בע"ה ט"ז אייר תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כשאשקלון כן הפכה לקו חזית

ביום הבחירות - חצי שנה אחרי ההתנתקות נחתה באשקלון רקטת הגראד הראשונה. כשאשקלון הפכה לקו החזית, לכולם היה ברור שלא הייתה באמת אסטרטגיה ליום של אחרי ההתנתקות.

  • מאיר אטינגר, הקול היהודי
  • כ"ט אדר ב תשפ"ד - 16:03 08/04/2024
גודל: א א א
תיק עזה
תיק עזה
פרויקט מיוחד - תיק עזה
הטבח בשמחת תורה הפתיע את כולנו. עד היום לא עיכלנו את עוצמת המחדל.
פרוייקט מיוחד בקול היהודי פותח את תיק עזה - איך צמחה מפלצת הטרור: המחדלים של הימין ושל השמאל, הטעויות של הדרג הצבאי והדרג המדיני. איך נרדמנו מול אויב צמא דם?

עמוד הפרויקט - תיק עזה
פרק 1 - "גבול חדש, שחר חדש"
פרק 2- ציר פילדלפי. חלק א' - "האצבע בסכר"
                               חלק ב' - "
נותנים לנמר לשמור על השמנת"
                               חלק ג' - כשהמצרים הצליחו לא להצליח
פרק 3- השתלטות חמאס – תסריט ידוע מראש
פרק 4- כשאשקלון כן הפכה לחזית
פרק 5- 
גשמי קיץ: "שקט ייענה בשקט"
פרק 6-
 כשבג"ץ סיכל את המצור על חמאס

בניגוד לתחזיות של גופי המודיעין בישראל, תוצאות הבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית היו עליית חמאס לשלטון, לאחר שזכה ברוב גדול. כשלושה שבועות קודם לכן, בד' טבת תשס"ו - 4 בינואר 2006, נכנס אהוד אולמרט במפתיע למלא את מקומו של ראש הממשלה אריאל שרון שלקה בשבץ מוחי ושקע בתרדמת. במציאות נורמלית, האירוע הדרמטי, בו חמאס תפס את השלטון בניגוד לתחזיות המודיעין, היה צריך לתפוס את כל סדר היום. אולם הממשלה הייתה עסוקה במלחמה אחרת. 

שבוע בלבד לאחר מכן - ג' בשבט תשס"ו - מוביל אולמרט את הפינוי האלים בעמונה: כשאלפי שוטרים שוסו במתבצרים באלימות חסרת תקדים, באמצעות אלות ופרשים בכדי להרוס תשעה בתים, בהוראת בג"ץ. אולמרט היה עמוק בתוך ההכנות לתוכנית ה"התכנסות" - נסיגה חד צדדית גם ביהודה ושומרון. עליית החמאס לשלטון לא שינתה את הכיוון. המתנחלים היו האויב. הנסיגה הייתה מקודשת. רק מלחמת לבנון, שפרצה כחצי שנה מאוחר יותר, עצרה את הדהירה של אולמרט לקראת הפיכת יהודה ושומרון לעזה שתיים.

ביום הבחירות - הגראד הראשון הגיע לאשקלון

כשאולמרט החליף את שרון, 3 חודשים אחרי מבצע "גשם ראשון" -  כבר היה ברור שירי הקסאמים לא יביא את צה"ל להיכנס שוב קרקעית לעזה, ההבטחה ששווקה לציבור טרום ההתנתקות הפכה לאות מתה, הקסאמים לעומת זאת הפכו למציאות יום-יומית של יישובי הנגב המערבי. ארגוני הטרור ירו טילים, וצה"ל הגיב באופן מוגבל בנסיונות לפגוע מהאוויר בחוליות שיגור, והפצצה ארטילרית של השטחים הפתוחים ששימשו עבור השיגורים.

בינתיים, הרקטות רק הלכו והשתכללו. כ-3 חודשים מכניסתו של אולמרט לתפקיד, ב-28 במרץ 2006, התקיימו בחירות לכנסת: מפלגת קדימה בראשות אולמרט גרפה 29 מנדטים, ובעקבותיהם אולמרט הקים ממשלה כשהוא ממנה את עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה, לשר הביטחון ואת ציפי לבני לשרת החוץ. באותו יום נחתה באשקלון רקטת ה"גראד" התקנית הראשונה שנורתה מרצועת עזה. תוצאה ישירה של מפעל ההברחות בציר פילדלפי ממנו נסוג צה"ל. 

