יש הסוברים כי קסם מקומו באגדות, אלו אינם יודעים כי כאשר מערבים יחד מורשת, אתרים תנ"כיים, נופי קדם, אנשים נפלאים ומעיינות שופעים ניתן לגעת בקלות בקסם השומרוני וזאת פחות משעה נסיעה מאזור מישור החוף.
כמובן שאנו המכורים זה מכבר לגבעות הקסומות הצטרפנו לסיור אותו יזם עידו מאושר מהישוב עלי.
אנדרטת הגדודים העבריים
את סיורנו אנו פותחים בחניון הגדודים העבריים בתפילת הנץ בבוקר צונן, כאשר את ליבנו מחממת נופה של שילה הקדומה ובה שרידי המשכן, והאנדרטה לזכר הגדודים העבריים אשר גם הם כמונו מן הסתם פתחו את בוקריהם עת חנו בשומרון בתפילה מול אותו נוף מעורר השראה.
עת קהל המטיילים הרב מקפל טליתות ואורז תפילין מודה מדריכנו עידו מאושר למאה ועשרים ומעלה העמיתים אשר הצביעו ברגליים ובאו לאהוב את השומרון.
עידו מתייצב אל מול האנדרטה שהוקמה לזכר הגדודים העבריים ומציין כי עת סערה מלחמת העולם הראשונה ב1918 התיצבו צבא בריטניה אל מול הצבא הטורקי על קו העוג'ות שנמתח מאזור ייט"ב שבבקעת הירדן שבמזרח אל הירקון שבמערב, ובאזור זה התייצב סביב נחל שילה אשר חניון הגדודים ממוקם בגדתו הדרומית.
סביב קו מבוצר זה ניטשו קרבות עזים וגם היום יותר ממאה שנה לאחר שוך הקרבות לא נדיר למצוא רסיסי פגזי שרפנל באזור ועידו עצמו מעיד כי עת עסק בתוקף תפקידו כיו"ר ועד עלי בהקמת שכונת היובל נמצא בתהליך הכשרת השטח נפל פגז מאותם ימים.
לאחר יותר משנה של מלחמת חפירות הוכרע קו ההגנה של הטורקים בספטמבר 1918 עת פרצו הבריטים את קוי הטורקים באזור מישור החוף וגרשו אותם מארץ ישראל תוך ימים ספורים במהלך מהיר, כאשר ביצעו התקפה מהירה דרך רצועת החוף לכיבוש צומת מגידו (הציר) וכיבוש כל מרכז ההר (הדלת) ביומיים של לחימה.
כידוע לכל מי ששירת בצבא על כל לוחם קרבי דרושים לפחות ארבעה אנשי עורף העוסקים בלוגיסטיקה ואספקה, וגם במלחמה ההיא עת סוסים וארטילריה חרבות ומכונות ירייה שימשו בערבוביה נדרשו אנשי הלוגיסטיקה, צורך אליו נכנסו מנהיגי הציונות דאז וביניהם יוסף טרומפלדור בהקימם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה תחת פיקוד בריטי את גדוד נהגי הפרדות שהיה הכוח הצבאי היהודי הראשון שהוקם מאז מרד בר כוכבא. בהמשך פורק גדוד נהגי הפרדות והוקמו הגדודים העבריים, גדודי לוחמים יהודים, וביניהם גדוד קלעי המלך 38 אשר לחם בגיזרה זו ולכן הוחלט על הקמת אתר ההנצחה מול שילה.
בעת שניטש הקרב סביב קו העוג'ות פיקד על הגדוד הקולונל הבריטי לוטננט קולונל ג'ון פטרסון אוהב ישראל וכסגנו שימש לא אחר מאשר זאב ז'בוטינסקי, לאחר המלחמה אנשי הגדודים היוו הבסיס לכוח המגן העברי בארץ ישראל – 'ההגנה' ועם קום המדינה לצה"ל.
לאחר פטירתו של פטרסון הועלו שרידי גופתו בידי אנשי מכון ז'בוטינסקי לארץ ונטמנו באביחיל הסמוכה לנתניה בה שוכן גם מוזיאון הגדודים העבריים.
