ציר פילדלפי - "נותנים לנמר לשמור על השמנת"

בפרק הקודם: ציר פילדלפי היה האצבע בסכר שבין משלוחי הנשק מחיזבאללה ואיראן לארגוני הטרור בעזה, בעידן של אחרי אוסלו הוא הפך לרצועת ביטחון צרה ונשלטת למרות זאת הנסיונות להרחיב את הציר המוסכן נבלמו על ידי ארגוני השמאל.

ההברחות כמובן לא פסקו, אך מהר מאד העמדה של מופז הפכה לעמדה הרשמית. אם רק שנה קודם לכן אמר שרון בוועדת חוץ וביטחון כי הוא "מאמץ את המלצת מערכת הביטחון וכוחות צה"ל יישארו בציר פילדלפי", שנה אחר כך - ערב ההתנתקות - הוא קידם בכל הכוח את היציאה מציר פילדלפי כפי שלחצו האמריקאים והייעוץ  המשפטי. כ-3 שבועות לפני מועד הגירוש (יולי 2005) הודיע מופז באופן רשמי כי ישראל החליטה לסגת מציר פילדלפי. ראש האגף הביטחוני-מדיני עמוס גלעד יצא למצרים לסבב שיחות נוסף על מנת לנסח את ההסכם להצבת חיילים מצריים בגבול עם עזה שהם יהיו אלו שאחראים על מניעת הברחות.

בסדרה שיצאה חמש עשרה שנים לאחר ההתנתקות התראיין גיורא איילנד - מי שהיה אז ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי) ותיאר כיצד ההחלטה של מופז הפתיעה אותו כאשר המל"ל היה עסוק בכלל בדיונים וקידום תוכניות להרחבת ציר פילדלפי, איילנד גם תקף את הדרך שבה קיבל מופז את ההחלטה: "מהרגע שאתה אומר אני מוכן לצאת ללא תמורה, הערך של הדבר הופך לאפס" לדברי איילנד ההצהרה של מופז מנעה גם את האפשרות לקבל מהמצרים ערבויות ותנאים טובים יותר למניעת ההברחות, את תפיסת העולם של הממשלה ניתן היה ללמוד מדבריו של השר חיים רמון שהסביר ש"האינטרס המרכזי שהמצרים יהיו שם הוא שלנו. זה לא שהם עושים לנו טובה".

לאחר ההתנתקות כבר התברר כי שרון נחוש להאיץ את היציאה מציר פילדלפי וכמה שיותר מהר, מתוך שאיפה לצאת מציר פילדלפי ביחד עם נסיגת כוחות צה"ל מגוש קטיף.  כך, בהליך חפוז ב-28 באוגוסט 2005 - שבוע לאחר פינוי היישוב האחרון בגוש קטיף - אישרה הממשלה הסכם מחודש עם מצרים ששינה את הסכם השלום עם מצרים, תמורת ההבטחה כי המצרים יפעלו למנוע הברחות לרצועת עזה ישראל אישרה למצרים לפרוס 750 חיילים בגבול בין מצרים לעזה, מצוידים בנשק כבד, שריוניות, ספינות סיור ומסוקים.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון יובל שטייניץ - שתמך בהתנתקות, קרא לאישור ההסכם עם מצרים "יום שחור למדינת ישראל". גם ראש השב"כ ויו"ר המל"ל התנגדו בתוקף  אבל הרמטכ"ל דן חלוץ, ושר הביטחון שאול מופז, היו נחושים ובטוחים בעצמם: "יש לנו כלים לפעול נגד הפלסטינים שלא ינסו לפגוע בהסכם" התרברב מופז. שטייניץ ונוספים שהזהירו מפני ההחלטה, הצביעו על 2 סכנות מהותיות: העובדה כי מצרים לא תמנע הברחת אמל"ח לעזה, והכרסום בעיקרון של פירוז סיני בהסכמי השלום עם מצרים. אבל הממשלה זלזלה.

מלכתחילה שרון בכלל התנגד להבאת ההסכם עם מצרים לדיון בכנסת, מי שסיפק לו את חוות הדעת המשפטית שהוא פטור מלהביא את הנושא לכנסת היה היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אך לאחר עתירה לבג"ץ של שני חברי ועדת חוץ וביטחון: יובל שטייניץ מהליכוד ודני יתום מהעבודה, הודיע אריאל שרון כי יביא את ההסכם לדיון בכנסת.

