מסגד ומגדל: כך מחברים אסלאמיסטים קיצונים את הר חברון לנגב – תחקיר

תחקיר הקול היהודי: מי עומד מאחורי שורת צריחי מסגדים תואמים שצצו בשנה האחרונה בנגב ובהר חברון?

תנועת "רגבים" דיווחה לאחרונה על מסגד שהוקם ליד פזורת תל ערד ומהווה מחסה לשב"חים ערבים המגיעים מהר חברון ומתארחים בו.

אלא שלמסגד, שהיה מבנה קטן ופשוט, הצטרף בשנה האחרונה צריח גבוה. והוא לא היחיד. ברגבים איתרו עוד חמישה צריחי מסגדים שצצו במרחב שבין ערד לבאר שבע כאשר הם הופכים מסגדים קטנים בכפרונים הבדואים בנגב לבעלי נראות אסלאמית למרחוק.

כך באום בטין,  מולדה, אבו זקיקה, פזורת כביש 80- אבו ג'ודא ובאבו טראש.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

חיבור הר חברון לנגב

בדיקת הקול היהודי העלתה שני צריחי מסגדים נוספים שכאלו, אבל לא בנגב אלא בשטחי אש בהר חברון. האחד בדקיקה הסמוכה לקו הירוק, והשני בח'שם אל כרם צפונית יותר בתוך הר חברון בואכה מדבר יהודה.

אך מי מקים את הצריחים ומה מטרתו? תחקיר הקול היהודי חשף כי מי שעומד מאחורי פרויקט הצריחים הוא השייח עלי סולימאן אבו סבית (אבו אלעבד), במקור תושב חורה. חלק מתמונות המסגדים מפורסמות בדף הפייסבוק שלו ובשל בני משפחתו.

בפוסט של נאיף אלעמור, איש הפלג הדרומי של רע"מ ששימש בעבר כראש התנועה האסלמית בכסייפה, הוא מודה לאבו סבית על תרומת צריח המסגד בתל ערד.

גם קרוב משפחתו של אבו סבית, המתגורר באזור חברון, שיתף תמונות מהצבת צריח נוסף בהר חברון והרעיף שבחים על אבו סבית.

תמיכה בגשם הטילים מעזה ופורעי שומר החומות

עלי סולימאן אבו סבית הוא שייח' מוכר בנגב המזוהה עם התנועה האסלאמית. פוסטים רבים מעידים על תמיכה במפלגת רע"מ והפלג הדרומי, לה אף קרא להצביע בבחירות הקודמות, אך באחרים הוא מצהיר כי הוא נותר נאמן לדרך התנועה האסלאמית שלפני הפילוג לפלג הצפוני והדרומי (זה של רע"מ).

יש לציין כי על המסגד בתל ערד מופיע שלט התרמה לארגון "סיוע48" של תנועת רע"מ והפלג הדרומי.

כך או אחרת, הצהרותיו של אבו סבית בנוגע לצריחים שמהווים "נקודת ציון אסלאמית חדשה", מקבלים משמעות נוספת כאשר רואים את עמדותיו האסלאמיות הקיצוניות.

הסתה בזמן שומר החומות ותמיכה בפורעים הבדואים בנגב, תמיכה ב"גשם הטילים" שיורד על ישראל מעזה, קריאות לשחרור מחבלים ועוד פוסטים בסגנון ממלאים את חשבון הפייסבוק שלו.

רק בשבוע שעבר ייחל לשחרורם של כרים ומהר יונס, מותיקי המחבלים ערביי ישראל אשר חטפו ורצחו את החייל אברהם ברומברג הי"ד.

בנו של אבו סבית נהרג לפני כשלוש שנים בחיפה. לדברי המשטרה בזמן שניסה לפרוץ לדירה. האב הכחיש את גרסת המשטרה וסיפר כי למשפחתו לא חסר כסף וכי היא עוסקת ב"אבטחה" באזור הצפון ולכן אין לה צורך להיות שותפה בגניבות.

