מה בין מחאה לאלימות • דעה - אהרון טבגר

לפני כשבוע וחצי ארגנו אנשי תנועת "אמנה" כנס עם הכותרת הדמגוגית "כן להתייישבות בארץ ישראל, לא לאלימות". מזכיר לכם משהו? ("כן לשלום, לא לאלימות" העצרת שבה נרצח רבין). מעבר לדמגוגיה, נראה שיש פה טשטוש ובלבול בין מושגים.

בואו נבהיר את המושגים: הפנצ'ור של צמיגי רכבו של זמביש זה לא אלימות, זו מחאה. מחאה חריפה, מחאה בוטה, מחאה פוגענית, מחאה מוגזמת, מחאה שגוזלת עשרות שקלים, מחאה אלימה, אך עדין זו מחאה. אף אחד לא ציפה שבגלל הפנצ'ר הזה זמביש לא יוכל ליסוע ולבצע הסכמים עם השלטון. לא זה מה שימנע ממנו לבצע הסכמים, ודאי שלא בכפיה.

מי שעשה זאת, עשה זו כמחאה על ההסכם שנרקם אותו זמן בין זמביש ואנשי בית אל לבין השלטון. לא היתה פה כפיה בכח, אף לא היתה פה פגיעה גופנית. נכון, היה פה מעשה לא נעים, אך הנזק הוא לרכוש בלבד. ואם נודה על האמת, הרי זו היתה פגיעה כספית קטנה, ולא זה מה שהפריע לאנשי 'אמנה'. הרי הכנס שארגנו עלה עשרות מונים יותר מהסכום ששילמו על תיקון הצמיגים.

אם פינצ'ור הצמיגים זה רק מחאה, אז מה זו אלימות?

אלימות למשל, זה כש"פעילי ימין קיצוני" התיישבו מחדש בצורה לא אלימה בבתי האולפנה שפונו מתושביהם, אך חבר'ה מבית-אל היכו אותם וגררו אותם החוצה. כשמכים וגוררים נערים החוצה זו כבר לא מחאה, אלא אלו מעשים אלימים שנועדו לכפות על הנערים לא למחות כנגד ההרס.

לא מדובר פה על מחאת אנשי בית אל כנגד אלו שמפירים את ההסכם בין המתיישבים לממשלה, אלא מדובר על כפיה בכוח. כשאנשים מסוימים כופים בכח על אדם אחר את רצונם, זו אלימות! מעשי אלימות אלו, שנעשים ככפיה,הם הרבה יותר נוראים ממחאה, גם היא בוטה.

למשל, כשמשליכים אבנים על ג'יפ יס"מ כדי שלא יוכל להיכנס ליישוב- זו אלימות; כשדוחפים בכח נערים המנסים לפרוץ את גדרות כפר מיימון- זו אלימות! כשמפצחים גולגלות של אנשים שיושבים משולבי ידים בתוך בתים בעמונה- זו אלימות! אבל כשנעשים מעשים, אפילו אם הם מוגזמים, לא במקום, או קיצוניים ביותר, אך עדין בתור מחאה לא ככפיה בכח, במקום להפטיר כנגדם "די לאלימות!" צריך להבין מה עומד בשורש המחאה.

קחו לדוגמה את המחאה התל אביבית. השלטון לא אומר למפגיני המחאה החברתית- "די לאלימות!", אלא הוא מנסה לבצע רפורמות ולתקן את הדברים שיצרו את המחאה. גם כשהמחאה גולשת לפסים לא רצויים. כי בסופו של דבר מדובר פה במחאה.

טוב יעשו אנשי אמנה, בית-אל, וכל המזדעקים על "האלימות" אם במקום מסע הכפשה ל"נוער הגבעות, האנרכיסטים והימין הקיצוני", יבינו שחלק גדול מציבור המתיישבים לא מרגיש בנוח עם גישת "ההסכמים", וכשהגיעו מים עד נפש, מתחילות המחאות. ואם כבר אתם מדברים על אלימות, קשוטו עצמכם, בטרם תקשוטו אחרים.

ועוד נקודה קטנה בשולי הדברים - טענת אנשי בית אל היא שבזכות הויתור על המאבק בבתי האולפנא, ההתיישבות זוכה ב-300 יחידות דיור, ולכן חתמו על הסכם שכזה. אך שאלה אחת לי - ואם לא היו חותמים על הסכם אי-מאבק, והיו נשארים להגן על הבתים במסירות נפש- מה היה קורה? האם ביבי לא הבטיח את אותם 300 יחידות כבר לשרי הליכוד? בנית היחידות הללו הובטחו במשא ומתן כדי להוריד את חוק ההסדרה, אז מדוע היה צורך בהסכם אי-מאבק? ממתי סוחרים בסחורה שכבר נמכרה? לרב מלמד פתרונים...