו של כל אדם שומר מצוות, ושל בני הנוער בפרט.

בהקרנת הבכורה החגיגית שהתקיימה השבוע במרכז מורשת מנחם בגין, התכנסו מאות אנשי חינוך, רבנים, וכמובן השחקנים ובני משפחותיהם שצפו גם הם לראשונה בסרט. תוך דקות ספורות נכנס הסרט לעומק הדיון, התשובה לתהייה שהתעוררה עם קריאת ההזמנה, נענתה בדמות אגרוף קולנועי קשה, מדוייק וכואב.

ידידות, סנפלינג ואינטרנט

יאיר (חגי מולודיק), יתום מאב, ואושיק (דוד לייזרוביץ') הם שמיניסטים בישיבה תיכונית. השנים חברי נפש וחובבים מושבעים של גלישה בסנפלינג, שחבלו המפוספָּס, שזור באופן משמעותי לאורך הסרט כולו יחד עם הגלישה באינטרנט. לאחר הגשת עונש לראש הישיבה דרך החלון באמצעות גלישה מגג הישיבה, מורחקים אושיק ויאיר מהישיבה ונשלחים לביתם.

את העונש הם בוחרים לציין בגלישה לילית במערות לוזית. כשהעץ במרומי הצוק נשבר, יאיר נותר תלוי הפוך דקות ארוכות בין שמים לארץ. החילוץ מגיע בדמותו האלמונית של עמי, בעל תשובה ויוצא יחידה קרבית שמגיע למקום ומציל את יאיר ברגע האחרון. יאיר נודר נדר המאלץ אותו להתחזק מבחינה דתית, ולהימנע מצפייה בסרטים וגלישה באינטרנט.

\
r\n[caption id="attachment_45993" align="aligncenter" width="430" caption="המפיקים וגיבורי הסרט בהקרנת הבכורה"]

לאחר שיאיר מגלה את עצמו שוב ושוב בחולשותיו. הוא דורש מהוריו להוציא את האינטרנט מהבית, שמתנגדים לרעיון. "את לא יודעת מה בנים מחפשים באינטרנט"? אומר לאימא האח הקטן שמתערב בדיון. "למה יש תוכניות שלי אסור לראות וליאיר מותר", ממשיך האח. "כי הוא גדול, והוא יודע לשים לעצמו גבולות", משיב ראובן, האב החורג, במשפט המבטא היטב את האירוניה הטמונה ביחס המקובל ש'למבוגרים מותר'.

'ההתחזקות' המהירה של יאיר, מעצבנת את אושיק, שמנסה לבדוק את גבולות החברות בכך שמבקש להקרין ביום הולדתו דווקא סרט מפוקפק. הקרע בין השנים הולך ומתרחב, כמו גם מערכת היחסים בין יאיר לראובן אביו המאמץ.

בישיבת 'הר דוד' אליה מגיע יאיר, הוא לומד לגלות משמעויות חדשות בעולמו הדתי והמוכר. כך למשל הוא שומע באקראי 'התבודדות' שעורך עובדיה (דביר טל), אברך בישיבה. כשהוא טובל בדמעות, מוצא יאיר את עצמו מזדהה עם הכמיהה לקשר כה עז וישיר מול ה'.

מאידך, אושיק שסובל מאבא שתלטן שיורד לחייו ומתבטא נגדו באלימות מילולית ואף פיזית, עובר תהליך של דרדור אישי ודתי. בביקור אצל אושיק שנועד להחיות את הקשר, בוחר אושיק להטיח ביאיר עלבונות חריפים.

\
r\n[caption id="attachment_45989" align="aligncenter" width="448" caption="מאחורי הקלעים - צילום במקווה"]

הפעם תורו של יאיר ההמום לנתק את הקשר שניסה לחדש עם אושיק. רק ברגע האחרון קושר חבל הסנפלינג את החברות מחדש, לאחר רגעי השיא הסוערים של הסרט, שמסתיים באופן שלא מצטייר כמושלם ומתקתק, אך מקרין הרבה אופטימיות ותקווה.

קפיצה אמיצה למים

"כל שלב בהכנת הסרט, לא ידענו איך נתקדם לשלב הבא", הודה מעל הבמה איתן אלפרט, מפיק הסרט. "התסריט היה ידוע, אבל באמצע ההפקה פתאום חסרו לנו כמה עשרות אלפי שקלים שבסייעתא דשמיא נתרמו על ידי תורם אנונימי שיושב עימנו באולם, אח"כ לא ידענו מהיכן יהיה הכסף לעריכה, ולמוזיקה ולסאונד". אלפרט סיפר לדוגמה כי מפיק הקול, אדם שאינו שומר מצוות, חבר לצוות ההפקה (ועבד כמעט ללא תמורה) בעקבות מפגש אקראי בנסיעת רכבת.

אין ספק שתקציב ההפקה הדל ממנו סבל הסרט, הוליד מספר חורים בעיקר בתחילת התסריט ופגע לא אחת באמינות העלילה. כך בעיני, הפכה הסצנה של תאונת הגלישה הלילית, לכזו שהצופה מתקשה להבין, בגלל תנאי תאורה לקויים באתר הצילום. גם הגחתו הפתאומית של המחלץ האלמוני לעזרת יאיר ואושיק, היתה נטולת הקשר והסבר. סבורני שמספרי עריכה, תוספת זוויות ואתרי צילום בחיי הישיבה התיכונית, היו עושים חסד עם חלק זה, שהיה מעט מייגע והדיאלוגים בו יכלו לעבור ליטוש נוסף. למרות מגבלות תקציב הסרט, ואולי דווקא בגללם, התוצאה הכללית מרשימה ביותר.