בדיקת הקול היהודי העלתה כי בתביעה אזרחית שהוגשה נגדו בידי חברת אבטחה נטען כי אבו סבית שימש כ"קבלן משנה" של החברה.

אסטרטגיה מכוונת

חיבור הנגב והר חברון מבחינה אורבאנית ורעיונית מהווה חלק מאסטרטגיה רחבת היקף הן של הרשות הפלסטינית והן של הבדואים בנגב.

המטרה היא יצירת רצף טריטוריאלי ודרכי תנועה חופשיות בין השומרון, בנימין, ובעיקר מדבר יהודה והר חברון, לבין הנגב בואכה ביר הדאג' ורצועת עזה.

השתתפותו של אבו סבית בהלוויתו סולימאן אבו הזיל, פרובוקטור ידוע מהר חברון, ושידורה בשידור חי, גם היא מצביעה על החיבור בין הנגב להר חברון.

יש לציין כי החיבור הזה בחלקו נעשה באופן טבעי שכן הקו הירוק לא מעניין יתר על המידה חמולות בדואיות שחלקן יושבות בצידו האחד וחלקן בצידו השני.

חיבור זה נעשה באמצעות בנייה לא חוקית, סלילת דרכים, צירי הברחות פרוצים וגם הצבת צריחי המסגדים בידי אבו סבית מהווה אם כן עוד סמל להתחזקות האסלאמית והלאומנית במרחב הנגב.

התנועה האסלאמית פועלת רבות בנגב ויחד עם ייבוא נשים מהר חברון שמתחתנות עם בדואים, נוצר בשנים האחרונות תהליך הקצנה שנתן את אותותיו בפרעות תשפ"א.

הנגב היה חסום, נהגים יהודים הותקפו בלינצ'ים וחיילים חששו ליסוע לבסיסיהם. גם בהפגנות והתפרעויות הבדואים סביב הנטיעות או הריסות בתים ניתן לראות דגלי אש"ף וקריאות לאומניות רבות.

הרשויות לא פועלות

ואיפה הרשויות בסיפור? בתנועת רגבים פנו ליחידה הארצית לאכיפה ברשות מקרקעי ישראל ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט הליכי פיקוח ואכיפה כנגד המסגדים הבלתי חוקיים. לאחר פניות חוזרות ונשנות, על כל אחד מצריחי המסגדים בנפרד, התקבלה למעלה מחמישה חודשים תגובה כוללנית לכל הפניות בנוגע לצריחי המסגדים בפזורה, בה צוין כי "מדובר על תוספות למבני דת קיימים שנמצאים בשימוש מספר שנים ולא על מבנה עיקרי חדש" וכי במצב כזה הרשות אינה פועל לאכיפה.

בתנועת רגבים לא מקבלים את התגובה שלטענתם מנוגדת לחוק ומתכוונים לפנות לאפיק המשפטי.

עמנואל לזר, רכז דרום בתנועת רגבים אמר לקול היהודי כי "צריחי המסגדים הזהים שצצים ברחבי הנגב, בקעת ערד ודרום הר חברון הר חברון משקפים היטב את האסטרטגיה הפלסטינית ליצירת רצף טריטוריאלי מעזה, דרך הבדואים בנגב, ערביי יהודה ושומרון וערביי המשולש והגליל ועד לבנון".

לדבריו מדובר ב"רצף מסוכן שיוצר מציאות דה- פאקטו שגרועה יותר ממפת החלוקה של 1947. מי שעומד מאחורי אותו פס ייצור של מסגדים בצפון הנגב ובדרום הר חברון, מוכיח כי מדובר במהלך מתוכנן ומאורגן להקמת מדינה פלסטינית תוך ניצול חולשתה של ממשלת ישראל. על ממשלת ישראל לאמץ  לאלתר  את תכנית "שדה בוקר" להשבת החוק לנגב ואת החלטת הממשלה "מחליטים C" לעצירת ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש."