מעודדים או מעלימים עין? נחשפה שיטת הברחת הפלאפונים למחבלים

אתר "הארץ" חשף הבוקר תיק חקירה של ערבי בעל חנות פלאפונים, המלמד על שיטת ההברחות של מכשירי הפלאפונים לידי המחבלים הערבים בבתי הכלא בישראל. ההליך כולו נעשה בידיעת רשויות הבטחון שנראה כי אינן מעוניינות בעצירת התופעה

\
r\n[caption id="attachment_54559" align="aligncenter" width="504" caption="המחבלים חוגגים בכלא אשל"]

השימוש במכשירי פלאפון בידי מחבלים בבתי הכלא נחשף שוב ושוב. תמונות וסרטונים של מחבלים המצטלמים באין מפריע בתאי הכלא מתפרסמים מופצות חדשות לבקרים ברשתות החברתיות, ומדי פעם בפעם חושף השב"כ פיגועים וחטיפות חיילים שתכננו המחבלים מבין כתלי הכלא.

בשנה שעברה ערכו בצה"ל ובשב"כ מבצע גדול שזכה לכינוי "כנפי נשרים", במסגרתו נערכו פשיטות על חנויות של טלפונים סלולריים ביהודה ושומרון, במטרה לסכל את המשך הברחת הטלפונים לבתי הכלא. אולם נראה כי המבצע הסתיים בהעמדתם לדין של כמה ברגים במערכת המשומנת, כשבכירי הרשת ובראשם "שר האסירים הפלסטיני" לא נעצרו על אף הראיות המרשיעות.

אחד העצורים המרכזיים בפרשה הוא נאדר סלאח, בעל חנות מאל חאדר הסמוכה לבית לחם. סלאח נעצר לפני למעלה משנה בידי כוח צה"ל, שהחרים מחנותו מכשירים סלולריים, מחשבים ומסמכים. מקריאת הפרוטוקולים מתוך חקירותיו של סלאח, עולה הצצה נדירה למאחורי הקלעים של תעשיית הטלפונים הניידים של המחבלים בכלא הישראלי, אלו ששלחו מחבלים מתאבדים, רצחו עשרות יהודים וחוגגים כל הדרך לשחרור בעסקה הקרובה.

סלאח סיפר כי לפני כשבע שנים החל לרכוש מסלקום עשרות קווי טלפון אותם מכר לערבים מיהודה ושומרון. כך עבדה השיטה: הקו היה רשום על שמו, והוא מכר אותו לאדם שלישי שהיה משלם את החשבון בתוספת 50 שקלים דמי טיפול. לאחר כשנתיים הבחין בשלושה חשבונות גבוהים לשלושה קווים שמכר. עוד הבחין כי בקווים אלו נעשו שיחות קצרות ובשעות לא שגרתיות. סלאח סגר את הקווים, ואז החל לקבל שיחות מהכלא בהן נאמר לו שיפתח מחדש את הקווים לרווחת הכלואים.

סלאח החליט להרוויח מהסיפור. הוא נפגש עם שר האסירים ה"פלסטיני", עיסא קרעקע, וחתם על חוזה לניהול הקווים עבור המחבלים הכלואים. על פי ההסכם, הוא יספק 50 קווים למשרד האסירים שישלם עבור כל אחד 1850 שקלים בכל חודש. סלאח עצמו יקבל 25% מהכנסות העסקה. עבור כל דקת שיחה, שילם סלאח לסלקום 17.4 אגורות לדקה, כך שבכל קו היה אפשר לדבר על חשבון הרשות 14 שעות ביום.

במשך השנים היה סלאח מקבל בקשות שונות מהרשות: לפתוח קווים חדשים עבור הכלואים, או לסגור קווים שנתפסו על ידי השב"ס. סלאח היה נפגש מדי פעם עם קצין במודיעין המסכל המכונה "אבו היאם", שהיה מבקש פירוט שיחות כדי לעקוב אחרי המתרחש בכלא.

המסמכים שנתפסו בחנותו מאששים את גרסתו, על פיה הוא היה רק חלק בשרשרת. המסמכים, שהגיעו לידי "הארץ", תורגמו על ידי הצבא ונכתב עליהם דו"ח מודיעני מסכם. כך למשל, החוזה בין שר האסירים לסלאח שנחתם בלשכת השר. "שני הצדדים מאשרים בזאת כי הם הסכימו על כך שיסופקו לאסירים שירותי תקשורת באמצעות חברת 'סלקום'... שני הצדדים מאשרים בזאת, כי כל מכשיר שחשבונו יהיה גבוה מהסכום הנקוב (1850 ש"ח) הרי שמשרד האסירים אינו אחראי על הסכום הנוסף... אין בזכותו של צד ב' (החנות) לשנות כל מספר סלולרי, לבטלו או להעביר את השירות אלא במסמך בכתב מהשר...שני הצדדים מאשרים כי המספרים המבוקשים והפעלתם בתוך בתי הכלא, מופיעים בנספח להסכם".

מסמך נוסף שנתפס הוא מכתב ששלח קרעקע לשר התקשורת הפלסטיני, משהור אבו דקה. הרקע הוא איסור שהטיל אבו דקה על סחר עם חברות סלולרי ישראליות. "הריני לעדכנם כי האח נאדר סלאח, מספק למשרד האסירים המשוחררים את קווי הטלפון הדרושים ליצירת קשר עם האסירים בתוך בתי הכלא באמצעות חברות ישראליות", כתב קרעקע, "על כן אנו מבקשים שלא להחיל את החוק אשר אוסר שת"פ עם חברות ישראליות, שכן אנו זקוקים לשירות החברות על מנת שנוכל ליצור קשר עם האסירים בבתי הכלא הישראליים".

\
r\n[caption id="attachment_64571" align="aligncenter" width="461" caption="ספר הטלפונים של המחבלים בכלא"]
[caption id="attachment_64572" align="aligncenter" width="461" caption="ספר הטלפונים של המחבלים בכלא"]

ספר הטלפונים בכלא

בפשיטת צה"ל נתפסו גם מסמכים שונים הנוגעים לפתיחה ולסגירה של קווים, ו"ספר הטלפונים" של המחבלים בכלא ובו כמאתיים מספרים. בין השאר נמצאו שם הטלפונים של ראאד שייח', "שוטר פלסטיני" שהוביל את חיילי המילואים יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ הי"ד לתחנת המשטרה ברמאללה שם בוצע בהם הלינץ' האכזרי, של נאסר עוויס, ראש התנזים בבלטה שהורשע ב-14 מעשי רצח ושל אחמד ברגותי, המכונה "אלפרנסי", שהיה יד ימינו של מרואן ברגותי.

במבצע נעצר גם וליד סלאמי - עובד בחנות סלולר בכפר חווארה, המתגורר בבלטה שבשכם. סלאמי, שדובר עברית ברמה גבוהה, עבד בחנות ושימש כאיש קשר עם חברות הסלולר הישראליות. סלאמי סיפר בחקירתו במשטרה ובשב"כ כי עמד בקשר ישיר עם מנהל אגף הביטחון בפלאפון, אריה קרקו, תושב הישוב עופרים,  לו היה משלם במזומן עבור הקווים. "תפקידי היה לקשר בין נציג פלאפון לעבדאללה (מעסיקו) כי אני דובר את השפה העברית. אני מעריך שעבדאללה השכיר 40 פלאפונים כאלה. בשנת 2008, התקשר אלי אריה קרקו ואמר לי שאם עבדאללה לא יפקיד 60,000 שקל, הוא יסגור את הקווים. הוא ביקש את הכסף במזומן. עבדאללה ביקש ממני להיפגש עם אריה בישראל בגבעתיים ומסר לי 60,000 שקל. נפגשתי עם אריה בבניין ורד בגבעתיים, ומסרתי לו את הכסף".

בהמשך חקירתו סיפר סלאמי כי "בשנת 2009, כל הקווים נותקו. התקשרתי לאריה ושאלתי אותו על הסיבה לסגירת הקווים. אריה ענה לי שהקווים נמצאים בכלא ואם אני מעוניין לפתוח אותם עלי לשלם 40,000 שקלים במזומן. נפגשתי עם אריה באותו מקום בגבעתיים ומסרתי לו את הכסף במזומן, ואז אריה פתח את הקווים באמצעות המחשב שלו".

