משיב הרוח לצה"ל

ביום שני השבוע ערכה ועדת החינוך בראשות ח"כ צבי סוכות ישיבה מיוחדת בנושא מסמך רוח צה"ל, לשעבר הקוד האתי של צה"ל. הרקע לקיום הוועדה הוא קולות הולכים וגוברים בציבור כי במסגרת הפקת הלקחים מהמלחמה האחרונה יש לבדוק את מסמך רוח צה"ל והשפעותיו. העיסוק בנושא במסגרת ועדת חינוך ולא במסגרת ועדת חוץ ובטחון, נבע מתיחום הדיון בנושא הערכי, בו בהחלט יש לציבור ולכנסת אמירה. הנושא הערכי של רוח צה"ל משך לאולם הוועדה עשרות אנשים שראו את עצמם שייכים לדיון הערכי. 

סיפור מתחילים מהתחלה

עוד טרם תקומת מדינת ישראל, עם גיבושם של כוחות מזוינים יהודיים, שיועדו לשחרורה והגנתה של ארץ ישראל, עוצבו העקרונות שהפיחו רוח בלוחמים, והגדירו את הזהות של הגוף הלוחם.

שחרורה של הארץ מעול זרים, גאולת העם והארץ, הקמת מלכות שלישית, היו הערכים שהיוו את עקרי הטקסטים, שעיצבו דורות של לוחמים וארגוני לחימה. החל מהגדודים העבריים עובר דרך ארגוני השומר והמחתרות.

עם הקמתה של מדינת ישראל, ניסח דוד בן גוריון את התודעה הערכית שתוביל את מפקדי צה"ל עשורים קדימה: "החייל שלנו צריך להיות קודם כל אזרח מדינתנו במובן הנעלה של מלה זו, אזרח המושרש במולדת, בעבר האומה, בתרבותה ובלשונה, במאמצי יצירתה ובחזון עתידה" - אמר בן גוריון בפני מפקדי צה"ל. פקודות מטכ"ל כללו את הצורך לחנך את החייל ל"הידוק זיקתו למדינה ולערכיה הלאומיים והחלוציים".

כשארץ ישראל הוצאה מרוח צה"ל

אבל כל זה השתנה. בראשית שנות ה 90 מינה הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק את אסא כשר לעמוד בראש צוות שינסח לצה"ל קוד אתי. לאחר כשלוש שנות עבודה נחשף ציבורית הקוד האתי שיקרא 'רוח צה"ל'. 

רוח צה"ל התיימר לעצב את סט הערכים הצה"לי: 'רוח צה"ל' הוא תעודת הזהות הערכית של צה"ל, אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרת צה"ל...". המסמך שחיבר כשר, סטה ממסורת צה"ל בהיבטים מרכזיים. הוא העלים את ארץ ישראל, ואת עם ישראל. מדינת ישראל בקוד שלו כבר לא הייתה פרויקט של גאולת העם והארץ.

היחיד הפך למרכז. וגם האויב הוא היחיד

בנוסף לכך, כשר הוסיף מרכיב שהיה משנה את פניו של כל צבא בעולם, ואכן שינה את פניו של צה"ל – הערך: חיי אדם.

כשר עצמו מתאר בספרו, כיצד השתתף בכנס על כתיבת הקוד האתי של צבא דנמרק. לדבריו, למרות שערך 'חיי אדם' היה חלק מערכיה של מדינת דנמרק, הוא לא הופיע בקוד האתי של צבא דנמרק: "לאחר ההרצאה שאלתי את המרצה הדני – איך יתכן שהערך הבסיסי של דנמרק כלל לא מופיע בין ערכי צבא דנמרק? ותשובתו הייתה, שזה ערך חשוב אבל אינו מתאים להימנות בין ערכיו של צבא, שמא יפריע ללוחמים בפעולותיהם". ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבקוד האתי של צבאה מופיע הערך חיי אדם.

היעדר הערכים הלאומיים, עורר ביקורת רבה, והוביל לאחר מספר שנים, לתיקון הקוד על ידי צוות בראשות האלוף אלעזר שטרן. בנוסח החדש נוסף הערך "אהבת המולדת ונאמנות למדינה", מונחים כמו: ארץ ישראל וציון, עם מטענם הלאומי ההיסטורי והתרבותי, הומרו במונח מולדת הכוללת כל מי שנולד כאן. ניסיונו של שטרן לתקן, לא צלח. הגישה הכללית נותרה מושפעת מאוד מאתיקה  אוניברסלית. מסמך 'רוח צה"ל' נותר כפוף, לערך חיי אדם. לא העם היהודי וריבונותו בארצו עמדו במרכזו של המסמך. האדם היחיד הוא המרכז, והאדם היחיד הזה הוא כל אדם כולל האויב.

ההוגה הבולט ביותר, שניסח אתיקה צבאית שבמרכזה עומד היחיד, הוא מיכאל וולצר.

וולצר, פילוסוף יהודי-אמריקאי, גיבש בספרו "מלחמות צודקות ולא צודקות" את תפיסת 'המלחמה הצודקת' שבמרכזה היחיד. במשך אלפי שנות מלחמות אנושיות התפתח ענף העוסק במונח 'המלחמה הצודקת'. הוגים שונים, שאלו את עצמם שתי שאלות מרכזיות מתי מוצדק לפתוח במלחמה ומה מותר לעשות תוך כדי לחימה. במשך אלפי שנים, המלחמות היו כלי בידיה של המדיניות. המלחמות שימשו להגנה מפני מתקפה, למתקפת מנע, לעיצוב מציאות גאופוליטית, ולהשפעה תרבותית. וולצר עצמו גורס, כי הגנה על חיי אדם היא הערך העליון והבלעדי המצדיק מלחמה. כמו שבחיי היחיד מותר לפגוע במי שמנסה לפגוע בך, אך ורק כדי להסיר את האיום המיידי, כך גם במקרה של הרבה יחידים. מלחמה היא מוסרית רק כשהיא מתבצעת בתגובה לתוקפנות מיידית וקונקרטית.