השפעת הגדודים העבריים על מהלך ההיסטוריה לא תם עם מלחמת העולם שכן תחת ז'בוטינסקי שרת שליש צבאי צעיר בשם בן ציון נתניהו שהתרשם עמוקות מהקצין הבריטי שפיקד על גדוד קלעי המלך 38 וקרא לבנו בכורו על שמו - יהונתן (עברות של ג'ון) נתניהו, וג'ון פטרסון אף שימש כסנדקו של הרך הנולד. עם חלוף העשורים יבחר בנימין נתניהו אחיו הצעיר של יוני כראש ממשלת ישראל.
חורבת א-רפיד
אנו יוצאים מחניון הגדודים מערבה בין תאנים המבכירות פריים וכרמי זיתים המעמיקים שורשיהם אל אדמת ארצנו, ממש כמונו, וחולפים על פני כרמי גפנים האוצרים את טוב השומרון לקראת בציר הקיץ.
מולנו נפתח נופו המרשים והתלול של נחל שילה והכרמים הנסמכים אל גדותיו ונתיבנו מגביה אט אט אל מרומי חורבת רפיד תוך ששיפעת עמק שילה עטור הכרמים נפרשת תחתינו.
עידו מצביע בחיוך אל שפעת הכרמים הירוקים תחתינו ומצטט את הנבואה מספר ירמיהו 'עוד תטעי כרמים בהרי שומרון' המתגשמת מול עיננו המשתאות, וממשיך אל ימי הטורקים בהם טיפחו אלו חיה זוללת פחם – הרכבת – אשר לצרכיה ביראו את יערות הארץ ועקב ציווי האיסלם ביראו גם את רב כרמי הגפן ונטעו תחתם זיתים.
כמו שניתן לראות מנקודת התצפית הנפלאה בה אנו ממוקמים ייעור הארץ בעיצומו, ושובם של הכרמים ועימם יין משובח מתוצרת השומרון בשיאו, יין המסתמך על זני ענבים אירופאים. סמוך אלינו לא רחוק מעדי עד קיים כרם ענבים השייך למו"פ שומרון שם מבצעים מחקר בתוך מדור ייננות מטעם אוניברסיטת אריאל המפתח זנים ארץ ישראלים מקוריים מתוך כ70 זנים מקומיים כדי לשוב ולייצר את היין המשובח ממנו נהנו אבותינו. כשם שזכינו לחדש את השפה והתרבות העברית בארצנו, כן בקרוב נחדש את ייצור היין בעל הארומה המקראית.
עידו תושב עלי הסמוכה שופע בחן ידע רב על אזור השומרון ומגלה כי בתחרויות טעימה עיוורות (בהן הטועמים אינם יודעים מי יצרן היין, וממילא אינם יכולים להכניס שיקולים זרים להחלטותיהם) זוכים היינות מן בנימין והשומרון במדליות רבות ואכן ברדיוס של 5 ק"מ ממיקומנו ניתן למצוא לפחות 4 יקבים משובחים ועטורי פרסים.
בחורבת רפיד הפרושה סביבנו נתגלו מימצאים דלים, שרידי מבנה, חומה ובור סיד אך חשיבותה עצומה שכן נמצאו כאן כלי צור כלכוליתיים המעידים על פעילות אנושית עוד בסמוך לימי בראשית!.
מערבית לשילה באזור סיורנו נתגלו ארבע חורבות המעידות על חשיבותה של שילה עת שימשה במשך 369 שנים כבירתו הראשונה של עמנו עת קמו ערי לווין לעיר המשכן החשובה. כמו כן במצפה הראל נחשף מזבח נדיר רבוע בן ארבע קרנות המעיד על הקרבת קורבנות שהתקיימה כאן לפני שנאסרה לחלוטין מחוץ לבית המקדש כאשר נוסד. ממצא נדיר אשר נתגלה בעוד מספר מקומות בלבד: מגידו, תל דותן, תל באר שבע ועוד.
חורבת אל עוף
מספר דילוגים בין הגבעות ובתיה היפים של עלי נחשפים מאחורי הגבעה מצפון כמו גם היישוב גבעת הרואה המתגלה לו לפנינו. מכאן ניכר הפיתול הרחב של כביש 60 לפי תוואי השטח, פיתול כל כך רחב עד אשר הנוסעים בכביש נוטים לחשוב כי הם ממשיכים כל העת בנסיעה ישרה.
