בג"ץ ביטל את חוק המסתננים - האם גל המהגרים יתחדש?

שופטי בג"ץ ביטלו את החוק המאפשר כליאת מסתננים למשך שלוש שנים. החוק עצר את שטף המסתננים, הצפוי כעת להתחדש. "על המדינה להתייחס למבקשי המקלט ברוחב לב ובמידת החמלה", כתב אחד השופטים

בהחלטה שהתקבלה פה אחד בידי תשעת שופטי בג"ץ, הוחלט לבטל את התיקון לחוק המסתננים שהעבירה הכנסת, ומאפשר כליאת מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים. התיקון לחוק אפשר לכלוא באופן מיידי כל מסתנן שנכנס לישראל, וכך לעצור את שטף המסתננים, זאת במקביל לבניית גדר בגבול מצרים.

השופטים קבעו כי החוק פוגע בזכויות המסתננים ונועד להרתיע מסתננים נוספים מלהיכנס לישראל ולכן הורו לבטלו.

מההחלטה הארוכה שכתבו השופטים משתקף הניתוק שלהם מהנעשה בשכונות דרום תל אביב, ערד, אשדוד וערים רבות נוספות. כך כתבה השופטת ארבל כי "באשר לפשיעת מסתננים קיימת מחלוקת באשר לתמונת המצב בנושא זה, כאשר ישנם מחקרים שמראים שנתוני הפשיעה של המסתננים נמוכים מאלו שבחברה הכללית", זאת בניגוד גמור למציאות בשטח ונתוני המשטרה, אשר אינם משקפים נכוחה את המצב החמור פי כמה.

ביוטי חריף נוסף לכך שהשופטים מעדיפים את זכויות המסתננים האפריקאים מגיע בקביעה כי המצב עדיין אינו חמור דיו בשביל לנקוט בצעד של כליאה ממושכת של מסתננים. "יתכן שיכלו כל הקיצין, ומסתננים ימשיכו לנהור למדינת ישראל על אף כל האמצעים האחרים שינקטו, והמדינה תימצא תחת חשש לפגיעה קשה באינטרסים החיוניים שלה", אמרה השופטת ארבל. "אז ניתן יהיה לומר כי התועלת משתווה לנזק, ואין החברה הישראלית יכולה לסכן עצמה למען תושבי מדינות אחרות. אלא שלטעמה אנו רחוקים מתמונה שחורה זו מרחק רב מאוד".

גם השופט גרוניס הוסיף דברים דומים ואמר כי "שינוי מהותי לרעה בנסיבות, למשל עלייה משמעותית במספרם של המסתננים החוצים את גבולות ישראל, יצדיק בחינה שיפוטית מחדש של העניין, אם הכנסת תחוקק שוב חוק דומה".

השופטת אסתר חיות מתחה ביקורת על כך שאין בישראל מדיניות הגירה מוסדרת. וקבעה כי החוק אינו נותן מענה לעשרות אלפי המסתננים שכבר נמצאים בישראל. "אין בחוק כל מענה לבעיות המורכבות שנוצרו בעקבות הגעתם של עשרות אלפי המסתננים לישראל והתרכזותם בקבוצות גדולות בערים וביישובים השונים", כתבה השופטת והחליטה מסיבה זו לפסול את החוק שנועד לכל הפחות למנוע מאוכלוסיית המסתננים לגדול.

השופט יצחק עמית מצא לנכון להדגיש כי על המדינה לדאוג במסירות למסתננים האפריקאים, כביכול היו עולים חדשים מיהדות התפוצות. "בכל האמור במבקשי המקלט שכבר נכנסו בשערי המדינה, על המדינה להתייחס אליהם ברוחב לב ובמידת החמלה בכל הקשור לעבודה, רווחה, בריאות וחינוך, בפרט על רקע מסע התלאות שעברו בדרכם לישראל".

חלק מהשופטים היושבים במגדל השן הבינו כי ההחלטה תפגע בתושבי דרום ת"א, וכתבו כי הם חווים את כאבם של תושבי דרום ת"א. "תוצאת פסק דין זה לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל-אביב, שהמצוקה המשתקפת מזעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם", כתבה השופטת ארבל.

"זעקתם של תושבי השכונות מהדהדת בליבנו, וכאבם – כאבנו" כתב השופט דנציגר. "עם זאת, הפיתרון למצוקה זו אינו החזקתם במשמורת של אלפי בני אדם - גברים, נשים וטף - במתקני כליאה, לתקופת זמן בלתי מוגבלת, וזאת מבלי שהואשמו - וממילא לא הועמדו לדין - בדבר, וללא אפשרות נראית לעין לגירושם. מדובר בפגיעה קיצונית בזכות היסוד שלהם לחירות".

בדרום ת"א, כך נראה לא מתרגשים מהבעת החמלה של השופטים, המעדיפים לדאוג למסתננים גויים מאפריקה, על חשבון אחיהם היהודים בתל אביב.