מה עשינו בגבול ירדן? • הרב מאיר גולדמינץ

ביום שני, ט"ז כסלו תשע"ב, נכנסנו כמה אוהבי ארץ ישראל, אל מתחם "קאסר אל יהוד" הנמצא דרומית מזרחית ליריחו, סמוך לנהר הירדן.
מקום זה נחשב כ"מקום קדוש" לנוצרים, עקב הטענה ששם יש"ו הוטבל. אכן, כמו כל "מקום קדוש" לדת אחרת בארץ ישראל, הרי שהם נכסו לעצמם מקום שבו התרחש ארוע קדום יותר השייך לעם ישראל. לא בכדי, שמו של המקום מעיד על שייכותנו למקום "קאסר אל יהוד". ועל פי אותה מסורת, הרי שזה המקום שבו בני ישראל חצו את הירדן בכניסתם לארץ.  (קאסר בערבית פירושו שבר – שבר היהודים (ולפי תרגום אחר – ארמון היהודים). כלומר, המקום שבו הירדן נשבר- נחצה. למען עם ישראל).
עקב "קדושתו" של המקום לנוצרים שר"י, ופוטנציאל התיירות הגבוה במקום, מדינת ישראל פתחה את האתר לכניסה חופשית, ללא צורך בתאום מוקדם (לא תאום בטחוני, ולא רישום מראש!), וכמובן פינתה ממנו את המוקשים שהיו בו קודם לכן עקב קרבתו לגבול.
מיותר לציין, שמאחר ובמקום מתאפשרת  כניסה ויציאה חופשית של כל המעוניין, ללא כל בידוק, הרי שכעת גדר המערכת נמצאת מזרחית לאתר. את האתר עצמו מקיפה גדר פשוטה, פחותה מגדר בקר, שמשמשת כסימון שטח האתר.
למען הדיוק בעובדות נציין, כי גדר זו מורכבת משלושה-ארבעה פסי רוחב, ותו לא. לא היה שום קושי לעבור אותה, וגם להשאיר אותה שלמה. פשוט לעבור בין החוטים.    (גדר בקר רגילה משמעותית יותר ממנה, כי בה לפחות יש פסים אלכסוניים לכל אורכה...)
בדרכו של יהושע בן נון הלכנו גם אנחנו, אלא שהפרטים בשטח היו בכיוון ההפוך. יהושע בן נון יחד עם כל ישראל חצו את הירדן במקום זה במסעם מארץ סיחון ועוג אל ארץ כנען, ואנו באנו למקום להצהיר על אותה מטרה של כיבוש הארץ, כאשר הדרך תהיה בכיוון ההפוך: מארץ כנען אל ארץ סיחון ועוג.
ארץ ישראל אינה מסתכמת בגדה המערבית, ונהר הירדן אינו קו גבול. ארץ ישראל כוללת את כל גבולות ההבטחה "מנהר מצרים ועד נהר פרת". ופשוט שאל לנו להזניח את ארץ סיחון ועוג, שאותם ירשו השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה.
עם הקריאה הזו באנו אל המקום.
באנו להזכיר לעם ישראל ולעולם כולו, כי ארץ ישראל כולה שלנו, כפי הבטחת בורא עולם לאבותינו (בראשית ט"ו –י"ח) בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.
האמצעי לקריאה גדולה זו, היה ע"י כביכול הקמת "מאחז" קרוב ככל האפשר לעבר הירדן המזרחי. המאחז נקרא בשם "מצודת זאב" ע"ש זאב ז'בוטינסקי, שגם הוא היה שותף לקריאה הגדולה של "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן".
תחת כותרת זו, קראנו לממשלת ישראל ולעומד בראשה, שיזכור מכח מי הוא נבחר לתפקידו, את דרכו של מי הוא אמור לייצג. מייסד תנועתו, זאב ז'בוטינסקי, ידע בהחלט לומר באותו שיר, כי הירדן אינו גבול, אלא ארץ ישראל "משתרעת מים ישימונה, וירדן, הירדן באמצע".
אציין, כי מקום מרכזי בחוקת הליכוד תופסת האימרה כי "זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל היא זכות נצחית שאינה ניתנת לערעור". על כן, על ממשלת הליכוד גם ליישם את דברי מנהיגה על הארץ המשתרעת משתי גדות הירדן " היא שלי מראשה עד קיצה".
פתיחתו הקבועה של האתר למבקרים, אפשר לנו לתכנן את הארוע בצורה הטובה ביותר. איתרנו מבנה נטוש, שהכניסה אליו אינה פוגעת ברגשותיו של איש. הכרנו את הדרך שתהיה הבטוחה ביותר. ואל מבנה זה היו מועדות פנינו, עם אותה קריאה גדולה של הקמת מאחז במקום הזה, כשברוחו השאיפה להחיל את ריבונות ישראל גם בעבר הירדן
זמן קצר אחרי בואנו למקום, הגיעו גם כוחות צבא. הם אישרו לנו לשהות במקום כמה שעות, ורק בקשו שלא נעבור את הגבול עצמו.
אנו, שמטרתנו הייתה לעורר תהודה ציבורית, נענו לבקשתם, ואף התחלנו לארגן את המקום ללינת לילה.
מתוך נאמנות למטרתנו, קראנו לחיילים להיות שותפים עמנו בדרכנו: חיילי ישראל, טוב שבאתם לכאן. באו תהיו שותפים עמנו בהקמת ישוב במקום הזה. הן זו המטרה שלשמה צה"ל קיים: להגן על גבולות המדינה. באו תבצעו את המטרה. תזכרו, לשם מה התגייסתם – למען ארץ ישראל ומדינת ישראל. באו תהיו שותפים עמנו במימוש עניין זה. פעם הצבא עצמו הקים גרעיני נח"ל, היום גם אם הצבא באופן רישמי אינו עושה זאת, עשו זאת אתם. הצבא עצמו הכיר בכך שזה חלק מתפקידו של הצבא.
והוספנו: אמנם אנחנו כאן, מערבית לירדן, אך אתם, צבא ההגנה לישראל, תפקידכם לחצות את הירדן לרשת את מזרח הירדן. תמשיכו את העניין שאנו התחלנו. הביאו ציוד להקמת ישוב כאן, ואתם עם הכח הצבאי שלכם, חצו את הירדן, ושחררו את נחלת ראובן, גד וחצי שבט המנשה, הנתונים למשיסה בידי זרים.
כצפוי, החיילים מכחם העצמי לא עשו זאת, והוראה מלמעלה לחצות את הירדן, ולהחזיר את עברו המזרחי לידיים יהודיות, הם לא קבלו.
אכן, אחר חצות הלילה הם קבלו כוחות המשטרה הוראה לפנות אותנו מן המקום.
הפינוי נערך ללא התנגדות וללא עימותים. בסופו של דבר, עדיין לא מדובר בישוב קיים, אלא רק בהכרזה על רצון להקים ישוב כאן, ולהמשיך את ההתיישבות גם אל עבר הירדן.
המטרה הייתה ההכרזה כי עבר הירדן שלנו, וההכרזה הזו נאמרה בפה מלא.