חורבת אל עוף המתנשאת בראש הגבעה אליה אנו מטפסים מתהדרת בבית מידות ערבי (קבר שייח?) שמור היטב ולצידו אחד השמור מעט פחות החושף דרך קירות אחד מחדריו המתפוררים את הקשתות התומכות את המבנה. סקירה קצרה של השטח מגלה עוד מבנה רבוע אשר גגו קרס זה מכבר, מאגר מים גדול החצוב אל סלע הגיר, שתי בורות מים ומספר מתקנים חקלאיים ביניהם גת יין המעידה כי מקום זה יושב אי פעם בידי לא מוסלמים במקום נמצא גם מקווה טהרה(!) ומחילות אשר מובילות לחללים תת קרקעיים.
עת אנו סועדים את ליבנו אל מול נוף הקדומים שהשתמר היטב מאז ימי האבות, מספר עידו את מעשה פסל מיכה כפי שהוא עולה מקריאה בספר שופטים פרק יז'.
מיכה אשר גנב סכום כסף גדול מאימו (1100 מטבעות כסף!!!) חשש מקללתה והשיב את הכסף, אימו שרצתה להודות לבורא עולם במקום לתת תרומה למשכן בשילה, באופן תמוה הקימה פסל ומקדש שנוהל ע"י מיכה בנה. עם הזמן הגיע לוי משבט יהודה מבית לחם לביתו ונשכר על ידו להיות לו לכהן. בני דן אשר התקשו לשחרר את נחלתם אשר סמוכה לערי הפלישתים עברו שם ונועצו ב"כהן" וקיבלו את ברכתו שאחריה שיחררו נחלה בצפון הארץ הנקראת על שמם דן עד ימינו. בדרך צפונה עם צבאם לקחו עימם את הפסל ואת הכהן הלוי בכוח הזרוע. כל מי שעבר בנחלת אפרים מתאכסן בביתו של מיכה, המרגלים ששלחו שבט דן, הנער הלוי מיהודה, ו600 הלוחמים גם הם מגיעים ולנים בביתו של מיכה. מכאן המסקנה כי ביתו של מיכה היה במיקום מרכזי.
למרות העבודה הזרה אשר עבד מיכה, מוצאים חז"ל דבר לזכותו ואומרים כי "פיתו היתה מצויה לעוברי דרכים" עוד אנו למדים מחז"ל כי שם עירו של מיכה היה 'גרב' וכי העשן אשר עלה מביתו התערב בעשן אשר עלה ממשכן שילה, וכן כי גרב נמצאה 3 מילים ממערב לשילה כפי שמספר המדרש: "פסלו של מיכה היה עומד במערבו ובית המקדש היה עומד בשילה" מכאן שמקום עירו של מיכה ממערב לשילה.
במרחק 3 מילים משילה שוכנות מספר חורבות אך מי מהן היא גרב?
לצורך זה אנו נעזרים בכתביו של חוקר הארץ ויקטור גרן אשר כותב על חורבת ג'ראבה בה ישב עבד רחמן אל עוף אך המקומיים קוראים למקום ג'ראבה = גרב עירו של מיכה!,
כמו כן בגבעה זו התגלו מקווה טהרה, גת יין ועדויות ליישוב יהודי שהתקיים עד מרד בר כוכבא, ומכאן נראה כי חקירתנו הניבה פרי וכי איתרנו את מקום ההתרחשות המתוארת בספר שופטים יז'. בדרכנו להמשך הסיור אנו עוברים ליד מאגר מים גדול ומרשים במיוחד ששימש את תושבי המקום בעבר.
גבעת הרואה
עמוסי ידע אנו ממשיכים לתור את ארץ התנ"ך וממשיכים לאורך גדת נחל שילה העמוסה בשיחי קורנית המנעימים ריחם להולכים ושפע פריחה אביבית השורדת בזכות מזג האויר הנח על הגבעה הרמה אל מרגלות היישוב גבעת הרואה.
היישוב גבעת הרואה קיבל את שמו מהמנהג לאכול קורבנות בטהרה במקום ממנו ניתן לראות את משכן שילה, מגיבעה זו על אף ריחוקה היחסי ניתן לראות את המשכן ועל כך שמה.
