לפני מספר שנים יצא לי להשתתף בפגישת מחזור עם חברים, בוגרי ישיבות, שבה כל אחד מהחברים שיתף איפה הוא היום באופן כללי וגם מבחינת קביעת זמנים ללימוד. בסיום המפגש נותרתי המום מהעובדה, שראיתי חברים שהיו מתמידים גדולים בישיבה, כאלה שלמדו ללא הפסקה- אפילו בזמנים הכי קשים, ופתאום משתפים שהיום הם לא לומדים כלל, כי הם מתקשים למצוא זמן לכך. לפעמים, אולי קצת בשבתות, הם מוצאים חלון מתאים לכך.
מאז אותו מפגש, התחילה להציק לי השאלה: כיצד זה קרה? הרי חברים אלה, היו ספונים בלימוד, שנתן להם חיות והיה חלק בלתי נפרד מהם, והיום אין להם כל קשר אליו.
שאלה זו מלווה אותי עד היום, ואיתה גם המשימה הגדולה: כיצד לחבר בין עולם הישיבה שבו גדלנו והתחנכנו לעמקות ולאהבת תורה- לבין "החיים שאחרי". איך ממשיכים את אותה מתיקות אל תוך מציאות החיים היומיומית המאתגרת, שדווקא היא מצריכה כל כך את הקשר ללימוד?
שאלה זו אף התחדדה לי כאשר תלמיד שלי שאל אותי "הרב, אתה באמת רוצה שנלמד עיון גם לאחר הישיבה כשנצא לעבוד?" כאילו לכאורה לאדם העובד אין פנאי לעמקות, הוא צריך "לחטוף" מה שאפשר, ומה שמתאים לזמנים קצרים ולחטיפות כאלה- הוא וודאי לימוד הבקיאות הקונקרטי.
התשובה שלי דווקא הייתה שמבחינתי ברור שזו הציפייה, כי הרב קוק הדריך אותנו בדרכו לעמול בלימוד הגמרא: "בזאת יהיה מועיל רק הלימוד שאינו בא בדרכים קלים ונוחים לקלוט, כי על-ידי היגיעה ועבודה שכלית מתעלה האדם למידות נעלות, ולהיות נוטה אל השכל ואל כל דברי קודש באהבה וחפץ לב" (עין איה, ברכות, שמד). הקשר האמיתי לתורה מגיע דווקא ביגיעה השכלית, בשאלות המקשות ובהתלהבות. הדרכה זו אין תוקפה רק לשנות הישיבה, היא תקפה לכל החיים!
בליבי אני יודע, שזו באמת משימה מורכבת ביותר. בתקופה זו דברים צריכים להיות מונגשים לאדם במהירות ובקלות, אנשים עסוקים בדברים שונים בו זמנית, וזהו אתגר לחבר את התלמידים שבגרו להיות "בעלי בתים" אל הלימוד שהיה מנת חלקם בשנות בחרותם.
אך לאותה שאלה גילגל לי הקב"ה ברחמיו פתרון, "ומתלמידי יותר מכולם". מיד אחרי אותה שאלה שהדהדה במוחי, פנה אלי תלמידי היקר יובל וסיפר לי על החלום שלו לכתוב ספר שינגיש את הלימוד בעיון לבעלי בתים. כך התגייסנו למשימה והתחלנו במסכת קידושין- לכתוב ולסכם את השיעורים הנלמדים בישיבה, מהגמרות ועד הראשונים והאחרונים. במקביל התחלתי להעביר שיעור בסגנון זה לבעלי בתים בוגרי ישיבות מכל החוגים, שמוכיחים לי בכל פעם מחדש שהסברות והמתיקות שבלימוד לא נעלמים לאחר תקופת הישיבה! אפשר להקדיש שעה אחת בשבוע כדי לחזור ולהתפלפל בקצות ובר' נחום, גם בחלוף השנים. כתוצאה מזה הוצאנו לפני כשנה את הספר "ישלח שורשיו " על מסכת קידושין, שבנוי בדיוק בסגנון הזה.
בימים אלו אנו עובדים בישיבה על כרך חדש של מסכת בבא בתרא, ובעזרת ה' (והזום) אנחנו רוצים להתחיל סבב נוסף של לימוד עמוק וישיבתי לבעלי בתים בפרק "חזקת הבתים", פרק ידוע ואהוב בעולם הישיבות. אני רוצה להזמין אתכם להצטרף אלי לשיעור שבועי בזום, שיהיה פתוח ללא תשלום לכל מי שחפץ, ובו בשעה שבועית אחת נוכל להמשיך את התורה הנפלאה שאותה למדנו אל תוך חיי היומיום המתוקים.
מוזמנים להצטרף אלינו ולשמוע פרטים נוספים על קבוצת "עיון ישיבתי לכולם".