עמדתו של וולצר באה לידי ביטוי בביקורת שלו על "מבצע הביפרים", שבו צה"ל חיסל לוחמי חיזבאללה שלא היו בעת פעולה מבצעית. וולצר התנגד למבצע בטענה שהוא אינו עומד בכללי "המלחמה הצודקת", כיוון שהמטרות לא היוו איום מיידי בעת החיסול. היבט נוסף בתפיסתו של וולצר הייתה ההגנה המוחלטת שיש לתת לחיי אדם. כל אדם. ישנו איסור מוחלט לפגוע באזרחי אויב שלא עסוקים בלחימה ממשית, גם במחיר סיכון חיילך ואזרחיך. וולצר ביקר מקרה בו הותקף כח אמריקאי בקוריאה, ובמהלך החילוץ נהרגו אזרחים כתוצאה מסיוע ארטילרי. לדידו של וולצר, על האמריקאים היה לשלוח סיור לאתר את מקורות הירי, ולא לסייע ארטילרית לחייליהם.  

כשהכרעת האויב הפכה ללא מוסרית

נושא נוסף שעיצב הקוד, היה ערך הניצחון, או יותר נכון, ערך - אי הניצחון. פרופ' אבי שגיא, ממנסחי הגרסה המעודכנת של הקוד, הסביר כי ההחלטה להשמיט את "הניצחון" נעשתה במודע, מתוך השקפה שניצחון אינו יכול להיחשב מטרה צבאית. יתירה מכך טען שגיא, המונח ניצחון מוחלט חורג מגבולות האתיקה הצבאית. עמדותיו של שגיא קשורות בתפיסתו של וולצר, אם הסיבה הלגיטימית היחידה להפעלת כוח, היא הסרת סכנה מיידית, אזי משהוסרה הסכנה המיידית, הכרעת האויב איננה מוסרית. אמנם המושג 'חתירה לניצחון' מופיע בקוד, אבל משמעותו, לדברי שגיא, היא לא הכרעת האויב, אלא עמידה במשימה.

מחיר הדמים של מוסר לא מכויל 

רוח צה"ל השפיעה עמוקות על הריסון העצמי אותו נקטו חיילי צה"ל.

בשמחת תורה תשפ"ד, ברגעיה הראשונים של מתקפת חמאס מעזה, עמד טנק בעמדה שצפתה על המוני עזתים שחצו את הגדר. החיילים נמנעו מלירות, שכן העזתים ברובם היו לא חמושים. ניתן להסביר זאת בבלבול מבצעי, אולם בראיון שהעניק מפקד הטנק הוא תלה זאת מפורשות במניעה אתית. לא יורים על אזרחים.

הרמטכ"ל לשעבר, אביב כוכבי, תיאר פעילות במבצע 'חומת מגן' שעוצבה בהגבלות אתיות, בפגישה שלו עם גנרל אמריקאי: "כשסיימנו את הלחימה בקסבה ביקשו ממני להיפגש עם גנרל בכיר מאוד בצבא זר... ואני מתאר לו את כל הלחימה בקסבה, והיא מעבר דרך קירות ולחימה מאוד מאוד כירורגית. הוא מקשיב לי קשב רב ולא כל כך אמפתי... ואני אומר לו... ובכן אדוני, איך אצלכם ניגשים לעניין? ואז הוא אמר לי את המשפט המכונן... ובכן, אנחנו קודם כל משטחים את האזור"..

עת תיקון

חלפו כשלושים שנה מחיבור רוח צה"ל. מעבר לצורך לבדוק בוועדות החקירה השונות את השפעתו על אירועי שמחת תורה תשפ"ד, הגיע הזמן לפתוח את המסמך לדיון ציבורי ועיצוב מחודש. המסלול אותו תיארנו מתווה את הדרך לתיקון. הקוד החדש צריך לכלול ערכים כמו ארץ ישראל ועם ישראל, מדינת ישראל כפרויקט של העם היהודי, ניצחון, והכרעת האויב. 

ניתן לאתר ערכים אלו בדברי ימיה של הציונות, אולם, יתירה מכך, ערכים אלו נובעים מתורת ישראל. מלחמות המצווה והרשות, הלכות המגדירות את המלחמה כאירוע ציבורי ולא פרטי, והצורך בהכרעת האויב כדברי דוד המלך "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", יכולים לשמש מקורות לניסוח מסמך שיהווה מקור השראה ומודל ללחימה מוסרית וערכית.

ומי ראוי לנסח את הקוד המחודש? רבים וטובים. אולם הצוות צריך לכלול אנשי צבא, אנשי רוח, וראשי ישיבות הסדר ומכינות הקדם צבאיות. תיקון מסמך רוח צה"ל הוא הזדמנות ייחודית לעצב מחדש את צה"ל כצבא חזק ומנצח, שיעמוד, במבחן הזמן, מול כל איום, תוך שמירת הערכים היסודיים של העם היהודי.

הרב יאיר קרטמן הוא ראש מכון תורת המדינה, וראש תחום במרכז יכין.

הרב יעקב יקיר הוא ראש ביהמ"ד תורת המדינה, וראש תחום במרכז יכין.