השבוע פרסמנו כיצד ועדת התכנון הועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז הצפון היתה צפויה להתכנס כדי לדון בתנאים להפקדה של תכנית כוללנית לג'דידה-מכר. לאחר התנגדותה של השרה אורית סטרוק בועדה, הועדה החליטה לשהות את קידום התוכנית עד לדיון נוסף אחרי החגים.
על פי הפרסום ב-14, הדיון הנוסף יתקיים בפורום מורחב יותר.
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק: "תם עידן. שטפון העברת אדמות הגליל לישובים הערבים, באמצעות תכנון חסר הצדקה דמוגרפית – חייב להיעצר. הצלחנו היום לבלום את תכנית הענק של ג'דיידה מאכר, אבל לא נסכים להמשיך לעשות זאת במערכה בין השוחות".
גם בארגון "לב בגליל" הגיבו להחלטת הוועדה. אופיר שיק, יו"ר 'לב בגליל': "זהו הישג חשוב ובלימה הכרחית של תוכנית חסרת פרופורציות, שעלולה לשנות באופן בלתי הפיך את פני הגליל. אנחנו מברכים על ההחלטה להשהות את התוכנית ולקיים דיון רחב ומעמיק, אך המאבק עדיין לא הסתיים. נדרוש לקבוע שלביות ובקרה, כך שכל הרחבה תתבצע בהתאם לצמיחה הדמוגרפית בפועל ומתוך ראייה כוללת ואחראית של עתיד הגליל וההתיישבות היהודית בו".
התוכנית להחרבת ג'דידה מכר
המועצה המוסלמית, שהורכבה משני הכפרים לפני קרוב לארבעים שנה, קיבלה תכנית כוללנית שמנה במיוחד. חוץ מתכנית תמ"ל (=תכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור) בחלקה הדרומי לכמעט עשרת אלפים יחידות דיור, התכנית מוסיפה גם רצועה מקיפה מצפון ובה 6,000 יחידות דיור נוספות. בסך הכל, ממועצה מקומית בת כ-21 אלף תושבים היא מתוכננת כך שתוכל לגדול תוך כשלושים שנה לעיר של 120 אלף איש.
כפי
שחשפנו בהרחבה בקול היהודי, התכנון למגזר הערבי כולל באופן שיטתי ניפוח, דבר המתרחש לרוב בשני שלבים. בדרך כלל מוערך גודל האוכלוסיה הערכת-יתר, ואז על גבי זה מניחים שהבניה בפועל לא תתרחש במקרים רבים בגלל שהקרקעות הן פרטיות (ובניה תלויה ברצונם הטוב של מגוון בעלים, ולא בהחלטת מוסדות המדינה) - וכפתרון מתכננים פי שתיים עד ארבע ממספר היחידות שנדרש כביכול. כך קרה
בדיר אל אסד, ובמקומות רבים נוספים.
במקרה שלנו, התכנון לתוספת האוכלוסיה לג'דידה-מכר אמנם לא נראה מוגזם במיוחד - מתייחסים ליעד של תוספת כ-11,000 איש בשלושים השנים הקרובות, כלומר גידול של 1.4% בשנה. אך כשבוחנים את המספרים בפועל, מתברר שביישוב הזה הצמיחה קטנה בהרבה. בשנים 2019-2024 הצמיחה השנתית הממוצעת היתה 0.63%. בגלל אפקט הריבית-דריבית, בטווח של שלושים שנה התוספת הצפויה לפי חישוב כזה (1.0063 בחזקת 30) היא פחות מארבעת אלפים איש - פער של יותר מ-7,000. וזאת, אפילו אם אחוז הגידול הנוכחי יישמר ולא ימשיך לרדת. יש לזכור
שבדומה לרשויות מוסלמיות אחרות בצפון, פריון הילודה בג'דידה-מכר צונח בשנים האחרונות, וב-2024 הוא הגיע לפחות מ-1.9 ילדים לזוג הורים - כלומר פריון שלילי. כעת, אחרי תחזית מוגזמת, נכנס הגורם השני - הכפלת התכנון לפי הנחה של אחוז מימוש נמוך בפועל. כך הופכות 3,000 יחידות הדיור, הדרושות לכאורה ל-11,000 התושבים שיתווספו כביכול, ל-6,000 יחידות שיכולות לאכלס 22,000 איש.
ההנחה הזו, של 50% מימוש (ולכן צורך לתכנן 6,000 יחידות דיור כדי ש-3,000 גם יבנו), היא לפחות צנועה יותר ממה שכבר קורה בשטח היישוב הקיים: לג'דידה מכר יש כבר עכשיו אישור לבנות כמעט פי שלוש יחידות דיור ממה שבנויות בה בפועל ולאכלס כ-60,000 איש. אך הדבר פשוט לא קורה - אם תרצו, אפשר להסיק שאין ביקוש אמיתי כיון שהאוכלוסיה לא גדלה בקצב מהיר כפי שמתארים. אך הסבר נוסף, כך אפשר להבין מבין שורות ההחלטה של הועדה המחוזית מישיבתה לפני כשנה (21.9.25), הוא בניה לא חוקית: "עד היום מומשו רק כ- 34% בשטח הישוב ולפי בדיקות הצוות בתחום הישוב הותיק צפוי להגיע למימוש של עוד כ- 1000 יח"ד בלבד בשל צפיפות הבינוי בתכסית הקיימת, כושר הנשיאה של התשתיות ומימושים איטיים בקרקע בבעלות פרטית". כיון שמספר יחידות הדיור פר שטח היישוב הקיים הוא רק 34% אחוז מהמתוכנן, נראה שאין דרך להבין את 'צפיפות הבינוי בתכסית הקיימת' מלבד רמיזה לבנייה שתופסת שטח ומונעת בנייה חדשה, אך לא מקיימת את דרישות הצפיפות של יחידות דיור לדונם.
למעשה, לטענת אנשי הארגון 'לב בגליל', הכשרת שטח לבניה היא בפועל פעמים רבות הדרך לביטול האכיפה על בניה לא חוקית דלילה בשטח.
לפי דברי הועדה המחוזית, אנשי המועצה מסרו שישנה הגירה שלילית מן היישוב. אך כפי שנכתב במסמכי התכנון במפורש, לכך בין השאר מיועדת ההרחבה העצומה מדרום, שעד כה לא דברנו עליה. ההרחבה הזו כבר אושרה בותמ"ל, מסלול-עוקף לועדות המחוזיות, ולכן לא באמת תלויה בתוצאות הישיבה מחר.
מטרת ההרחבה, המכונה 'גבעות טנטור', היא להקים מרכז עירוני ערבי חדש כיעד להגירה פנימית של ערבים מיישובים ותיקים יותר - וביניהם ג'דידה מכר עצמה. היא אושרה סופית בתחילת 2024, עם 9,785 יחידות דיור, בגבעה שולטת במרחק של פחות ממאתיים מטר מכביש עכו-צפת (85). כאן הצפי לאחוז השימוש הוא 80% כיון שרבות מהקרקעות הן אדמות מדינה, כך שבסך הכל האוכלוסיה הצפויה ל'גבעות טנטור' היא כ-28,000 איש. זוהי תכנית שקידומה החל לפני כעשור וחצי, ואחד מדוחפיה היה לא אחר פרופסור ראסם חמאיסי - כוכב התחקיר
'תכנית חמאיסי' שפרסמנו לפני כמה שבועות. הגרסה הראשונה נפלה בועדת התכנון המחוזית, אך אז נוצל מנגנון הותמ"ל שנועד לעקוף את הבירוקרטיה הרגילה, והתכנית אושרה.
