לפני עשר שנים בדיוק, ג' בשבט תשס"ו, אירעו 'אירועי עמונה'. כוחות גדולים מאוד של משטרה הגיעו להרוס בתים שנבנו ביישוב הסמוך לעפרה ומולם נצבו אלפי נערים ונערות, רבנים וחברי כנסת.
תמונות קשות מאוד של אלימות בלתי נתפסת מצד שוטרים צרובות עדיין בראשם של רבים. פסיקות על פיצויים של מאות אלפי שקלים לפעילים שהותקפו בידי שוטרים והעובדה שהאירוע הוכרז במד"א כאירוע רב נפגעים מלמדות במשהו על היקף האירועים וחומרתם.
התדהמה מהמראות הקשים הכתה גלים באופן מיידי. המתח בין הציבור הדתי לאומי לממשלת אולמרט ולמערכות השלטון בכלל גבר עוד יותר ממה שהיה לאחר הגירוש מגוש קטיף חודשים ספורים קודם לכן, אך בפרספקטיבה של עשור, קשה לומר שציבור המתיישבים וסביבתו שינה את עמדותיו ביחס לשלטון בעקבות האירועים.
יוזמה מקומית שמתגלגלת בקבוצות הוואטסאפ והמיילים מבקשת לעצור ולחשוב. בירושלים יתקיים הערב כינוס בו יתאספו פעילים מכיוונים שונים שרוצים לשבת ולדבר יחד, ללבן סוגיות ולהעלות לאוויר שאלות שלטענתם לא נשאלו מספיק בקול בעקבות האירועים ההם.
שוחחנו עם ישי דברת, בן 26, מי שיזם את המפגש הערב וזוכר את חוויותיו מהאירועים ההם כנער צעיר. לדבריו, פרשת העינויים של העצורים בשב"כ בחודשים האחרונים מהווה מעין שידור חוזר להתנהלות שלאחר אירועי עמונה.
"אתה שומע את המשפחות ועורכי הדין של העצורים אומרים משהו אחד, והמדינה וכל הנציגים מצד שני בהתחלה אומרים לא היו עינויים ואח"כ אומרים כן היו עינויים אבל מותר לנו לענות אותם בהתאם ל'נוהל פצצה מתקתקת' ויש תמונה שרואים אותם רוקדים (סרטון החתונה. א.ק.) - זה מחזיר אותנו לשם. הכתבות בתקשורת הן אותן כתבות. ריפרפתי על הכתבות מאז".
"הלך הרוח זהה. 'נכנסים' בציבור האמוני. זה לאו דווקא נערי הגבעות, זה הציבור האמוני. בפרט הציבור שנמצא תחת הנהגה של תורה בארץ ישראל. השיטה חוזרת על עצמה".
"דווקא הציבור הדתי לאומי שרוצה לחזור להנהיג בדרך זו או אחרת על פי תפיסתו, על פי הרב צבי יהודה והרב קוק, דווקא הוא נדם ולא מוכן לענות על כלום. גוש קטיף ועמונה הם איזשהו משהו מחובר - אם גוש קטיף פתח פצע והעלה סימני שאלה - עמונה הכפילה אותם וחידדה את הדברים בצורה מאוד ברורה. הלך הרוח הוא - 'אל תשאלו, האמינו בצורה עיוורת במה שכתוב בספרים'. אז השאלות צפות: אבל מענים פה יהודים?!".
"יש מי שנותן את התשובות שלו, בין אם זה בית המדרש של הרב גינזבורג ובין אם זה בתי המדרש של תלמידי הרב כהנא - אלו נותנים את התשובות שלהם, אבל המיינסטרים של הציבור הדתי לאומי לא נוגע בזה בכלל".
"בקיץ היה עשור לגירוש מגוש קטיף - יש וועדה בכנסת, יש דיבורים כאלה ואחרים. על עמונה אף אחד לא מדבר. הדבר מתבקש בפרט לאור פרשת העינויים שהעלתה שוב את אותן שאלות, הן של יחס, הן של הנהגה - האם יש בכלל רצון להוביל ולהנהיג? יש לנו בכלל מה לחדש לציבור במדינת ישראל?".
ישי מסרב לדבר ביומרה על מטרתו של האירוע הערב: "התפוצה של האירוע הייתה מאוד קלילה - וואטסאפים, פייסבוק ומיילים. משהו ספונטני ומאוד קליל. להעלות את השאלה לאוויר, ממש לא מעבר. יש כאן אירוע שצריך לזכור אותו. את המסקנות צריך כל אחד להסיק אבל צריך שמישהו ידבר על זה", מסכם ישי.
