ניהלו רשת הברחות לעזה בהיקף עשרות מיליוני שקלים בעזרת קשרים עם המשטרה

על פי דיווח באתר "פוסטה", התביעה הצבאית הגישה כתב אישום חריג בהיקפו לבית המשפט הצבאי ביהודה.

במרכז הפרשה עומד ראג'ב פאיז עבד אלחמיד סלים (32), סוחר מעזה. סלים שהה בישראל בהיתר לפני ה-7 באוקטובר, ועם תחילת המלחמה וביטול ההיתר, עבר להתגורר ולפעול מרמאללה.

יחד עם סוחר נוסף מרמאללה בשם חאלד אבו חלף, שלפי התביעה הצבאית היה "בעל קשרים רבים במשטרת ישראל"  ושותף שלישי המכונה בכתב האישום "אבו באסל", הקימו השלושה תשתית לוגיסטית שנועדה להעביר ציוד וסחורות לתוך רצועת עזה.

שיטת הפעולה והיקף ההברחות

על פי כתב האישום, הרשת פעלה תחת כיסוי של עמותת סיוע הומניטרי שאותה ניהל "אבו באסל". מסווה זה שימש ככרטיס כניסה למעברי הסחורות. סלים שימש כגורם המקשר מול סוחרים בעזה, איתר ספקים, וניהל את רכישת הסחורות, אריזתן ואחסונן בשלושה מחסנים שונים (ברמאללה, בדבוריה ובבית הערבה).

רק בתוך חודשיים (מאי-יוני 2025), נטען כי סלים הבריח לעזה סחורות אסורות בשווי העולה על 20 מיליון שקל. 

בנוסף ל-16 משאיות שהוברחו במהלך שנת 2025, נטען כי סלים היה אחראי גם להיערכות להברחתן של 17 משאיות נוספות, אשר הועמסו בסחורות והמתינו להברחה במחסנים שונים.
מתוך אלה, תשע משאיות עמוסות נתפסו במחסן בבית הערבה ומשאית נוספת נתפסה ברמאללה.

על פי התביעה, רווחיו האישיים של סלים מהפעילות הסתכמו בכ-18 מיליון שקלים. התשלומים התקבלו בחלקם באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים (USDT), ובחלק מהכסף רכש סלים וילה בדובאי.

חשד לניצול קשרים בכוחות הביטחון והמשטרה

פרט בולט בכתב האישום נוגע לצלע השלישית ברשת, "אבו באסל". התביעה טוענת כי אבו באסל הפעיל את המערך בשטח ושלט במועדי הכניסה וזהות המשאיות במעבר כרם שלום. נטען כי לאבו באסל היו קשרים בכוחות הביטחון ובמשטרת ישראל, אשר סייעו לו לקדם את פעילות הרשת.

באחד המקרים המתוארים, סלים כמעט ונתפס במהלך העמסת סחורה במחסן בבית הערבה, אך על פי האישום, "אבו באסל" הפעיל את קשריו המשטרתיים ודאג לסיום האירוע ללא נקיטת הליכים חוקיים. נגד "אבו באסל" מתנהל תיק נפרד בפרשה זו.

שחרור בתנאים מגבילים

הפרקליטות הצבאית דרשה להאריך את מעצרו של סלים עד תום ההליכים. לטענתה, הוא ידע שחלק מהסחורה, ובפרט הציוד הדו-שימושי, מיועד להגיע לידי חמאס, ואף עמד בקשר עם מפקדים בארגון לשם כך. לסלים מיוחסות עבירות של הלבנת הון, איסור פעולה ברכוש ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

מנגד, סנגורו של סלים, עו"ד דרוויש נאשף, טען כי אין ראיות מוצקות לקשר ביטחוני לחמאס, וביקש להשוות את תנאיו למקרה אחר של מבריחים שנעצרו בפרשות הברחה דומות ושוחררו למעצר בית .

שופט בית המשפט הצבאי ביהודה קיבל את טענות ההגנה והורה על שחרורו של סלים. התביעה הגישה ערר, אך בית המשפט הצבאי לערעורים, בראשות השופטת סגן-אלוף סיון עומר, דחה אותו. השופטת קבעה בהחלטתה כי אין ראיה ישירה לכך שהסחורות הגיעו לידי חמאס. בנוסף, ציינה השופטת כי שותפו של סלים, חאלד אבו חלף – שלכאורה היה מעורב ומודע יותר – שוחרר אף הוא בתנאים מקלים ביותר, ויש לנהוג באמות מידה שוות. סלים שוחרר בתנאים מגבילים תמורת הפקדה של חצי מיליון שקלים וערבויות נוספות.