באופן אירוני, היום שבו זכתה בבחירות המפלגה שהקים אריאל שרון, שנשא את הנאום המפורסם: "אשקלון לא תהפוך לקו חזית. אני רוצה שתדעו את זה. לא אשקלון ולא מקומות אחרים" - היה גם היום שבו הצטרפה אשקלון רשמית לקו החזית

עכשיו, כשאשקלון הפכה לקו החזית, לכולם היה ברור שלא הייתה באמת אסטרטגיה ליום של אחרי ההתנתקות. עליית החמאס לשלטון הייתה עובדה מוגמרת,  ולאף אחד לא היה מה לעשות. צה"ל לא באמת רצה להיכנס ולהילחם בעזה רגע אחרי שברח ממנה. צה"ל שוב הכריז על "מבצע". "חץ דרומי" הוא נקרא הפעם. ושוב אותו כלום: ירי ארטילריה לשטחים פתוחים, ניסיונות לחסל חוליות שיגור או חיסולים ממוקדים. ה"מבצע" נמשך 6 ימים ונהרגו בו 7 מחבלי חמאס.

ההצהרות היו בומבסטיות בפער ניכר מהמציאות: "נמשיך באותה פעילות, מהים, מהאוויר ומהיבשה. הלחץ על חוליות הקסאמים יהיה חזק ובסוף יהיו גם תוצאות". "מה שקורה עכשיו ברצועה יוצר מצב חדש ולחץ לא פשוט על המחבלים, ובסוף נתפוס אותם", צוטט גורם בכתבה ב-ynet. עורכי הכתבה הסבירו שמטרת המבצע היא להעביר "מסר" להנהגה החדשה, שצה"ל לא יסבול טרור מהרצועה. ראש עיריית שדרות - אלי מויאל, מתח כבר אז ביקורת על מדיניות ההכלה. "חבל על כל הפגזים שצה"ל יורה לחינם. אנחנו חושבים שאין מנוס מפעולה קרקעית".


 

בחמאס הבינו - התגובה הישראלית מוגבלת

אבל בין השורות של ההצהרות הלוחמניות עבר גם מסר ברור לחמאס: התגובה הישראלית מוגבלת. "כרגע יש מבצע רחב היקף, עם תיכנון קפדני והשקעה אדירה בכל הרמות, גם כללית. מוקדם לקפוץ לצעד הבא להכריז הכרזות. אם יהיה צורך לכניסה יבשתית, זה גם קיים אבל לא עכשיו", צוטט גורם בפיקוד דרום. בתקשורת דיווחו כי מעבר קרני ייפתח עוד באותו יום. "ישראל לא רוצים לפגוע בלגיטימציה הגבוהה שיש למלחמה בקסאם, ולכן במקביל למבצע הצבאי, יעשו כל מאמץ שלא לפגוע באוכלוסייה האזרחית".

בפועל, היח"צ שנעשה ל"מבצע" היה רחוק מאד מההישגים בשטח – במהלך המבצע היה זינוק יחסי במספר הקסאמים – 40 רקטות באותו שבוע. "כדי להגיע לירידה במספר הקסאמים צריך סבלנות, לתת לאלה בצד השני זמן להפנים מה הם מפסידים אם יימשך הירי", הסביר גורם בצה"ל ל Ynet. "מהצד השני" צוטטו מחבלים מגדודי חללי אלאקצא: "צה"ל מוכר שקרים לעם ישראל. אין סיכוי שההתנגדות תיפסק ואין סיכוי שירי הרקטות ייפסק. השינויים היחידים שאנו חושבים עליהם בעניין הרקטות הם המשך השיגור, יכולת הדיוק והטווח שלהן. הרקטות הביאו להתנתקות ואף אחד לא יעצור אותן". 