הדיון בכנסת על ההחלטה החפוזה לסגת מציר פילדלפי ולהכניס כוחות צבא מצריים לשטח המפורז היה סוער במיוחד. אחרי הסקירה של שר הביטחון שהסביר את חשיבותו של ההסכם ש"מחדד מאוד את האחריות הביטחונית המצרית למניעת הברחות", נשא יובל שטייניץ - יו"ר ועדת חוץ וביטחון שתמך בתוכנית ההתנתקות, נאום חריף שבו תקף את החלטת הממשלה "אני פונה אליכם, חברי הכנסת, אל תתנו את ידכם לטעות טראגית שכולנו עשויים לעמוד עליה למשפט ההיסטוריה בתוך שנים מספר". שטייניץ השווה  את הכנסת הצבא המצרי לסיני להכנסת סוס העץ בטרויה היוונית, "ממשלת ישראל מזמינה את הנמר המצרי לשמור על השמנת" אמר שטייניץ. 

באופן חריג במיוחד הקריא שטייניץ מכתב ששלחה ועדת המשנה של ועדת הביטחון לחברי הקבינט על תהליך קבלת ההחלטות בשינוי הסכם פירוז סיני. במכתב הוא פירט את תוכניותיו המופקרות המקוריות של מופז לאשר הכנסת 5000 חיילים מצריים, מאות שריוניות ועשרות מסוקים לסיני. שטייניץ תיאר כיצד התחנן בפני הממשלה להביא בפניה את החומר המודיעיני על כוונות המצרים להשיב את צבא מצרים אל גבול ישראל. וכי בעוד בוועדת חוץ וביטחון התקיימו 20 דיונים בשנה האחרונה על הנושא ו"כמעט כל בכירי צה"ל, המוסד, השב"כ, המועצה לביטחון לאומי, זומנו לוועדה, ועליהם נוספו מומחים חיצוניים. הממשלה שהכריעה בנושא קיימה דיון אחד של ‎38 דקות". את ההסכם עם מצרים תיאר שטייניץ כניסיון לפתור בעיית הסברה של הממשלה על תוכנית ההתנתקות בנוגע לשאלת ההברחות מסיני לעזה "על-ידי יצירה של פרצה אסטרטגית, מחיר אסטרטגי ופגיעה בביטחון הלאומי של ישראל".

שטייניץ טען כי למצרים אין כל צורך בסד"כ שאושר להם כדי למנוע הברחות, וכי מטרת העל של המצרים היא לכרסם בפירוז סיני. "ידעו אזרחי ישראל - שמונה מסוקים על ‎13 קילומטר, מסוק לכל ‎1,500 מטר. בשום גבול צה"ל לא מחזיק אפילו עשירית מזה. כל המומחים אומרים, שאפילו מסוק אחד ל-‎13 קילומטר זה צפוף". "לפי הסכם השלום המקורי בין בגין לבין סאדאת, המצרים אחראים למניעת הברחות נשק וטרור מסיני. הסחטנות של היום, שבמסגרתה הם אומרים: אם אתם רוצים שנמנע נשק וטרור, תנו לנו צבא בסיני - היא הפרה של ההסכם המקור". הוא ציטט את אלוף פיקוד דרום הקודם יום טוב סמיה, שטען שבתקופתו הגנרלים המצרים האחראים על סיני אמרו לו שהם מסוגלים למנוע הברחות באמצעות כוחות המשטרה בלבד אם רק יקבלו הוראה ברורה מממשלת מצרים "המצרים לא צריכים אפילו תוספת של חייל אחד, הכול מרמה, אחיזת עיניים וסחטנות".

אחרי שטייניץ דיברו חברי כנסת נוספים, יו"ר המפד"ל זבולון אורלב, תמה על החיפזון של מופז ושרון לקבל את ההחלטה. "עכשיו ביצעתם את ההתנתקות, איש לא יודע מה יהיה המצב ובעוד מספר חודשים יתקיימו בחירות ברש"פ". "תארו לעצמכם שאם הערכות המצב שלכם - שאיני יודע בדיוק מה הן, וההנחה בהן היא שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה, לא יתממשו, ויתברר שהחמאס מנצח בבחירות בעזה ושולט בה, גם אז אנחנו משאירים את הגבול כמו שהוא?" הזהיר אורלב, 4 חודשים לפני שחמאס אכן זכה בבחירות - "איזו אחריות זו? למה למהר עכשיו, לעזוב את ציר פילדלפי ולסמוך על כך שהמצרים ימנעו את הטרור? למה החיפזון הזה?".

