היום חל צום י"ז בתמוז, שנדחה ביום אחד מפאת קדושת השבת.
ביום שבעה עשר בתמוז החלו צרות החורבן, ומיום זה חלים דיני שלשת השבועות הנקראים "ימי בין המצרים" ונמשכים עד לתשעה באב (יום חורבן בית המקדש הראשון והשני). בימים אלו, ממעטים בשמחה ומחול עקב הצרות הרבות שפקדו את עם ישראל בתקופה זו.
הורידו עכשיו את אפליקציית הקול היהודי לטלפון הנייד >>
הצום החל הבוקר (ראשון) סמוך לשעה ארבע, בהתאם למקומות השונים. הצום יימשך עד לצאת הכוכבים. בירושלים הצום יצא בשעה 20:09, בתל אביב בשעה 20:06, בחיפה בשעה 20:10, בבאר שבע בשעה 20:07 ובאילת בשעה 20:00.
לתפילות ביום הצום מוסיפים אמירת "עננו" וקוראים בתורה את פסוקי הקריאה לתעניות המתחילים מ"ויחל משה" מתוך פרשת "כי תשא" שבספר שמות.
ביום שבעה עשר בתמוז עצמו, אירעו חמש פורענויות שבגינם נקבעה התענית:
נשתברו הלוחות - כשירד משה רבינו מן הר סיני, שם קיבל את לוחות העדות, ראה את העגל והמחולות שעשו בני ישראל ושבר את הלוחות.
הובקעה העיר - בחורבן בית ראשון, ביום שבעה עשר בתמוז, הובקעו חומותיה של ירושלים וטיטוס וחילותיו פרצו לעיר. אמנם בחורבן בית ראשון הובקעה העיר בט' תמוז. אך מכיוון שסמוכים התאריכים זה לזה, קבעוהו ביום י"ז בתמוז.
בוטל התמיד - בחורבן בית ראשון, בתשעה בתמוז נפרצו חומות העיר, אולם לבית המקדש לא הצליחו חייליו של נבוכדנאצר להיכנס והוא היה תחת מצור. כל יום היו מקריבים בבית המקדש בבוקר ובערב שני כבשים – קרבן תמיד. ביום זה, י"ז בתמוז, כבר לא מצאו הכוהנים כבשים להקריב וכך בוטל התמיד.
נשרפה התורה - לאחר ששודדים התנפלו על שיירה של עבדי הקיסר הרומאי, שלח הקיסר חיילים למקומות הסמוכים למקום השוד על מנת לאסר את תושבי האזור, זאת כעונש על שלא מנעו מהשודדים להתנפל על עבדיו. אחד מאנשי הצבא, אפוסטמוס הרשע, לקח ספר תורה ושרפו באש. ('מתוך ספר התודעה' לרב אליהו כי טוב) יש לציין שבסיפור זה יש גירסאות שונות.
הועמד צלם בהיכל - יש הסוברים שגם במעשה זה מדובר על אפוסטמוס הרשע, שבאותו היום העמיד גם צלם, פסל של עבודה זרה, בהיכל ויש שאומרים שמדובר על מנשה בן חזקיהו המלך, שביום י"ז בתמוז עשה צלם והעמידו בהיכל.
לעתיד לבוא, כך הובטח בידי הנביא, ימים אלו יהפכו לששון ושמחה ולא יהיה עוד אבל ועצב: "כה אמר ה' צב-אות: צום הרביעי (י"ז בתמוז, החודש הרביעי מניסן) וצום החמישי (תשעה באב) וצום השביעי (צום גדליה) וצום העשירי (עשרה בטבת) יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו".