דווקא בסצנות המינימליסטיות מבחינת תפאורה ומשחק, הצליח צוות ההפקה ללכוד רגעים מרשימים. כשפניו של יאיר מתקשות ומתעוותות מול מסך המחשב הדבר מבטא היטב את המתחולל בנפשו פנימה. ההתבודדות המרהיבה של עובדיה (דביר טל) שצולמה לאורה הקופצני של המדורה, נוגעת ללב בתכניה ומביאה אל המסך רגעים מיוחדים של דיבור ישיר ואנושי מול ה', מעין זה שראינו בסרט 'אושפיזין' שהפך זה מכבר לסרט קאלט יהודי.

\
r\n[caption id="attachment_45992" align="aligncenter" width="464" caption="'יאיר' -ללא רקע בעולם המשחק."]

דמותו של יאיר, חגי מולודיק, הצטיינה על המסך בכניסה מיטבית לעלילה, על אף שלא למד מעולם את אמנות הבמה. מעניין לציין כי חגי הוא אכן יתום מאב, ולדמותו בסרט יש יסודות ביוגרפיים אמיתיים. "אביו, ר' דודי מולודיק נפטר בגיל 26 כשהיה חגי בין שנה וחצי. שבוע לאחר שנפטר האבא, נולדה אחות קטנה לחגי", מספר אביו המאמץ, הרב יהודה גליק מעתניאל, פעיל ותיק בענייני המקדש והר הבית. "נישאתי ליָפִי שהיתה אלמנה עם שני פעוטות, ומאוחר יותר נולדו לנו עוד ארבעה ילדים משותפים, ועוד זכינו לאמץ שני ילדים נוספים".

גם אושיק, שאת דמותו שיחק דוד לייזרוביץ, בלט במשחק רגיש ואמין, בעיקר בחלקו השני של הסרט, שמבחינה כרונולוגית צולם תחילה.

"הדמות של יאיר היתום כדמות המרכזית, צמחה אצלי מתוך המקום של הקושי והצמיחה שהתחברו לי למקום של דוד המלך "כי אבי ואימי עזבוני", ויחד איתו הבעל שם טוב שהתייתם בגיל צעיר מהוריו", הסביר הבמאי והתסריטאי, עמיאור ארציאל. "זה מקום שנתפס ככזה שכמעט לא מאפשר לילד לגדול בצורה טובה, ואצלם זה היה מקום שמתוך החושך ומתוך החוסר יכול להיות אור גדול. להפוך חולשה לעוצמה גדולה", ציטט ארציאל משירו של אביתר בנאי, שיר הנושא של הסרט.

\
r\n[caption id="attachment_45990" align="aligncenter" width="491" caption="'אושיק'. משחק עדין."]

לעורר דיון בדרכי ההתמודדות

הרב יוסף צבי רימון, מייסד 'תעסוקטיף' וראש מרכז הלכה והוראה, בירך את יוצרי הסרט. "הסרט הזה מדבר בשפת האהבה. לפני מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך" שאנו אומרים בקריאת שמע, יש את ברכת 'אהבת עולם אהבתנו'. אם אדם מרגיש כמה ה' אוהב אותו, מיד הוא מתמלא באהבת ה'. הסרט מרגש ועמוק ואחד הדברים היפים בו, זו גם העובדה שיש בו דברים שאני לא מזדהה ומסכים איתם".

לדברי הרב רימון העוצמה של הסרט נעוצה בכך שהוא מאפשר לחשוב ולהעמיק בסוגיה הזו. "בין אם נחליט שדרך ההתמודדות שמציע הסרט היא היחידית לפתרון הבעיה, או האם יש דרכי התמודדות שלא דורשות לצאת מהמסגרת הרגילה, הדיון הזה יכול לחבר ולהעמיק אותנו בעבודת ה' שלנו ובאתגרים השונים".

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת שהגיע רק בתום הסרט, דיבר בקצרה על הגישה החינוכית הנכונה לנפילות בענייני קדושה. "אדם שנופל בענייני קדושה, מרגיש דחוי, בז לעצמו וחש שאין הוא ראוי לשכינת ה' עליו". הרב שתיבל את דבריו בסיפורים על צעירים שונים שבאו לבקש ממנו דרכי תשובה לחטאים שעשו, הדגיש כי יש להדגיש באוזני מי שנפל, "שה' נמצא איתך גם במקומות הכי גרועים והכי נמוכים, אבל לא להסתפק בזה, מאחר והוא עלול להיות משפט מחליש ולהשאיר למטה. צריך להדגיש שיש אפשרות לעלות ולצאת מכל המקומות האלו".

דמותו של הרב שמואל טל, ראש ישיבת 'תורת החיים' שאיננו חושש לצאת מפעם לפעם מהמיינסטרים של הציבור הדתי לאומי, מרחפת ומזינה את רוחו של בית הספר שביטא בסרט זה אמירה חדשנית לציבור זה. השפעתו של הרב ארז משה דורון, ממשפיעיה הבולטים של חסידות ברסלב שמעביר סדנאות ושיעורים בישיבת 'תורת החיים' ובבית הספר לקולנוע ניכרת כמובן אף היא, בסרט שמקבל ציון עשר בסולם ברסלב ומומלץ בחום לצפייה, לבני הנוער, כמו גם להורים ולמחנכים שימצאו בו נקודות חשובות לדיון והעמקה על נאמנות וחברות, מערכות יחסים בין הורים לילדיהם המתבגרים, ועל צמיחה דווקא ממצבי משבר. אין ספק שרבי נחמן מגיע, שוב, למסכי הקולנוע.

עוד בנושא:

"משתחררים מהסרט" – כך נשטפו מוחות החיילים לקראת הגירוש
"נתת לבן שלך אינטרנט פתוח – דפקת לו את החיים"