כבר ארבע שנים מתווכחים ביניהם נציבות כבאות ומשרד הפנים מי יוציא הנחיות למערכת איתור וכיבוי ברבי קומות. עכשיו הם יתבקשו לתת תשובות בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה אמנון כהן: הזלזול הזה, עלול עוד להתנקם בכולנו
כמעט שנתיים-וחצי אחרי אסון השריפה בכרמל, ולאחר שכבר קיימה מספר ישיבות סוערות בעניין, תשוב הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ותדון, בישיבת-מעקב בדו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל. הישיבה תתמקד בפעילותה של נציבות כבאות והצלה, לאחר המעבר לאחריותו של המשרד לביטחון-הפנים.
בנוסף תדון הוועדה בנושא דומה: דו"ח מבקר המדינה על מניעת דלקות בבניינים רבי קומות, בבתי עסק ובמוסדות. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אומר כי ע"פ דו"ח זה "עולה תמונה מבהילה ומדאיגה של סיכון חיי-אדם במקומות רבים בארץ, מחסור במנופים מתאימים, חוסר-טיפול בברזי כיבוי, ובחוסר הדרכה של פקחים ייעודיים לכך. חס וחלילה – הזלזול הזה, עלול עוד להתנקם בכולנו".
ע"פ דו"ח זה, שהתפרסם לפני כחודש, נמצאו ליקויים מהותיים בפעולותיהם של מדורי מניעת דלקות הפזורים ברחבי הארץ. מהשוואת התשובות לשאלון למידע שהתקבל ממחלקות הארנונה של עשר הערים הגדולות בישראל עולה שאין בידי שירותי הכבאות מידע על אודות יותר ממחצית העסקים והמוסדות המצויים בתחום אחריותם. בהיעדר מידע זה לא מתקיימות בהם ביקורות. על אף המלצתה של הוועדה לביקורת מניעת דלקות לקבוע נהלים אחידים ברמה הארצית, נכון לתחילת השנה הקודמת עדיין לא היו נהלים אחידים לביצועה של ביקורת זו.
כל מדור קבע את רמות הסיכון ואת תדירות הביקורת באופן עצמאי, בלי שניתנה לכך הנחיה של גורם מרכזי, ושיטת העבודה נקבעה לפי שיקול דעתם של האחראים המקומיים. בפועל לא אכפו חלק ניכר משירותי הכבאות את דיני הכבאות על מפרי החוק, למרות קיומן של סמכויות לכך - על פי חוק שירותי הכבאות.
בעניין בתי רבי-קומות, קובע מבקר המדינה, כי מערכות לגילוי ולכיבוי אש בבניינים רבי קומות מותקנות מכוח תקנות התכנון והבנייה, בהתאם לתקנים הישראלים שאומצו מתקנים מקבילים בחו"ל. מערכות אלו הן מורכבות ויקרות. כדי להבטיח את תקינותן ותפקודן בזמן חירום קובעים התקנים בישראל ובחו"ל, כי יש לקיים בהם תחזוקה שנתית.
ואולם, ממסמכי נציבות הכבאות וההצלה עולה, כי בביקורות שערכו רשויות הכבאות נמצאו בנייני מגורים רבים שמערכות בטיחות האש שלהן אינן מתוחזקות, וחלקן אף אינן מתפקדות, והדבר עלול לסכן באופן ממשי את השוהים בבניין בעת שרפה. על אף הצורך החיוני בתחזוקה של מערכות מצילות חיים כדוגמת מערכות לגילוי ולכיבוי אש, טרם הוסדר הנושא, ושאלת האחריות לפרסום הנחיות בנושא מצויה במחלוקת בין משרד הפנים לנציבות זה כארבע שנים.
החוק קבע כי חובתה של רשות הכבאות להבטיח שיתקיימו כל הסידורים הדרושים למניעת דלקות, ובכלל זה גם בניינים גבוהים. לדברי מבקר המדינה, הקפדה על כך חשובה משום שמדובר בריכוז גדול של דיירים במבנה אחד, בבעיות של לחצי מים שיש להזרימם בעצמה לגובה ניכר ובעיות של נגישות פיזית, במיוחד לקומות העליונות.
המבקר מצא כי במרבית בנייני המגורים רבי הקומות בישראל לא קיימו בשנים ה'תשס"ט – ה'תשע"א ביקורות למניעת דלקות בשטח הרכוש המשותף, כדי לבחון את סידורי הכבאות הקיימים בהם. עוד עלה בביקורת, כי עד השרפה בבניין משרדים רב-קומות בתל אביב בשנת ה'תש"ע, לא נהגו שירותי הכבאות בתל אביב לקיים ביקורת מניעת דלקות בבנייני משרדים רבי קומות.
רק בעקבות השרפה, משנת ה'תשע"א ואילך, החלו שירותי הכבאות בתל אביב לבחון את סידורי הכבאות בבנייני משרדים רבי קומות. בבדיקה זו אכן התגלו ליקויים חמורים רבים כמו אי-תקינות מערכות לשחרור עשן; דרכי מילוט חסומות; אי-תקינות מערכות אוטומטיות לגילוי ולכיבוי אש, ליקויים באספקת מים ועוד.
המבקר מוסיף כי בערים רבות בארץ פזורים אלפי בניינים ישנים שנבנו עוד בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, ובחלקם מתגוררות משפחות נזקקות שאין להן יכולת כלכלית לממן את שדרוגן של מערכות בטיחות האש בבניין שלהן, ואילו תחקירי שרפות מצביעים על קיומם של סיכונים ממשיים בבניינים ישנים שאין בהם סידורי בטיחות-אש מתאימים.
בישיבה ישתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרדי האוצר, הביטחון, הפנים, המשפטים, הגנת הסביבה, ביטחון פנים, נציבות כבאות והצלה, שירות בתי הסוהר, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, מגן דוד אדום, עיריית חיפה, מועצה אזורית חוף הכרמל, מועצה מקומית עוספיא, מועצה מקומית דאלית-אל-כרמל, השירות המטאורולוגי, ארגון "איחוד הצלה" ומרכז השלטון המקומי.
הכתבה באדיבות יח"צ.