מנקודת תצפית זו ניתן לראות היטב את היישוב גבעת הראל הנאחז מולנו בגדתו הצפונית של ערוץ נחל שילה ואת מיקומו עטור הירק של עין עוז מטה בערוץ הנחל, שניהם מנציחים את זיכרו של הראל עוז בן נון אשר נרצח על משמרתו בידי חוליית בני עוולה עת סייר ושמר סביב הישוב יצהר.
עידו ממשיך בתצפית מודרכת אל העיר היפה עלי המתפרסת על מספר גבעות והרחק מדרומה בולט לו הר עיבל המזוהה בקלות בזכות האנטנה שעל פסגתו והיישוב הר ברכה השוכן לבטח על הר גריזים. ביום בעל ראות טובה ניתן לראות גם את החרמון, והפותח את ליבו אל מול יופי הבריאה כאן יכול גם להרגיש בשכינה מחייכת מלמעלה.
עוז וגבורה
לאחר הכרת השטח אנו מנצלים את הידע הגיאוגרפי ויורדים מטה בירידה מאומצת אל ערוצו השופע של נחל שילה, בואכה פנינת החמד עין עוז.
עין עוז נובע ממערה קטנה בצלע ההר בה נוצרת בריכה זעירה, ממנה מוזרמים המים לשתי בריכות עגולות ענקיות שנבנו בידי אוהבי הארץ לרווחת המטיילים בה, וסביב כל הטוב הזה אף נטעו בוסתן עצי פרי מניבים. הבריכה הראשונה בקוטר של כחמישה מטרים מלאה עד גדותיה לאחר החורף הגשום ומספקת מים בעומק של כשני מטר המתאימים לשחיה ואילו השניה המחוברת לקודמתה באמה קטנה רדודה ומתאימה להשתובבות זאטוטים.
בעוד חלקנו נהנים מפרי עצי התות המניבים סביב המעיין, וחלקנו חוגגים בבריכה הנהדרת בשחייה מרעננת, השאר מתקבצים סביב מדריכנו ונהנים מהרצאה מעמיקה על ניצחון יהודה המכבי על היוונים בראש מעלה לבונה הסמוך בשנת 166 לפנה"ס.
יהודה האסטרטג הבין שסיכוייו בלחימה ישירה נגד צבא יווני, הנוקט בטקטיקות של מבנה לחימה מוסדר, קטנים ולכן ארב לצבא יוון בראש מעלה לבונה הקשה למעבר. המעלה אילץ את הצבא היווני לפרק את מערכיו ולטפס בטור עורפי. הצבא העייף אשר הגיע לראש המעלה נפל כפרי בשל במארב אשר הניח לו יהודה החשמונאי, וקירב את עצמאותנו מידי הגויים, עידו מצטט מספר המכבים ומתאר כי בסיום הלחימה נטל יהודה את חרבו של אפוליאנוס היווני ואיתה נלחם את כל שאר המלחמות.
עידו מנווט אותנו הלאה, אל מעיין הגבורה במומחיות של בן בית ומוביל במעביר המים תחת כביש 60 הסואן, חולף על פני בית הקברות הצבאי והאזרחי של עלי ונעצר בחורשה נאה בה על שולחנות העץ ממתינה לנו הפתעה מתוקה. - אבטיח אדום מתוק וקר מלא עסיס המרענן אותנו מעייפות היום ומחדד את חושינו להאזין לדבריו של מדריכנו.
עידו מצביע אל דרך עפר סמוכה המובילה אל היישוב עלי וקבועות בה עמדות הסברה ומגלה כי דרך זו נקראה על שמו של הגולנצ'יק סגן עמיחי מרחביה בן היישוב שנפל במלחמת לבנון השניה בקרב גבורה בבינת ג'בייל, באותו קרב נהרג הסמג"ד של גדוד 51 - רב סרן רועי קליין גם הוא תושב עלי, אשר במעשה גבורה עילאי זינק על רימון חי והציל את חבריו תוך קריאת שמע ישראל.
מעיין הגבורה הנמצא בסמוך אלינו כמו קודמו נובע גם הוא ממערה קטנה בצלע ההר, והוכשר כאתר נופש אשרגם בו שתי בריכות עגולות לזכרם של תושבי עלי בני הזוג אבי ואביטל וולנסקי שנרצחו בדרכם לביתם ע"י מארב אבנים שפגעו ברכבם. פניה משולטת מכביש 60 מובילה אל חניון רחב ידיים ממנו ניתן להגיע בצעדה קלה אל המעיין.
