משרד הפנים אימץ את פסיקת הרבנים – "הנשק יוחזר"

 



[caption id="attachment_12479" align="alignleft" width="300" caption="שמואל מידד"]
משטרת ישראל ניסתה להחרים בפעם השניה בתואנת שווא את נשקו של שמואל מידד, מנכ"ל עמותת חננו. בית הדין לענייני עם ומדינה הורה לו לא להפקיד את הנשק במשטרה. משרד הפנים נכנע להחלטת בית הדין, והחליט "הנשק יוחזר" ● אקדח בשלוש מערכות

שמואל מידד, הידוע יותר בכינוי 'זנגי', והמוכר לציבור מפעילותו הציבורית העניפה בעמותת חננו אותה הקים, גר בעיר חברון כבר עשרים ושמונה שנה. הוא אב לתשעה ילדים ומספר דומה של נכדים. זנגי שימש תקופה ארוכה כמפקד כיתת הכוננות של היישוב היהודי בחברון, ונשא נשק ארוך. גם לאחר שפרש מכיתת הכוננות המשיך לשאת עליו נשק, בהתאם לנסיבות ומקום מגוריו.

מערכה ראשונה

לפני כשנה וחצי, בחודש אדר התשע"א, פנה זנגי לאגף רישוי הנשק במשרד הפנים בבקשה לשלוח לו רישיון נשק מחודש, לאחר שכרטיס הרישוי העשוי פלסטיק שהיה ברשותו דהה והתבלה. בשיחת טלפון הבטיחה לו הפקידה כי תוך ימים מספר יקבל בדואר רישיון זמני עשוי נייר.

המעטפה שנחתה בתיבת הדואר של משפחת מידד, הצליחה להכעיס אפילו את זנגי, המוכר כאיש שקט ונעים הליכות. במקום רישיון הנשק המובטח, קיבל זנגי הודעה, לפיה רישיונו מותלה, ועליו להפקיד את אקדחו בתחנת המשטרה. העילה למכתב המקומם היתה שני תיקי חקירה שנפתחו ונסגרו כלעומת שנפתחו. בירור קצר נוסף העלה כי אחד מתיקים אלו נפתח ללא עילה מוצדקת על ידי חוקר. "לא ברור לי עדיין אם זה מרשלנות, מתום לב, או מתוך עבריינות", מציין זנגי.

"מדובר במעצר שוא במחסום תרקומיא", מגולל זנגי את הפרשיה.  "לאחר שעברתי את המחסום, המתין לי שוטר אשר ביקש כי אציג לו  רשיונות. מסרתי לו כי הרשיונות לא עלי וכי אוכל להציג אותם מאוחר יותר בתחנת משטרה קרובה". השוטר סירב, וזנגי נעצר לשלושה ימים אשר בסופם הוא שוחרר בבית המשפט ללא תנאי וללא חתימות. לאחר פרק זמן קיבל מידד מכתב לביתו. "התיק נסגר מחוסר אשמה פלילית" נכתב בו. "במילים אחרות הכוונה היא שלא עברת על שום חוק ולא היינו צריכים לעצור אותך", מסביר מידד.

זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה ביקשה ליטול מזנגי את נשקו האישי. מספר שנים קודם לכן ניסתה המשטרה את אותו תרגיל, וטענה כי זנגי מעורב בתיק פלילי. זנגי סירב להפקיד את נשקו במשטרה, והמשטרה באה לביתו והחרימה אותו בכוח. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין קבע כי הדברים נגד מידד לא היו ולא נבראו והמשטרה חזרה בה מדרישתה.

"מה הקשר בין פלסטיק פגום להחרמת נשק?", פנה זנגי במכתב זועם למחלקת הרישוי. "כדאי למי שמנסה להתנכל לי בגלל פעילותי הציבורית, למצוא תואנות 'מוצלחות' יותר. ברור לכם ולי מה הסיכון שנגרם לי ולמשפחתי עם לקיחת הנשק, ומאידך גם ברור לכם כי אין כל סכנה הנשקפת ממני. אינני מבין למי במערכת יש אינטרס ליצור פרובוקציות כאלו, ולא בפעם הראשונה".

במכתב החריף הודיע זנגי כי לא יפקיד את הנשק במשטרה. ממשרד הפנים נמסר לו כי העניין ייבדק שוב. פרק הזמן העומד לתשובת המדינה בנושאי הנשק עומד על 45 ימים. המדינה לא השיבה, המצב נשאר על כנו, והנשק נותר אצל מידד.

