בפעילות של כוחות הביטחון לפני כשבוע וחצי נעצר איימן ע'רייב (42) מהכפר טמון, והוא עתיד לקבל מעצר מנהלי למספר חודשים.
איימן ע'רייב הוא מחבל משוחרר ופעיל מרכזי בחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, שידוע כמי שמסתובב בשטחי חוות ומעיינות ביו"ש ובבקעה, מתנהג באלימות ומעורר פרובקציות, מצלם, ולאחר מכן מפרסם את הסרטונים בכדי ליצור קמפיין הסתה.
באוקטובר 2019 הוביל וארגן ע'רייב את "קונגרס הארגונים" באלפרעה, ממנו יצאה ההתקפה המאורגנת על חוות לילנטל של הזוג צוריאל ואורה לילנטל בבקעת הירדן. ע'רייב היה ממובילי ההתקפה ונצפה כשהוא בתוך שטח בתי תושבי החווה, מלהיט את האווירה וקורא קריאות.
בתקופת המסיק של שנת 2020 הוא הוביל את קמפיין "פזעה" במסגרתו ערבים ואנרכיסטים, ישראלים וזרים, עוררו פרובוקציות, חלקן אלימות בנקודות רבות ביהודה ושומרון.
שלשה ימים לפני פיגוע ירי בציר בקעת הירדן - רכס הגדעונים כתב ע'רייב פוסט שבו כתב שאינו יכול לכתוב כל מה שהוא רוצה כי יעצר, אבל הגיע הזמן לעבור מ"נשק המילים" לפעולות מסוג אחר.
בנוסף, הוא נהג לפרסם סרטוני תמיכה במחבלים וטרור, כולל דברי שבח ואהדה לצד תמונות מחבלים חמושים.
ע'רייב ישב בכלא הישראלי מספר פעמים לתקופות של בן מספר חודשים לשנתיים וחצי, וזאת בגין מעורבות בעבירות בטחוניות.
הוא אף ישב בתא יחד עם מנהיגו, ראש החזית הדמוקרטית באזור שכם ווג'די ג'ודה, אחד מבכירי המחבלים הכלואים. ג'ודה מרצה מאסר עולם לאחר ששילח את המחבל המתאבד לפיגוע בצומת גהה בו נרצחו שלושה יהודים, וכן אחראי לפיגועי מטען רבים.
ע'רייב שוחרר מהכלא בפעם האחרונה במאי 2019 ומאז נעצר מספר פעמים. ב-2014 פורסם כי עבד במשטרה הפלסטינית.
לפני כשנה וחצי פרסמנו בקול היהודי כי תנועות שמאל כמו "מסתכלים לכיבוש בעיניים" פועלים בשיתוף פעולה עם ע'רייב אולם הם כלל לא ברור האם הם מודעים למשנתו האידאולוגית האמיתית, שכן ע'רייב כלל לא מוכן להסתפק בקווי 67, וחולם להקים מדינה פלסטינית גם במקומות המגורים של אותם פעילי שמאל בכל רחבי הארץ.
בקול היהודי איתרנו ותרגמנו נאום של ע'רייב שנערך בהלווית מחבלים שחוסלו, מביא את עמדותיו, לפיהן הוא וחבריו שואפים לחזור ליפו, עכו, חיפה ויתר הערים.
ע'רייב דיבר בבוקר בו חוסלו שלושה מחבלים בידי צה"ל, שניים במחנה אל פרעה ואחד בטובאס.
הוא פרסם סרטון בו הוא נואם נגד הכיבוש הציוני ואומר כי: "מה שקרה במחנה הפליטים אלפרעה הוא חלק פשוט מהמלחמה הבוערת נגד הפלסטינים בכל מקום, מרפיח ועד ג'נין".
לדבריו החיילים הישראלים פועלים מתוך שנאה שמגיעה מאז 1948. "השנאה המתמשכת הזו שהכריזה עליה ממשלת הכיבוש לאחר השבעה באוקטובר היא המשך ישיר לשנאה הציונית משנת 1948 עד ימינו".
ע'רייב הסביר כי אנשי מחנה אלפרעה שואפים עדיין לשוב לבתיהם ביפו, עכו וחיפה, ויתר הערים והישובים בהם גרים גם כמובן פעילי השמאל ששותפים לפעולותיו.
"מחנה הפליטים הזה שנעקר מיפו, עכו, חיפה וכל הערים הפלסטיניות שהאנשים האלה גורשו מהן משנת 1948 והם עדיין חולמים לחזור לבתיהם".
לדבריו של ע'רייב הלוויות של "השהידים" מעבירות מסר להמשך ה"הקרבה" ו"מסר ברור לפיו הפלסטיני ממשיך בהקרבה ובמאבק שלו עד לשיבה, להגדרה עצמית ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעל ריבונות מלאה, ובירתה ירושלים הנכבדת".