מעצב הבריכות הותיר בשום שכל באבנים שעל פניהם זורמים המים מהבריכה העליונה העמוקה לזו התחתונה והרדודה חריצים מהם ניגרים מי המעיין, חריצים אלו מאזכרים את רבי עקיבא אשר ראה כיצד מים שחקו את האבן וקיבל את ההארה כי גם הוא בעזרת רצון והתמדה יכול בגיל ארבעים ללמוד תורה, ולהיות אחד מגדולי הרבנים של עם ישראל.
סמוך לבריכות המעיין משמח אותנו עידו בבשרו כי בקרוב תיבנה בעלי שכונה חדשה שתיקרא 'נופי המעיין' ותצפה הישר מהרכס אל אתר מופלא זה.
עת אנו נחים ורוחצים במי המעיין הזכים, אנו זוכים להרצאה מעמיקה מפיו של הדוקטור עמיחי שוורץ הסוקר את ההיסטוריה של היישוב שילה כפי שהיא מצטיירת במחקר המקורות המקראיים, חז"ל, ביזנטיים, ממלוכים, עוברי דרך כמו אשתורי הפרחי ועדויות ארכיאולוגיות.
אל שילה
לאחר שהחלפנו כח הגיע הזמן להוציאו, ואנו יוצאים לטיפוס חד על הרכס המיתמר מדרומנו.
בראש ההר חונה עידו תחת אלה רחבת צמרת ושופעת צל, ואומר כי המקום בו אנו נמצאים נקרא מצפור אלירז לבית משפ' פרץ מגבעת זאב, עידו מצייר קווים לדמותה של האמא האשה האמיצה ומעתירת ההשראה מרים פרץ אשר שכלה את בנה אוריאל בלבנון ואת בנה אלירז תושב עלי בעזה ומתאר את פועלה הציבורי לחיזוק הרוח הישראלית ואת דמותם של בניה. סינגל זה האהוד על רוכבי אופניים עולה ממעיין הגבורה ומגיע אל היישוב שילה וכמו שניתן להרגיש - העליה אל קו הרכס מאפשרת לרוח נעימה המשיבה אויר הרים צלול מרענן ויחד עם הנוף הפרוש מולנו להרחיב דעתו של כל רוכב או הולך בסינגל זה, ואם מקשיבים היטב ניתן לשמוע את הדי קולותיהם של אלקנה, חנה ושמואל הנביא בדרכם אל שילה.
שובך יונים ואוכמניות עסיסיות
מול שער היישוב שילה אנו נעצרים תחת פסל סביבתי פרי ידיו של תומרקין שהוצב סמוך לייסוד היישוב שילה ב1978 בידי ארגון השמאל שלום עכשיו, ואמור לתאר את יונת השלום. תושבי שילה הודו להם על תרומתם להתיישבות ובנו פינת מנוחה ותצפית סביב הפסל המפאר את הכניסה לשילה המתחדשת. לטעמי האישי השובך הינו יצירת אומנות המתארת כי על כל יהודי לעשות למען יישוב הארץ, גם אם נעשה הדבר כ 'נהפוך הוא'.
לפני סיום עידו חדור אהבת הארץ והשומרון ממליץ לבקר לפני שובנו לביתנו בשלל האתרים הקסומים סביב, מעיינות שופעים שבחלקם כבר רחצנו, אתר שילה הקדומה החושף את המימצאים שנחשפו בחפירות המחפשות את משכן שילה בליווי מצגות מודרניות מושקעות, מזבח הראל עליו דיברנו או למי שמעוניין ממש בסמוך לחניון הגדודים קטיף אוכמניות חוויתי אליו אני מצטרף, לתיבול הסיור בשומרון הקסום בעסיס סגול חמוץ מתקתק.
תודות:
לעידו מאושר על הובלת סיור מושקע, מלא ידע, יופי ועניין בארץ האבות,
לאבנר עופר הטורח רבות מאחורי הקלעים,
ולהמוני העמיתים שבאו להראות את אהבתם לשומרון המקסים.
