בע"ה כ"ב אלול תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

פרעות תשס"א – בין אבנים והצתות לעתירות ומכתבים

בין מאבקם של תושבי עפולה לשמירה על יהדותה של העיר, כמויות הנשק של הציבור הערבי והתנצלותו של ברק על ההרוגים הערבים בפרעות תשס"א. נזכרנו ב"מרד" שהתרחש לפני 20 שנה וניסינו לחשוב - מה יקרה אם יפרוץ כזה היום?

  • מערכת הקול-היהודי
  • כ"ו תמוז תשע"ט - 10:30 29/07/2019
גודל: א א א
  1. עפולה – זאת לא גזענות

לפני כחודש הגיש ארגון 'עדאללה' עתירה כנגד עיריית עפולה שהחליטה לסגור את הפארק העירוני בפני אזרחים שאינם תושבי העיר. לטענת הארגון מטרת ההחלטה היתה למנוע מערבים תושבי האזור להשתלט על הפארק.

הרקע להחלטה כפי שנטען בתקשורת הוא מאבקם הממושך של תושבי עפולה (שרבים מהם נמלטו מ'נצרת עילית' שהספיקה לשנות את שמה ל'נוף הגליל' מתוך תקווה שהדבר ישפיע על תדמיתה)  החוששים מפני הפיכה גם של עפולה לעיר מעורבת.

כל התכנים מקוריים והאיכותיים של הקול היהודי - הורידו את האפליקצייה לטלפון הנייד >>

התושבים, שכפי שדווח גם כאן באתר, הפגינו לאחרונה מספר פעמים כנגד מכירת והשכרת דירות לערבים בעיר, נחושים מבחינתם להיאבק על זהותה היהודית של העיר ומאמינים שזו לא רק זכות מוסרית, אלא גם חובה ושליחות לאומית ומוסרית.

התקשורת מיהרה להתייצב לצד הערבים, ולהציג את מאבקם של תושבי עפולה כמאבק שנובע מגזענות.

העתירה שהגיש ארגון עדאללה ובעקבותיה הורה היועץ המשפטי מנדלביט על פתיחת הפארק לכל תושבי האזור, עוסקת לכאורה בזכויות הפרט של ערביי ישראל, מופיעים בה טענות על 'אפליה' ו'הדרה', אבל מאחורי התחפושת של 'זכויות האדם' מסתתרת מטרה רדיקלית במיוחד – לבטל את אופייה היהודי של המדינה, ולהפוך אותה ל'מדינת כל אזרחיה', שבה לערבים יש זכות וטו על כל החלטה שתתקבל בכנסת ובממשלה.

שאיפה מוצהרת זו של ארגון 'עדאללה' מסבירה היטב את חששם של תושבי עפולה, העיר שאדמותיה נרכשו על ידי גואל האדמות יהושוע חנקין, במטרה להחזיר אותם לידיים יהודיות מפני מחיקת זהותה של העיר.

הם חוששים שהעיר שלהם תהיה עוד תחנה בדרך של הארגון ששם לעצמו מטרה לשנות את אופיה של המדינה היהודית, לבטל את חוק השבות, "להכיר בזכות השיבה של הפלסטינים" ו"להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית"

  1. האינתיפאדה של ערביי ישראל

רבים כבר הספיקו לכתוב על ההתנצלות המבישה של אהוד ברק בשבע שעבר על אותם אירועים. ולמרות זאת, כמה שלא נכתוב עוד, לא נצליח לתאר את גודל הביזיון של ההתרפסות העלובה הזו.

אהוד ברק שהיה ראש הממשלה בזמן שפרצה 'האינתיפאדה השנייה' התנצל השבוע על מה שהתרחש במה שמכונה "אירועי אוקטובר 2000", והביע צער בפני משפחות ההרוגים הערבים שנורו בידי כוחות הביטחון במהלך הפרעות.

התנצלות זו באה ככל הנראה על רקע התנגדותו של עיסאווי פריג' ח"כ מטעם מרץ שהתנגד לצירופו של אהוד ברק לרשימת מרץ ללא התנצלות זו "כערבי לא אשכח את מהומת אוקטובר" אמר פריג' שבוע קודם.

הירשם עכשיו וקבל את כל הכותרות החמות אליך לווצאפ! - לחץ כאן 

חשבנו להזכיר כאן מה היה באותם 'אירועים' אבל קלמן ליבסקינד בטור שלו במעריב פירט כבר על אירועי הטרור הערבי שהקיפו את כל היישובים הערבים בתחומי מדינת ישראל, ולכן נסתפק בתזכורת קצרה על 'ניסיון המרד' של הערבים אזרחי ישראל באותם ימים.

בערב ראש השנה תשס"א החלה האינתיפאדה המכונה 'אינתיפאדת אל אקצה' בהר הבית והתפשטה מהר מאד לכל רחבי יהודה ושומרון.

לתנועה האיסלאמית היה חלק רב בהכנות לאינתיפאדה. שבועיים לפני פרוץ האינתיפאדה ערכה התנועה כינוס גדול בהר הבית תחת הכותרת: "אל אקצה בסכנה". 

חבר הכנסת דהמשה (רע"מ) הצהיר: "אנו עומדים בפתחה של אינתיפאדה חדשה, גדולה ועממית של ערביי ישראל", והכריז שהוא מוכן להיות בראש רשימת השהידים.

כאשר פרצה האינתיפאדה, מיהרו הערבים אזרחי ישראל להצטרף ולהביע תמיכה בפורעים בקבר יוסף, בהר הבית ובעזה.

בבת אחת הפך הגליל לשדה קרב. אלפי ערבים התפרעו על הכבישים, יידו אבנים ובקבוקי תבערה כשהם צורחים "אללה-אכבר" ו"בדם ואש נפדה את אל אקצה".

בכבישי ואדי עארה וכביש כרמיאל-עכו דרשו המתפרעים תעודות זהות מהנהגים, תקפו את הנהגים היהודים והציתו רכבים.

בלב הערים אום אל פאחם, נצרת וריינה התפרעו מאות רעולי פנים, שעקרו רמזורים ועמודי חשמל, הציתו חנויות ובנקים. בנצרת נורה שוטר באש חיה ליד מסעדה שנבזזה.

ביפו יצאו מאות ערבים בקריאות "אללה אכבר", יידו אבנים על כלי רכב של אזרחים, שברו שמשות של חנויות, הציתו סניף דואר, ופרצו לדירות של יהודים.

הפרעות התפשטו בכל רחבי הגליל, ובמקומות נספים בארץ: טמרה, עראבה, מג'ד אל כרום, דיר אל אסאד, מג'דידה, סח'נין, כפר מנדא, פורדיס, אבו סנאן, אום אל פאחם, ערערה,  נצרת, כפר כנא, טורעאן, טייבה ויפו, הם רשימה חלקית של מיקומי הפרעות.

בפנייה לציבור הערבי הסבירה "ועדת המעקב העליונה" מה הייתה מטרת הפרעות: "בהיותכם מיעוט לאומי פלסטיני, על המדינה להכיר בזכויותיו הלאומיות במילואן, כי אתם בעלי הארץ המקוריים, המולדת הזו היא מולדתכם. אנו אומרים לבהמות הפשיסטיות: אנו בעלי הארץ הזאת - זאת מולדתנו".

הצהרת כוונות זו מצטרפת להודעה של עיריית טייבה שקראה לתושבים לבוא להפגנה: "אנו מכריזים על הסולידריות שלנו עם בני עמנו הפלסטיני שמתמודדים עם הכדורים של חיילי הכיבוש באמצעות אבנים, בנחישות ובהחלטה עיקשת לשחרר את ארצם ולהכריז על מדינה עצמאית שבירתה ירושלים". 

"אירועי אוקטובר 2000" לא היו הפגנות. אירועים אלו היו תחילתו של מרד, המרד של אזרחי ישראל הערבים, במטרה לקעקע את זהותה של המדינה היהודית.

ההפגנות, כמו שכתבו חברי ועדת המעקב לא נועדו בשביל שוויון זכויות פרטיות, אלא על מנת לתבוע זכויות לאומיות, שבמרכזן 'זכות השיבה' והפיכת המדינה ל'מדינת כל אזרחיה'.

השבוע נחשפו נתוני הנשק הבלתי-חוקי אצל ערביי ישראל: 76% מהנשק הבלתי חוקי במדינת ישראל מחזיקים ערבים אזרחי ישראל, והללו מבצעים 92% מאירועי הירי. 49% מהערבים הצהירו כי קל להשיג נשק. 

האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שמאורעות תשס"א לא יחזרו על עצמם?

ואם יחזרו, מה יעשו אותם עשרות אלפי עבריינים ערבים החמושים בתחמושת שלא תבייש גדוד קרבי בצה"ל? ומה לגבי אותם ערבים אזרחי ישראל שהשתלבו במערכות המדינה? שוטרים, רופאים ועוד? האם ישמרו אמונים למדינה או יגשו לסייע למימוש השאיפות הלאומיות של החברה הערבית?

  1. ההכשר המשפטי

התקווה לבטל את זהותה של המדינה היהודית, לא הפסיקה גם לאחר דיכוי המרד באוקטובר 2000.

הציבור הערבי בסך הכל הפנים את המסר של אבו מאזן מיד לאחר הפוגרום של תשרי תשס"א: "אם אתם רוצים לעזור לנו - עשו זאת על ידי מתן אספקה, ועל ידי הפגנות שלום עם תנועות השלום הישראליות".

"אתה האזרח הערבי בישראל יכול לעשות הרבה בצורה רציונלית ובמישור הפוליטי. מפלגות וארגוני "זכויות אדם" ממשיכים את אותם המטרות של אלפי הפורעים בתשס"א".

למאבק של הציבור הערבי בישראל כנגד המדינה היהודית יש צורות ביטוי שונות. רבים מהם הבינו כבר שבכוח ואלימות הם לא יצליחו להכניע את היהודים, שניצחו אותם שוב ושוב בחסדי שמים. למרות זאת, העובדה שהם 'ויתרו' על גירוש היהודים בכוח, לא שינתה את התקווה שלהם לנצח את המדינה היהודית ולהחזיר להם את השלטון בין הים לירדן.

השבוע פרסם בית המשפט העליון את הנימוקים להחלטתו לפסול את חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ולהבדיל, להכשיר את המפלגות הערביות בל"ד וחד"ש.

בקטע מדהים שפרסם אושיית הרשת "אדם גולד" הוא מראה כיצד קבע למעשה שופט העליון מני מזוז (שהיה היועמ"ש שהכשיר את גירוש היהודים מגוש קטיף) שהצעת החוק של מפלגת בל"ד להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה, אינה סותרת את הגדרתה כמדינה יהודית.

וכשהצהרת כוונות גלויה כל כך לביטול 'חוק השבות' והפיכת המדינה למדינת 'כל אזרחיה' אינה נחשבת בעיני שופט ביהמ"ש העליון כחתירה תחת יהדותה של המדינה, וכשמרד מקיף של ערביי ישראל נחשב בעיני רמטכ"ל וראש ממשלה לשעבר כ'הפגנות' – פלא שמאבקם של תושבי עפולה לשמירה על הצביון היהודי של העיר נחשב ללא לגיטמי?

צריך לומר בקול צלול: מאבקם של יהודי עפולה איננו מאבק גזעני. אין להם שום בעיה עם צבע העור של השכנים שלהם.

המאבק של תושבי עפולה, איננו אפליה על רקע לאום. לתושבי עפולה כלל לא היתה בעיה עם מיעוט ערבי שמקבל ומשלים עם עובדת יהדותה של המדינה, ומכיר בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ובזכותו על ארץ ישראל.

המאבק על יהדותה של עפולה, הוא מאבק למוד ניסיון. זה מאבקם של אנשים שפוקחים עיניים אל המציאות, ומבינים מה סתתר מאחורי התחפושת של שיח זכויות האדם והשוויון.

זהו מאבקם של אלו שזוכרים ולא מסוגלים לשכוח את האינתיפאדה של ערביי ישראל באוקטובר 2000 – לפני רק עשרים שנה.

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 25 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד