תל ארומה, הלינץ' בקוצרא וכמובן חאן אל אחמר – כך עובדת השיטה

כך פועלת השיטה -דוגמאות לפעילות הוועדה:

• השתלטות מאורגנת - תקציר
• חאן אל אחמר - תיק הדגל של הועדה
• קוצרא - ממבנה חקלאי ללינץ' בנערים
• תל ארומה - המבצר החשמונאי שהפך למסגד השאהידים
• בתי הספר למען סומוד - פרויקט בתי הספר של הוועדה
• מוסקים תמימים או פרובוקטורים?
• התקפה על כביש אלון
• בפרק הבא...

לאחר שסקרנו בכתבות הקודמות את הפרובוקטורים והמחבלים המשוחררים הפעילים בוועדה ואת מבנה הוועדה וצורת עבודתה, נצלול כעת לשורת מקרים אסטרטגיים בהם הובילה הועדה את הפעילות בשטח ויישמה אחת לאחת את מטרותיה תוך יצירת ניצחונות אסטרטגיים לרשות הפלסטינית ושילוב זרועות.

כאשר מבינים את שיטות הפעולה הללו מגלים כי פעולות פשוטות של כוחות הביטחון היו יכולות למנוע אותם, אולם איש לא הבין את המתרחש ולא עקב אחר פעילות הועדה.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

חאן אל אחמר – תיק הדגל של הועדה

חאן אל אחמר הוא שם שמוכר כבר לכל אזרח בישראל. מקבץ בדואי בלחי חוקי בשטחי C על כביש מספר 1 המיועד לפינוי בעקבות פסק דין של בג"ץ. ישראל חוששת לפנותו והמקום הפך למותג במערכות הבחירות.

הרשות הפלסטינית רואה חשיבות אדירה במיקומו של חאן אל אחמר, זאת בשל המשמעות האסטרטגית, הן במיקומו על כביש מס' 1 והן בחשיבות האסטרטגית שרואה הרש"פ ביצירת רצף טריטוריאלי ממזרח לירושלים - בין "צפון הגדה" ל"דרום הגדה".

אלא שלא רבים מכירים את חלקה המרכזי של הועדה במאבק על המקום.

כמאל אבו ספקה ועבדאללה אבו רחמה, מנהלי מחלקות בועדה, הובילו את המערכה בשטח, בזירה הבינלאומית ועוד. ארגון עשרות אוטובוסים ללינה יומיומית בשטח, רתימת פעילים זרים וישראלים לפרובוקציות ועימותים במקום, ומעל הכל שיתוף הפעולה בזירה הדיפלומטית ומיתוג המאבק ככזה הגורם לישראל לחשוש לפנות את המתחם.

הורידו את דו"ח על הגוף שאחראי לפרובוקציות ביו"ש >>

כך למשל ביולי 2018, הוביל אבו רחמה מאבק פיזי עם פקחי המנהל האזרחי שהגיעו לחלק צווים בחאן אל אחמר. הם ישבו במקום ימים רבים, התעמתו עם כוחות המשטרה, ומאבטחו האישי של וליד עסאף אף נעצר. עסאף עצמו, נפצע מגז פלפל כשניסה למנוע מעצרו של המאבטח. עסאף טען בראיון כי כ-50,000 ערבים הגיעו במהלך התקופה לישון לילה בחאן אל אחמר.

כמאל אבו ספקה, מחבל משוחרר וראש מחלקת שטחי C בועדה שלהב את ההמונים והתגאה שלן במקום 45 לילות ברצף.

גם בפברואר 2022 על רקע דיבורים על הצעת פשרה של ממשלת ישראל להעתקת חאן אל אחמר למקום סמוך , ארגנה הועדה עצרת במאחז ובה דחו על הסף את הצעות הפשרה. בנאום שנשא במקום השר מועיד שעבאן ופורסם על ידי פורום "עוטף ירושלים" אמר:

"אנחנו יודעים טוב מאוד על כל אמצעי הפחדה והטרור שבוצעו פה נגד ההתכנסויות הללו. אך נגיד לכם, בשם נשיא הרשות, בשם הוועידה המרכזית, ובשם כל משוחרר, לעולם לא נפקיר אתכם. נישאר איתכם עד שתישארו בארץ הזאת ועד שתשמרו על מורשת השהידים, ומורשת האסירים".

כך באמצעות שילוב של בנייה לא חוקית במימון אירופאי, ומאבק שכלל את כל מחלקות הועדה, מסנדלת הרשות באמצעות הועדה למאבק בגדר ובהתנחלויות את פינוי הנקודה האסטרטגית.

קוצרא – ממבנה חקלאי ללינץ' בנערים

מקרה נוסף, שבעצם הביא לראשונה את שמה של הועדה לשולחן הקול היהודי, היה הלינץ' בקוצרא. בחודש כסלו תשע"ח (דצמבר 2017) יצאה קבוצת מטיילים יהודים מהישוב מגדלים לטיול אל גוש שילה. הקבוצה כללה נערים בני 12-13 ושני מלווים בוגרים, אחד מהם מג"ד במיל'. על אף שצעדו הרחק מבתי הכפר קוצרא, באזור שאינו מאוים, חברי הקבוצה מצאו עצמם מותקפים בידי המון ערבי שיידה עליהם אבנים מגובה.

הישארו מעודכנים בפרק הרביעי של התחקיר ותחקירים נוספים >>

הילדים נכנסו עם אחד המלווים למערה כדי להיות מוגנים מהאבנים, ושני המלווים, שנפצעו מאבנים, ביצעו ירי באוויר. לטענת הערבים - מהירי נהרג אחד הפורעים.

במקום התאספו עוד ועוד פורעים, אשר בשלב מסוים הצליחו להניס את מלווה הנשק הפצוע ולהשתלט על המערה בה היו המלווה השני יחד עם הילדים. אחד הפורעים הערבים הטיח אבן גדולה בראשו של המלווה ואחר חטף את אקדחו. פורע אחר התיז גז מדמיע וערבי נוסף היכה ילדים באלות.

רק כעבור זמן רב הגיעו למקום כוחות צבא שלבסוף חילצו את הקבוצה והעניקו טיפול לפצועים. איש מהפורעים לא נעצר בשטח, ורק כעבור מספר ימים נעצרו פורעים שזוהו כמעורבים באירוע. חלק מהפורעים ריצו תקופות מאסר.

לאחר האירוע, התברר כי המטיילים, שידעו כי מדובר במסלול בטוח לטיול המרוחק מהכפר, לא היו מודעים לתהליך ההשתלטות המהיר על המרחב באזור, תהליך שהובילה ועדת ההתנגדות לגדרות והתנחלויות בשיתוף פעולה הדוק עם "ועדת ההגנה של קוצרא".

התברר, כי במימון של וליד עסאף, הוקמו מבנים חקלאיים ונסללו דרכים מהכפר אל האזור החקלאי. מאחד ממבנים אלו נפתחה התקיפה. על המבנים אף נמצאים שלטים בהם נכתב כי נבנו באדיבות וליד עסאף. זו היתה עבודה של בנייה והשתלטות.

לאחר הלינץ' באה עבודתה של מחלקת הפרובוקציות.

הורידו את דו"ח על הגוף שאחראי לפרובוקציות ביו"ש >>

ביום שישי שלאחר הלינץ', הגיע למקום האירוע וליד עסאף ואנשיו, ויחד עם אנרכיסטים ישראלים כדוגמת יונתן פולק וקובי סניץ, קיימו אירוע במערה בה נפצעו הילדים. משתתפי האירוע חסמו כוחות צבא והתעמתו איתם וכמאל אבו ספקה, המחבל המשוחרר אף תלה דגל אש"ף בהתרסה על אחד הרכבים הצבאיים, כאשר החיילים עומדים חסרי אונים.

עסאף אגב נצפה מוביל את האירוע יחד עם אברהים ואדי שהיה המעורב המרכזי בלינץ, הורשע וריצה עונש מאסר. בנו מוחמד ואדי הואשם אף בניסיון רצח בגין האירוע, ולבסוף בשל מחדלי חקירה ישב במאסר תקופה קצרה בלבד.

כך בעצם באה לידי ביטוי פעילות הועדה – כיבוש שטחים, השתלטות עליהם, תקיפת יהודים ומתן גיבוי בשטח לאותם פורעים. כל זאת התרחש כאשר לכוחות הצבא אין הבנה במתרחש סביבם או בפעילים המגיעים לשטח והם אינם מצליחים לתפעל את האירועים באופן יעיל.