מערכה שנייה

בינתיים, פנה זנגי לבית הדין לענייני עם ומדינה כדי שיפסקו לו כיצד עליו לנהוג. בית הדין זימן את זנגי, שני עורכי דין וחברי כנסת. גם הפקידה ממשרד הפנים קיבלה זימון דומה לבית הדין, כדי שוכל להסביר את עמדת המשרד וההגיון העומד מאחורי ההחלטה, אך היא לא התייצבה.

בתום הדיון קיבל מידד צו ביניים ממזכיר בית הדין. "לאחר דיון ראשוני ועיון ראשוני במסמכים שהצגת. עד לקבלת הבהרות והחלטה אחרת של בית הדין, אסור לך להוציא את נשקך האישי מתחת ידיך עקב הסכנה הנשקפת באיזור מגוריך".

לאחר שנה תמימה, סמוך לחג הפסח השנה, בה נשאר הנשק בידי זנגי, ובעקבות העובדה שלא קיבל מענה למכתבו הראשון מאשתקד, שלח מידד מכתב נוסף לאגף הרישוי. "מצד אחד, לא התייחסת לזימון שקיבלתי לבית הדין. מצד שני גם לא שלחתם שוטרים להחרים ממני את הנשק בכוח, כמו בפעם שעברה", כתב.

"אתם לא מוותרים על המשך ההתנכלות, רק שאינכם מוצאים פתרונות משפטיים כדי לממש אותה. אני מציע לכם מוצא של כבוד", הוסיף זנגי. "הודיעו על וויתור סמכותכם להנפקת רישיונות נשק למתנחלים. אני אעביר הודעה זו באופן מסודר אל בית הדין לענייני עם ומדינה אשר כבר הודיע שיקים רשות חדשה לרישוי נשק בתיאום עם גורמים מקצועיים הקשורים איתו ועם ארגונים נוספים שמוכנים לקחת אחריות על המתרחש ביו"ש". סיים זנגי. "כמובן, בתיאום איתכם".

מערכה שלישית

לפני כחודש קיבל זנגי מכתב תשובה קצר ולקוני שהודיע יבשות כי "השגתך נבדקה על ידי מרחב חברון. מפקד המרחב, סגן ניצב רפי מור הסיר את המלצתו לביטול הרישיון. הנך מתבקש לסור למשרדנו להגשת בקשה לחידוש הרישיון לנשיאת כלי ירייה".

באופן מפתיע, התשובה ללא סיפקה את מידד והוא שלח לאחרונה מכתב נוסף לאגף הרישוי.

"הודעתכם על ההחלטה להשיב לי את רישיון הנשק, בוודאי תשפר את ביטחוני האישי, את ביטחון משפחתי והסובבים אותי. יהיה לי גם  הרבה יותר נח, אבל לא זו בקשתי. אני מצפה להתייחסות לדרישתי במכתבי הקודם, להעברת סמכות הרישוי מכם לגורמים נאמנים לעם ישראל, אשר מוכנים לקחת אחריות על יהודה ושומרון, כמובן, בתיאום ובהסכמה איתכם".

"להפסיק לפעול מהבטן"

"צריך להתחיל לעבוד באופן מושכל, בדרך של מדע מדויק", מסביר זנגי לקול היהודי את פשר ההתעקשות שנראית כתמוהה לאנשים רבים. "מאשימים את הציבור הדתי לאומי, את ציבור המתנחלים שאין לו אג'נדה בהירה דייה, ושהוא פועל באופן של 'שליפות' הנעשות מתוך רגש ולא מהיגיון ושכל. נראה שיש בזה משהו וצריך לשנות את הראש".

"יש לנו חוקים, שאנחנו פועלים לפיהם – והם חוקי התורה. מה שעשה בית הדין בעניין הפרטי שלי, וגם בקריאה הציבורית לקחת את הסמכות לחלוקת רישיון נשק ממשרד הפנים ולהעבירה לגוף נאמן, זו בעצם התנהלות רציונאלית שחושבת לטווח הארוך, ולא על טיפול נקודתי בנשק זה או אחר", הוסיף זנגי. "יש פה שלושה רבנים חשובים שהחליטו לומר את מה שצריך ללא מורא, וקיימו את מאמר הכתוב, "לא תגורו מפני איש".