שחרור האסירים הלאומיים בעת שחרור מחבלים

כעת, בשעה שאלפי מחבלים אויבי עמנו משתחררים מהכלא במסגרת "עסקת החטופים", ביניהם רוצחים אכזריים, נשמעת הקריאה שלפחות ישחררו כנגדם את האסירים הלאומיים.
אין צדק בשחרור מחבלים, אך עוול גדול יותר הוא להוציא לחופשי רק צד אחד של המאבק הלאומי, ולהשאיר את בני הצד השני בכלא.

ולכן רבים פונים בדרישה לעשיית צדק, ותובעים לשחרר כעת גם את האסירים הלאומיים. לא יתכן שמחבל שרצח יהודים יצא מן הכלא תוך שנים ספורות, ואילו יהודי שפגע בערבי ישב בכלא
עוד שנים רבות אחריו.
ובפרט שהניסיון מראה שהערבים המשתחררים מהכלא – רובם הגדול חוזרים לסורם, וממשיכים לפגוע ביהודים. ואילו האסירים הלאומיים היהודים שהשתחררו בעבר - איש מהם לא פגע שוב
בערבים.

לפני המשך דברי, אצהיר כי אני בעד שחרור האסירים הלאומים היהודים בלי קשר כלל לשחרור מחבלים. לדעתי, מי שחם לבבו מול רצח אחיו, ולקח את החוק לידיים ואף עשה מעשה, הגם שבבית
המדרש חונכנו שזה תפקידו של צה"ל ולא של אנשים פרטיים, ולכן עליו להימנע מלעשות זאת, עדיין היחס אל יהודי כזה אינו כאל עובר חוק רגיל, אלא כמי שפעל למען עם ישראל, וטעה בשיקול הדעת.
ומאז היותנו לעם נהגו כל גדולי ישראל והצטרפו אליהם כל שכבות העם - שכאשר יהודי במאבק לאומי מול נוכרי אנו לצידו של היהודי. מאמצים רבים נעשו במהלך הדורות לשחרר אסירים יהודים
מכלאם, גם במקרים שהם בהחלט נהגו שלא כהוגן. ולכן, מובנת מאוד התביעה לשחרר כעת את האסירים הלאומיים היהודים.

לכן, למרות דברי הבאים, יבורך כל מי שעוסק בשחרורם של בני עמנו - אלו שבתפיסתם פעלו למעננו ופגעו באויבינו - היושבים בכלא.

עם זאת, אני מרגיש טעם לפגם בדרישה זו, ואעלה אותה בפני הציבור:

הכל יודעים כי מחירה של "עסקת חטופים" זו ומחירו של שחרור המחבלים יהיה דם ישראל רב - שישפך בידי המחבלים המשוחררים.
רבים עוצמים את עיניהם בתירוץ "שמחה מהולה בחשש" כי שחרור המחבלים הוא כעת, ואילו הפיגועים שהם יעשו יהיו רק בעוד תקופה - רק אחרי שהם יספיקו להתארגן. אך התוצאה הסופית
ידועה לכל.

הכל יודעים שבדרך הטבע ומתוך ניסיון העבר שחרור מחבלים דומה יביא להרוגים פי כמה ממספר החטופים השבים כעת. אלא שהחטופים אנו יודעים מי הם, ויכולים לשמוח בשובם, והנפגעים
העתידיים לעת עתה הם חסרי שם ופנים.

לתחושתי, שחרור אסירים לאומיים יהודים בעת כזו, הוא סוג של "אתנן" - משהו ש"יתן הרגשה טובה" למרות שחרור המחבלים.

משהו ש"ימתיק את הגלולה" של כל הרציחות הבאות שיבצעו אותם מחבלים משוחררים. אולי אפילו יכשיר מעט את השרץ.

אילו השאלה היחידה העומדת על הפרק היתה שאלת ה"צדק" אכן אין צודק משחרור אסירים לאומיים יהודים כעת.
אך לא זו השאלה, ולא זה ה"מחיר" שעוד נדרש לעסקה הזו. המחיר יהיה דם יהודי - דם יהודי שאין לו מחיר ואין לו תמורה.

ומול זה אין אף טיפת צדק אם יראה כאילו ב"תמורה" נקבל שחרור אסירים יהודים.