תל ארומה - המבצר החשמונאי שהפך למסגד השאהידים

תל ארומה מוזכר בתנ"ך בספר שופטים כמקום מושבו של אבימלך בנו של השופט גדעון. במקום שרידי מבצר חשמונאי עתיק וגדול במיוחד, שכלל מערכת בורות מים ושרידים ארכיאולוגיים רבים. בהסכמי אוסלו נמסר האתר ההיסטורי לשליטה אזרחית פלסטינית (שטח B). אך גם לאחר הסכמי אוסלו היו מגיעים מטיילים יהודים לאתר ההיסטורי החשוב, ומדי פעם היו מתקיימים סיורים מאורגנים באבטחת צה"ל.

החל מתחילת שנת 2020, החליטה הרשות הפלסטינית לקדם תוכנית גרנדיוזית להשתלטות על תל ארומה והפיכתו לאתר תיירות פלסטיני. מי שהיה אחראי לביצוע ההשתלטות בפועל, היה משרדו של וליד עסאף - "הועדה לענייני גדרות והתנחלויות".

משרדו של עאסף בשיתוף עם משרד התיירות ומושל שכם הגיעו לטקס פריצת דרך להר, כשבמקביל  משאיות החלו בפריצת הדרך מהכפר עוורתא לאתר ההיסטורי. באתר "הקול היהודי" נחשף כי בטקס השתתפו עשרות שוטרים פלסטינים חמושים, שהגעתם (לשטח בשליטה ביטחונית ישראלית) אושרה על ידי צה"ל באופן חריג ומופקר.

בעקבות ההשתלטות הפלסטינית - התארגן טיול של יהודים לאתר ההיסטורי שתוכנן ל-28/02/2020 אך צה"ל ביטל את האישור ברגע האחרון בעקבות התפרעויות בהובלת השר עסאף, של מאות פורעים שתקפו במשך שעות חיילים. הסרטונים שהתפרסמו מהאירוע, מראים כיצד לוחמי מג"ב מסתתרים מאחורי ג'יפים בניסיון להתגונן תוך כדי מנוסה. תיעודים אלו הופצו בכל רחבי יהודה ושומרון והפכו את המאבק על תל ארומה לגאווה פלסטינית^.

בדף הפייסבוק של הועדה, פורסמו תיעודים של צעירים ערבים תוקפים ג'יפים של צה"ל באבנים ובקבוקי תבערה, מטפסים על ג'יפ מג"ב ועוקרים את האנטנה. לצד התיעודים שהופצו צויין, כי "כך נסוגו כוחות הכיבוש לאחר שהצעירים התעמתו איתם בגבורה". בפוסט נוסף נכתב כי "צבא הכיבוש נסוג מביתא ומתל ארומה לאחר קרב של 12 שעות והנוער שולט בהר, הדגל לא יפול".

לאחר העימותים שהובילו לנסיגת צה"ל מההר, פרסם וליד עסאף מכתב ברכה למתפרעים בביתא, אותם הציג כמודל לאומי לחיקוי. במקביל, עודדה הועדה התפרעויות דומות של ערביי ביתא שהפילו דגל ישראל שהוצב בגבעת אביתר^.

בינואר 2021 ארגנה הועדה אירוע נטיעות גדול באתר ההיסטורי ובהמשך נסללו כבישי אספלט סביב ההר שהפך לאתר תיירות פלסטיני רשמי, ובמקום הוקם מסגד ענק - "מסגד השאהידים" בן 6 קומות הנמצא בשלבים מתקדמים מאד של הבניה. בהמשך, לפי הצהרות הרש"פ, מתוכנן במקום הקמת בית חולים, ומרכז מסחרי שיהפכו את המקום לאתר תיירות פלסטיני מרכזי^.

ההצלחה של "הועדה נגד גדרות והתנחלויות"  בראשות וליד עסאף, להוביל מאבק אלים של מאות ואלפי צעירים ערביים שכופף את צה"ל והביא לתוצאות בשטח של השתלטות פלסטינית על אתר מורשת ישראלי והפיכתו לאתר תיירות פלסטיני, הפכה לסמל של ההישג של "ההתנגדות העממית".

בתי ספר למען סומוד - פרויקט בתי הספר של הועדה

אסטרטגיה מרכזית במבצע ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי B, היא אסטרטגיית בתי הספר - במימון אירופאי בדרך כלל, מוקמים בתי ספר באזורים של מקבצים ארעיים של בדואים, במטרה להפוך אותם ליישובי קבע. כאשר סיפור הכיסוי לפרויקטים הוא דאגה לצרכים הומניטריים. דגש עיקרי הוא על אזורים שבהם המקבצים הבדואים מסייעים ליצירת רצף טריטוריאלי ערבי או לקטיעת רצף התיישבותי יהודי.