אורלב גם הזהיר כי המצרים לא ימנעו את ההברחות: "אני לא רואה את החייל המצרי שרואה את מי שרוצה להבריח אמל"ח לרצועה, מוסר את נפשו כדי לעצור אותו", אמר כשהוא מזכיר את ההסתה בספרי הלימוד במצרים. דברים דומים אמר ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי כשפנה לשר מופז "אדוני שר הביטחון? ומתי הפכת להיות תומך נלהב של משמר הגבול המצרי, אחרי שפעמים רבות, פעם אחרי פעם, גם אתה, גם ראש השב"כ וגם אנשי המשטרה הודיעו שהמצרים אינם עושים את המרב כדי למנוע הברחות? מה גרם לך פתאום לחשוב שעכשיו הם כן יעשו את המרב? מה השינוי?". האמת העצובה הייתה שאף אחד לא באמת חשב שהמצרים ימנעו הברחות, ההסכם עם מצרים והכרסום בהסכם הפירוז של סיני נועד אך ורק כדי להלבין את הנסיגה מציר פילדלפי.

השר אלי ישי דיבר לדפי ההיסטוריה "אתם יודעים, אני אף פעם לא אוהב לבוא ולומר - אמרתי לכם. אבל מה לעשות? זה נרשם פה בדפי ההיסטוריה, וזה יירשם... עובדה היא שעד היום לא נשמרו המעברים האלה, ולצערי הרב, ברור לי שמשם ייכנסו לשטחי מדינת ישראל הרבה אמל"ח והסכנה היא גדולה". חבר הכנסת עוזי לנדאו שהיה מ"מורדי הליכוד" טען שהעבר מוכיח כי המצרים מעוניינים בקיומם של ההברחות - " צריך שיהיה ברור: מצרים לא מנעה עד היום הברחות לעזה, משום שהיה לה אינטרס שלא למנוע הברחות. אדרבה, האינטרס שלה היה שיהיו הברחות. מעבר לזה, לאינטרס הזה מיתוסף אינטרס מצרי לבטל אט-אט את פירוז סיני".  "הממשלה הזאת זקוקה למצרים כעלה תאנה. למה? כי תושבי ישראל יודעים שיהיה טרור בעזה והוא יוזן בנשק מוברח ממצרים. אז מה עושים? אומרים: חבר'ה, תראו, אנחנו עושים הסכם עם מדינה שנראית מסודרת, והם יעשו בעבורנו את העבודה".

גם בנימין נתניהו שמספר שבועות קודם לכן, ערב ביצוע ההתנתקות, התפטר מתפקידו כשר האוצר לאחר שהצביע בעד ההתנתקות 3 פעמים, הצביע לראשונה נגד - "עמדתי לגבי שמירת מעטפת הביטחון, המעברים הימיים, הקרקעיים והאוויריים בידי צה"ל - ידועה" טען נתניהו. הוא הוסיף כי התחזק בדעותיו לאור התחזקות ארגוני הטרור ברצועת עזה "אני חושב גם היום, שעם כל המחיר, ותמיד יש מחיר, חשוב שנשמור בידינו את ציר פילדלפי". נתניהו גם הוסיף ש"קידוש היציאה עד קווי 67" והשיקולים המדיניים שהניעו את שרון ומופז יתנו רוח גבית לטרור "אין פלא שאבו-מאזן, שלא לדבר על מוחמד דף, אומרים: היום - עזה, מחר - ירושלים" סיכם נתניהו".

האזהרות וסימני השאלה המטרידים נפלו על אוזניים ערלות של חברי הממשלה. שר הפנים אופיר פינס השיב לעוזי לנדאו "אני רוצה לקבוע שמצרים, לא הייתה לה היכולת להתמודד בצורה רצינית בהברחות מגבולה. והיום, בכלים המדודים שאנחנו הסכמנו שיהיו בידה, אני מאמין שאפשר יהיה להתמודד עם נגע ההברחות של האמל"ח".  שר הביטחון מופז עלה להשיב וכינה את חברי הכנסת שהזהירו מההסכם "רואי שחורות ונביאי זעם". "תפסיקו להלך אימים על העם בישראל. תפסיקו להלך אימים על העם בישראל כל פעם מחדש". "הצעד הזה בעניין ציר פילדלפי ייתן יותר ביטחון לאזרחי מדינת ישראל ויוריד את הסיכון מחיילי צה"ל". בסיומו של הדיון הסוער אישרה הכנסת את ההסכם עם מצרים. 53 הצביעו בעד, ורק 28 חברי כנסת התנגדו (בהם בנימין נתניהו, יובל שטייניץ, חלק מהמורדים בליכוד, וחברי הכנסת מש"ס ומהציונות הדתית).