לקול היהודי נודע כי בשבת בבוקר הבחינו רועי צאן יהודים בשני ג'יפים של מבריחים. הם דיווחו על כך לכוחות הצבא שהחלו לנהל אחריהם מרדף ובמקביל בעלי החוות באזור הצטרפו למרדף בשטחי המרעה שלהם כשהם מנצלים את ההיכרות המעמיקה שלהם עם השטח.
בשלב מסוים רכב מבריחים אחד עלה על סלע והתפנצ'ר. המבריחים העבירו ארגזי ציוד שבהם היו ככל הנראה סמים או כלי נשק לג'יפ השני והצליחו להימלט. הג'יפ שהתפנצ'ר נלכד ובתוכו אותרו פריטי אמל"ח ובהם כדורי m-16
מדובר באזור שהתרבו בו הברחות נשק, סמים, שב"חים ועוד בחודשים האחרונים, ובעלי החוות שתופסים את השטח עושים מאמצים לשמירה על האדמות במרחב ובלימת עוד ועוד צירי הברחות.
זהו אירוע נוסף שמוכיח את חשיבות השליטה היהודים בעומק השטח באמצעות חוות וגבעות ועדרי צאן.
לפני כחודש סקרנו בקול היהודי את תופעת ההברחות בדרום הר חברון עם עדויות ותמונות מהשטח של בעלי חוות מקומיים, מדובר בהברחות יומיומיות של משאיות של כבשים וצאן בהיקפים גדולים, ביצים, נשק, וכן שב"חים, ההברחות מתבצעות לשני הכיוונים (מהנגב להר חברון ולהיפך).
לפני כשלוש שנים הושלמה בניית המכשול בדרום הר חברון, ההחלטה לבנות מכשל התקבלה לאחר מספר פיגועים של מחבלים שהסתננו מהר חברון לנגב ולמרכז הארץ כשאחד הבולטים שבהם הוא הפיגוע במרכז שרונה בתל אביב בשנת 2016 שבו נרצחו ארבעה אנשים, גם בפיגוע הזה המחבל הגיע מהכפר יטא שבהר חברון דרך אזור התפר שבדרום הר חברון לתל אביב.
המכשול הוא למעשה תעלה, סוללה ובולדרים, והוא נועד בעיקר למנוע מעבר של רכבים, האורך של המכשול הוא כ-15 ק"מ וכ-50 מיליון שקלים הוקצו לבנייתו.
בחדשים הראשונים של המכשול היקף המסתננים אכן ירד באופן דרמטי, צה"ל גם החרים מאות רכבים של ערבים שניסו לעבור, לדברי סא"ל אור תובל מג"ד 605 בחיל ההנדסה (הגדוד שהיה אחראי על הקמת המכשול) מספר הרכבים שעברו שם באותה עת ירד מ-1300 בחודש ל-0.
אך עם הזמן האפקטיביות של המכשול נחלשה והמבריחים מצאו את הדרך לחזור ולבצע הברחות בדרכים שונות.
הערבים והבדואים מצאו מספר שיטות להמשיך ולהבריח כמו לעקוף את המכשול או להגיע עם רכבי שטח משני צידי המכשול ואז להעביר את הסחורה רגלית, אחד הדברים שנעשו זה הקמה של 'בדואיה' בקצה המכשול, אשר ממנה אפשר להבריח באין מפריע כי במקרה כזה הצבא לא מתערב לעיתים המבריחים מעבירים את הסחורות על חמורים, ולפעמים מוצאים קטע בתעלת המכשול שהתמלא באבנים ועוברים דרכו.
לדברי בעלי חוות באזור חיילי צה"ל שנמצאים בגזרה (לרוב חיילים מתותחנים או יחידות מעורבות) לא מכירים את השטח, ואין להם מושג איך להתמודד עם התופעה, אחד מהם מספר כי ב-99% מהמקרים, מספר דקות לאחר שמודיעים בקבוצת הוואטסאפ של החיילים על אירוע של הברחה, מתקבל העידכון: חזל"ש, ובפועל בכל יום עוברות מספר משאיות עמוסות סחורה
התפקיד של החוות
לטענת תושבי החוות באזור, הדבר היחיד שעוצר את הבדואים זה החוות, במקומות שיש חוות אין בדואים ואין הברחות, לעומת החיילים, החוואים מכירים את תנאי השטח והבדואים לא מנסים לשטות בהם, הפיתרון לדבריהם הוא אם כן הקמת עוד חוות באזור המרכזי הזה מה שיצור חיץ בין הר חברון לנגב וימנע הברחות ופיגועים.
הדיסוננס בין תגובת דובר צה"ל למציאות
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבתנו מלפני כחודש: "צה״ל ער לתופעת המסתננים וההברחות ופועל נגדה בשיתוף פעולה הדוק עם שב״כ ומשטרת ישראל, תוך שימוש במגוון אמצעי איסוף, מודיעין ותצפית. במקביל מתבצעת עבודת מטה שוטפת לשיפור המענה המבצעי במרחב"
נראה כי למרות הצהרות דובר צה"ל, מכת ההברחות לא נעצרה, ולצה"ל - כך מסתבר, אין את היכולת להשתלט על התופעה לבדו ללא עזרת החוות, מה שמדגיש את חשיבות ההתיישבות היהודית באזור.