בחודשים הקרובים המשיך ירי הרקטות בממוצע של כ-50 רקטות בחודש, לצד ניסיונות לפיגועי חדירה לעוטף עזה. את הירי הובילו אנשי "ועדות ההתנגדות העממית"  - ארגון טרור קטן ורצחני שתחילתו בהשראת חיזבאללה באינתיפאדה השנייה, ופעל כעת תחת חסות חמאס, שהשתמש בו כזרוע להמשך הפיגועים גם בתקופות שחמאס הכריז רשמית על "הודנה". הארגון היה אחראי לפיגועים קשים מאד ברצועת עזה. הבולטים שבהם: פיצוץ אוטובוס הילדים בכפר דרום, רצח טלי חטואל ובנותיה והוביל את הפיגועים בתקופת ה"רגיעה". אחרי הקמת ממשלת חמאס, מינה חמאס את מנהיג ארגון ועדות ההתנגדות העממית ג'מאל אבו סמהדאנה, לאחראי על פעילות המשטרה במשרד הפנים הפלסטיני (תפינדיה), כשבמקביל הארגון שלו ממשיך בירי רקטות וביצוע פיגועים.

ב-4 ביולי, התפוצצה רקטה סמוך לבית ספר במרכז העיר אשקלון. ראש הממשלה אולמרט אמר שהוא "רואה בירי הרקטה לעבר אשקלון עליית מדרגה חמורה ביותר, והתגובה הישראלית תהיה חמורה מאין כמותה וכבר בקרוב יחושו ראשי החמאס בכך". בליכוד תקפו "על הממשלה לצאת למבצע מקיף נוסח "חומת מגן 2" לחיסול תשתיות הטרור ותעשיית רקטות הקסאם בעזה. "אם הממשלה תירתע גם הפעם מלפעול בנחרצות להגנת תושביה, עליה להניח את המפתחות וללכת לבחירות חדשות", אמר שטייניץ. יו"ר הליכוד גדעון סער אמר כי הפגיעה באשקלון  מוכיחה את כשלון ההתנתקות.

"הטרור יימשך עוד שנים ארוכות"

ב-9 ביוני, בתקיפה שביצע צה"ל על מחנה אימונים של וועדות ההתנגדות על חרבות היישוב שליו ת"ו, נהרג אבו סמהדאנה, שצה"ל ככל הנראה לא ידע על נוכחותו במקום, בעקבות החיסול המקרי, הגיבו המחבלים בירי עשרות רקטות לישובי הדרום. צה"ל הגיב כרגיל בחיסול חוליות שיגור וירי פגזים לשטחי השיגור. הערבים טענו שאחד הפגזים נחת בחוף הים על משפחה עזתית, וכי 7 מבני המשפחה נהרגו. צה"ל הכחיש. אבל זה הספיק לחמאס להכריז על סיום "הפסקת האש" ולקחת אחריות על ירי קסאמים. ב-10 ביוני ולמחרת, החמאס ירה למעלה מ-50 קסאמים על שדרות והעוטף (!). בין הפצועים היה גם פצוע קשה. צה"ל תקף רכב של חוליית מחבלים ששיגרו רקטות, חולייה שלטענת צה"ל הייתה אחראית לירי רקטות במשך תקופה ארוכה - בתקיפה נהרגו מלבד מהמחבלים גם 8 'אזרחים'. צה"ל התנצל.

ביטוי לתפיסת העולם של צה"ל, ניתן היה למצוא בציטוטים שהובאו באותו שבוע מראש אגף המבצעים גדי איזנקוט, בכנס באוניברסיטת תל אביב שעסק בנושא: "הכרעה בלחימה בטרור?" "הטרור יימשך עוד שנים ארוכות. אין נוסחת פלא בעזרתה ניתן יהיה להכניעו, אלא בשורה של פעולות מסוגים שונים ניתן יהיה לצמצמו". תפיסת העולם הזו של צה"ל תלווה את יישובי העוטף שנים ארוכות קדימה. צה"ל קיבל למעשה החלטה להכיל את קיומו של טרור "מצומצם" מרצועת עזה. לכולם היה ברור שאף אחד לא יכבוש את עזה כדי להפסיק את ירי הקסאמים, באותה מידה שהיה ברור שהחלום שהרש"פ תרסן את ארגוני הטרור הוא דמיוני. אבל למה שיקרה שבוע לאחר כמן אף אחד עוד לא התכונן.


שבועיים אחרי החיסול של אבו סמהדאנה, חדרו מחבלים של ועדות ההתנגדות בהכוונת החמאס דרך מנהרה סמוך לכרם שלום ותקפו מאחור טנק של צה"ל – 2 חיילים נהרגו, השלישי – גלעד שליט נחטף לעזה. באותו יום נחטף ביו"ש גם הנער אליהו אושרי הי"ד, שגופתו נמצאה כעבור מספר ימים. 

 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 15 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד