תחקיר פורום בוחרים בחיים: ממשלת הטכנוקרטים בעלת זיקה עמוקה לטרור.

תחקיר מקיף של פורום בוחרים בחיים, המייצג משפחות שכולות ונפגעי טרור, חושף כי הגוף שהוצג לקהילה הבינלאומית כ״ועדה טכנוקרטית״ לניהול רצועת עזה אינו גוף מקצועי וניטרלי – אלא מסגרת המורכבת מאנשים בעלי זיקה אידיאולוגית עמוקה לטרור, להסתה ולאג׳נדה פוליטית רדיקלית נגד מדינת ישראל.

התחקיר, שהתבסס על ניתוח מקיף של מקורות גלויים, פרסומים רשמיים, רשתות חברתיות ותיעוד תקשורתי לאורך שנים, בחן את זהותם ועמדותיהם של חברי הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף שהוקם בינואר 2026 כחלק מהמהלך הבינלאומי לעיצוב “היום שאחרי” ברצועה. ממצאי הבדיקה מעלים פער חריף בין המיתוג כגוף אזרחי־מקצועי לבין התנהלותם בפועל של חברי הוועדה, שרבים מהם הביעו לאורך השנים תמיכה במחבלים, האדרת מאבק אלים, שלילת קיומה של מדינת ישראל וקשרים ישירים עם ארגוני טרור, ובראשם חמאס, פת״ח והג׳יהאד האסלאמי.

מהתחקיר עולה כי מי שמיועדים לנהל תיקים רגישים כגון חינוך, כלכלה, בריאות, תקשורת, רווחה ורשויות מקומיות, פרסמו בעבר תכנים המשבחים מחבלים, מצדיקים פיגועים, מביעים סולידריות עם מחבלים מורשעים ומציגים את הטרור כחלק מ״מאבק צודק״. חלקם השתתפו בפועל בכנסים, מסיבות עיתונאים ומפגשי תיאום עם בכירי חמאס וארגוני טרור נוספים, ואף לקחו חלק ביוזמות פוליטיות הקוראות למאבק משותף נגד ישראל וארצות הברית.

על פי ממצאי התחקיר, בראש הוועדה עומד עלי שעת׳, ולצדו מונו לתפקידי מפתח דמויות שבעברן התבטאויות ומעשים הסותרים באופן מובהק כל טענה לנייטרליות או מקצועיות. כך למשל, עאיד יאע׳י, המיועד לנהל את תיק הבריאות, תועד לאורך שנים כמי שלקח חלק פעיל במפגשים פומביים של “הפלגים הפלסטיניים” ברצועת עזה, לצד בכירי חמאס ובהם יחיא סינוואר וח׳ליל אל־חיה. יאע׳י אף נשא נאומים שבהם קרא לגיבוש “חזון לאומי משותף” ולמאבק מתואם נגד ישראל וארצות הברית, והיה מעורב בפעילות של גוף פוליטי המזוהה עם תמיכה עקבית במחבלים ובהאדרת מאבק אלים.

גם עאיד אבו רמדאן, שמונה לתיק המסחר והכלכלה, אינו דמות אזרחית ניטרלית. התחקיר מצא בעמודיו ברשתות החברתיות תכנים רבים של האדרת אינתיפאדה, לעג לחיילי צה״ל, הבעת סולידריות עם מחבלים כלואים ושלילת קיומה של מדינת ישראל באמצעות הצגת מפת ישראל כולה כ״פלסטין״. תכנים אלה פורסמו לאורך שנים, כולל בתקופות של מבצעים צבאיים שבהם נרצחו אזרחים ישראלים.

בתחום החינוך מונה ג׳בר אל־דאעור, שכיהן בעבר כנשיא אוניברסיטת פלסטין. על פי התחקיר, אל־דאעור פרסם לאורך השנים קריאות לשנאה נגד ישראל, דברי שבח ל״אסירים הפלסטינים״ ותכנים המצדיקים מאבק אלים. בנוסף, בתפקידו האקדמי הוא יזם והשתתף באירועי תמיכה במחבלים, ואף הוביל מדיניות של הפחתת שכר לימוד לבני משפחות מחבלים כלואים והרוגים – נתון המעורר חשש עמוק באשר לעתיד מערכת החינוך בעזה.

תיק התקשורת הופקד בידי עומר שמאלי, דמות שתועדה כמפארת מחבלים שביצעו פיגועי טרור קטלניים. בין היתר פרסם שמאלי דברי שבח לנאסר אבו חמיד, ממקימי גדודי חללי אל־אקצא, וכן הביע תמיכה במחבלים שביצעו פיגועי דקירה בירושלים. לצד זאת, הפיץ תכנים השוללים את עצם קיומה של ישראל וקוראים להמשך “העמידה האיתנה” כדרך לבניית עתיד פלסטיני.

בתחום הרשויות המקומיות והמים מונה עלי ברהום, שכיהן בעבר כמנכ״ל עיריית רפיח ופעל במסגרת גופים אזרחיים שפעלו בפועל תחת שליטת חמאס. ברהום שיתף במהלך המלחמה פרסומים המאשים את ישראל ב״טבח״ וב״השמדת העם הפלסטיני״, תוך אימוץ מלא של נרטיבים קיצוניים המאפיינים את תעמולת חמאס.

תיק הרווחה ותיק הנשים הופקדו בידי הנאא׳ אלתרזי, עורכת דין שהפיצה ברשתות החברתיות תכנים הכוללים האדרת דמות “האם הפלסטינית” כאם של שהיד ומוג׳אהד, לצד שימוש במונחים ובמסגור אידאולוגי המזוהים עם ארגוני טרור. אלתרזי אף תועדה משתתפת בכנסים של פת״ח, ופרסמה תמונות שבהן מפת ישראל כולה מוצגת כ״פלסטין״, כולל תיעוד ממשרדה האישי.

בתחום הדיור והקרקעות מונה אוסאמה אלסעדאווי, לשעבר שר בממשלת הרשות הפלסטינית, אשר השתתף בעבר בעצרת תמיכה במחבלים וקרא במהלך המלחמה להגברת הקמפיינים הבינלאומיים נגד ישראל, תוך הטלת אחריות מלאה עליה להרס ברצועה ושימוש עקבי בטרמינולוגיה של “כיבוש” ו”תוקפנות”

כאמור התחקיר מתאר כיצד חברי הוועדה אימצו לאורך השנים נרטיבים קיצוניים, הכוללים האשמות שיטתיות כלפי ישראל ב״טבח״, ״טיהור אתני״ ו״פשעי מלחמה״, לצד שלילת זכותה של ישראל להתקיים. במספר מקרים תועדו פרסומים שבהם הוצגה מפת ישראל כולה כ״פלסטין״, וכן קריאות מפורשות להמשך המאבק עד ״שחרור״ מלא. במערכת החינוך, כך עולה מהממצאים, מדובר בדמויות שקידמו באופן פעיל תרבות של האדרת מחבלים, לרבות מתן הטבות למשפחות מחבלים כלואים והרוגים – נתון המעורר חשש כבד לגבי עיצוב תודעת הדור הבא בעזה לשנאה ועוינות נגד מדינת ישראל.

עוד עולה מהבדיקה כי הוועדה, שאושרה בהחלטת מועצת הביטחון של האו״ם וזכתה לתמיכת גורמים אזוריים ובינלאומיים, הוקמה בהסכמה מפורשת של חמאס והרשות הפלסטינית, ואף זכתה לברכתם של ארגוני טרור נוספים כמו הג'יאהד והפת"ח. נתון זה, בצירוף זהות החברים והעבר המתועד שלהם, מחזק את המסקנה כי אין מדובר בגוף עצמאי או טכנוקרטי, אלא במנגנון אזרחי לכאורה שמטרתו להלבין שלטון עוין ולהמשיך את ההשפעה האידיאולוגית של ארגוני הטרור ביום שאחרי המלחמה.

בפורום בוחרים בחיים מזהירים כי מסירת ניהול תחומי חיים אזרחיים לידי גורמים כאלה אינה רק טעות מדינית, אלא סכנה ביטחונית ממשית. על פי הערכת הפורום, קיים סיכון גבוה לכך שכספי סיוע בינלאומיים שיוזרמו לרצועה יוסטו בפועל להסתה, לבניית תשתיות תודעתיות עוינות ואף לתמיכה עקיפה בגורמים חמושים. לדבריהם, מדובר במהלך שעלול לפגוע ישירות בהשגת מטרות המלחמה, ובראשן פירוק חמאס, הסרת האיום הביטחוני והשבת הביטחון לאזרחי ישראל.

בסיכום התחקיר קורא פורום בוחרים בחיים לממשלה ולקבינט המדיני־ביטחוני לדחות על הסף כל הכרה או שיתוף פעולה עם הוועדה לניהול עזה, ולפעול בנחישות להצגת הממצאים בפני הקהילה הבינלאומית, ובפרט בפני הממשל האמריקאי. בעמדת הפורום מודגש כי רק אחיזה ביטחונית ישראלית ועמידה עקבית על מטרות המלחמה יוכלו למנוע חזרה על טעויות וכישלונות העבר, ולהבטיח ש״היום שאחרי״ לא יהפוך לשידור חוזר חדש של אותה מציאות מסוכנת.