אחרי חודשיים הקווים נותקו בשנית. "התקשרתי לאריה ושאלתי מה עם הכסף שניתן לו. הוא ענה שהוא מוכן להחזיר לי 30,000 שקלים. התקשרתי לראש יחידת ההונאה בפלאפון, ברק כץ, והוא אמר לי שאינו יכול לעזור. כעבור שבוע הגעתי לבניין החברה כדי לדבר על הנושא עם גיל שרון - מנהל בכיר בפלאפון. לאחר שהסברתי לו את הנושא, הוא התקשר לאריה וענה לי שאריה ינסה לסגור את העניין. נפגשתי עם אריה בקרבת ביתו בישוב עופרים והוא החזיר לי 27,000 שקלים".

סלאמי הועמד לדין בבית המשפט הצבאי שומרון, בשל עבירה זו וכן עבירות נוספות במסגרתן שימש איש קשר בין אסירים לבין חברות הסלולר בישראל. במהלך המשפט, טענה עורכת דינו מירב חורי כי יש לזכותו על בסיס של אכיפה בררנית. לדבריה, סלאמי היה חולייה קטנה בשרשרת, בעוד המעורבים הבכירים, קרקו וקראקע לא נחקרו. במהלך המשפט העיד ראש צוות החקירה בשב"כ, המכונה "עדי". לדבריו, החומר בנוגע לשניים הועבר למשטרה מכיוון שמדובר בעבירה פלילית, לא ביטחונית. "עדי" התקשה להסביר למה הסוחר הזוטר נחשב "ביטחוני", בעוד מי ששילם את כל החשבונות נחשב "פלילי".

בסופו של דבר, בחר סלאמי להודות בעבירות המיוחסות לו. בגזר הדין מתח השופט הצבאי ביקורת נוקבת על ההתנהלות התמוהה של הרשויות בכל הנוגע לטיפול בתופעת הסלולר. "הטענות שהעלתה ההגנה בגין אכיפה בררנית מעלות סימני שאלה לא פשוטים, אשר לא זכו לתשובה משכנעת במהלך המשפט", כתב השופט, "מחומר החקירה עלו שמותיהם של אנשים נוספים, בכירים, בישראל וברשות, אשר היו מעורבים לכאורה בעבירות בהן הורשע הנאשם. במהלך המשפט, לא הובאה כל אינדיקציה כי אותם אנשים נחקרו בעניין זה. עובדה זו מעלה תהייה משמעותית לגבי השיקולים שהביאו לאי חקירתם, לעומת חקירתם והעמדתם לדין המהירה של מעורבים זוטרים. נוכח עקרוניות הסוגיה, חשיבותה והשלכותיה, מצאתי כי יש מקום להפנות גזר דין זה לגורמים המתאימים בתביעה הצבאית ובשב"כ על מנת שיתנו דעתם לאמור בו". השופט גזר על הנאשם עשרה וחצי חודשים מאסר, כמניין הימים שישב במעצר, ושיחרר אותו במקום.

\
r\n[caption id="attachment_18668" align="aligncenter" width="320" caption="צילום קבוצתי שנעשה באמצעות טלפון מוברח הועלה לפייסבוק (צילום: מחבל אלמוני)"]

כולם יודעים והעסקים נמשכים כרגיל

עניין מדהים החושף עד כמה הרשויות מעלימות עין ואף כמעט מעודדות את התופעה, התגלה במהלך עדותו של אחד מבעלי החנויות שנעצרו. לדבריו, באחד הימים התקשרו אליו מחבלים מהכלא והחלו לצעוק עליו ולטעון כי אין להם קליטה והקווים שפתח להם אינם עובדים. הסוחר לא ידע מה המקור לתקלה אולם לאחר מספר שעות התקשרו אליו המחבלים והרגיעו אותו. ביררנו את העניין ומסתבר ששב"ס התקין חוסם קליטה, סיפרו המחבלים. אך אל דאגה, כעבור כמה שעות הסירו את החוסם ומכשירי הפלאפון חזרו לעבוד כרגיל.

התמיהה אודות התנהלות הרשויות במבצע "כנפי נשרים" גוברת עוד לנוכח חוות דעת שצורפה בתיק למחקר ועיצוב מדיניות בשב"כ. "מתן" כותב כי "ניתן להצביע על מעורבות גוברת בעיקר של כלואי חמאס אך גם של ארגונים נוספים במאמצים להכווין ולקדם פיגועים כנגד ישראל". מתן הביא קטעים מעדויותיהם בחקירות של מחבלים המספרים כי הם משתמשים בטלפון לצורך קשר עם המשפחה, תיאום בין בתי הכלא,  וכיו"ב. מהעדויות עולה, כי בכל אגף יש 4-5 מכשירים, ולכל מכשיר יש אחראי. לקבוצה של 20 אסירים יש גישה למכשיר אחד, כל אחד עשר דקות ביום.  "בשורה התחתונה", כתב "מתן", "הערכת הסיכון הנשקף בהמשך הימצאות הטלפונים סלולאריים בהיקף נרחב בידי כלואים תשמר יכולת מבצעית גבוה שלהם".

אם כן, מדוע לא מבוצע מיסוך על בתי הסוהר? מדוע לא נעצרו במשך שנים רשתות ההברחה על אף שהיו ידועות לשב"כ? נראה כי בשירות הבטחון מעודדים את השימוש במכשירי הפלאפון בידי המחבלים במטרה לעקוב אחרי שיחותיהם. כך יושבים רבי המחבלים ובוחרים בשיחות וידאו בגדים בחנויות ברמאללה, מעדכנים את דפי הפייסבוק, ומתכננים מתוך הכלא פיגועים שאת חלקם מצליח השב"כ לסכל, אולם את חלקם לא ממש.

מהצבא נמסר להארץ כי "הביקורת שנמתחה בפסק הדין אינה בתחום אחריותה של הפרקליטות הצבאית ואינה מופנית כלפיה. הנושא מצוי בטיפול משטרת ישראל". לדברי השב"כ, "במסגרת ההליך המשפטי האמור, העיד ראש צוות החקירה כי פרטיהם של המעורבים הנוספים לכאורה בביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם (ששמם עלה במסגרת החקירה), הועברו על-ידי שב"כ למשטרת ישראל וזאת נוכח העובדה כי על פני הדברים מדובר בביצוען של עבירות שאינן ביטחוניות".

מחברת פלאפון נמסר להארץ: "הניסיון לטעון כאילו חברת פלאפון מסייעת לגורמים עוינים הינו הזוי, שקרי ובלתי מתקבל על הדעת. זוהי פגיעה בשמה של החברה ועובדיה, שכן החברה פועלת בשיתוף פעולה מלא ורב שנים עם צה"ל וגורמי הביטחון וכל ניסיון לטעון אחרת הוא הכפשה. פלאפון משרתת קרוב ל-3 מליון מנויים ואינה מפלה ביניהם. אין זה מעניינה של החברה והיא אינה יכולה לדעת איזה שימוש עושה לקוח כזה או אחר במכשיר שברשותו ולאיזו מטרה.

לגופו של עניין, מדובר במקרה מלפני כעשור, בו לקוח בעל מספר מנויים היה חייב לנו כספים והתעורר חשד למקרה הונאה כנגד חברתנו. על פי הנוהל המקובל במקרים רבים עם לקוחות חייבים, הלקוח נדרש למסור לחברתנו בטוחה לשימושים עתידיים, על מנת שהקווים שברשותו יופעלו.

לאחר שהלקוח הסדיר את התשלום מול חברתנו, הושבה לו הבטוחה שמסר, באמצעות מחלקת הביטחון של החברה, שכן ללקוח לא היה חשבון בנק״. "הארץ" שאל את פלאפון שאלת המשך, האם יכול להיות שקרקו פעל בידיעת גורמי הביטחון בקשר עם סלאמי, על מנת להעביר להם את המספרים שהאסירים משתמשים בהם?". דוברת פלאפון אמרה בתגובה כי אין לה מה להוסיף.