לפי נתוני ארגון "רגבים", בדו"ח שפרסם הארגון באוגוסט 2021, הרשות הפלסטינית הקימה בדרך זו ובתמיכת האיחוד האירופי למעלה מ-100(!) בתי ספר כאלו באדמות מדינה, בשמורות טבע, ובשטחי אש החל משנת 2007.  בניית בתי הספר נעשית בדרך כלל במהירות שיא ומאורגנת כולה על ידי הרשות הפלסטינית.

שילוב הזרועות של מחלקות הועדה מביא הישג כפול. מצד אחד השתלטות על השטח והפיכת מקבצים בדואים עראיים ליישובי קבע, ומצד שני השחרת ישראל באמצעות המחלקה המשפטית, ככזו שהורסת בתי ספר ופוגעת בצרכים הומניטריים של ילדים.

מלבד מקרים אלו הועדה נוטלת חלק קבוע בהתפרעויות יזומות כמו הכפר קדום בו למעלה מעשור ישנן מדי יום שישי התפרעויות אלימות בהן נפצעו עשרות חיילים.

אירועים נוספים נרשמו במוקדים מרכזיים כמו ראס כרכר, בגוש טלמונים,בית דג'ן, אביתר ועוד.

בחלק מהאירועים השתתפו גם אנרכיסטים ישראלים כדוגמת יונתן פולק, וכן אנשי ארגון השמאל תעאיוש וגיא הירשפלד.

אירועים אלו מייצרים תמונות ומדיה לתעשיית ה-BDS באופן קבוע ועשרות צלמים מוזמנים ללוות את ההתפרעויות.

מוסקים תמימים או פרובוקטורים?

גם פעילות חקלאית כמו המסיק זוכה למקום של כבוד בפעילות הועדה.

באוקטובר 2020, אנשי PSCC בשיתוף ארגוני אנרכיסטים ישראלים וזרים (ISM, אנרכיסטים נגד גדרות ועוד) ערכו בשיתוף פעולה עם הועדה נגד גדרות של וליד עסאף ואנשיו, קמפיין בשם "פזעה" ליצירת פרובוקציות רבות בתקופת המסיק.

בין השאר, נערכו פרובוקציות ביצהר, בורקא, יקיר, בורין ועוד. את פזעה מובילים אימן גרייב, מוחמד חטיב ופעילים נוספים מרחבי יהודה ושומרון, שנעו מנקודה לנקודה לפרובוקציות השונות.

כך מוצגות תמונות של "חקלאים" המותקפים או שנמנעת גישתם למטעי זיתים, בעוד שמדובר בפעילים שהתאספו מכל רחבי יהודה ושומרון במטרה לייצר פרובוקציות. במקרים בהם כוחות צה"ל הבינו את התופעה הוצא צו שטח צבאי סגור לאיזורים מסוימים, אולם לא פעם ולא פעמיים הגיעו הדברים לעימותים אלימים.

התקפה על כביש אלון

האירוע המשמעותי האחרון של הועדה התרחש לפני כשבועיים ביום שישי. באתרי החדשות כי "פלשתינים התפרעו בכביש אלון: "הכביש היה מרוצף בסלעים רגמו רכבים מטווח אפס".  הקורא יכול היה לחשוב שמדובר באירוע ספונטני של זריקות אבנים של ערבים על הכביש שבין כוכב השחר ליישובי גוש-שילה. גם החיילים שהגיעו לשטח חשבו מן הסתם כי מדובר במתפרעים מקומיים.

הם ככל הנראה לא יכלו לדעת כי האנשים שעומדים מולם הם אותם פעילי "הועדה נגד גדרות והתנחלויות", היוזמים את הפרובוקציות בכל רחבי יו"ש. הם לא ידעו כי מדובר בעוד ניסיון של הועדה להצית מוקד עימותים חדש, כחלק מניסיון השתלטות אסטרטגי, שקדמה לו פריצת דרך חדשה בהשתתפות הועדה מהכפר אלמוע'ייר לכביש אלון על שטחי C.

מועד ההפגנה והשעה פורסמו מראש בדף הפייסבוק של הועדה, צה"ל בכל זאת לא נערך מראש.

אירועים אלו מלמדים על כך שלמרות שהפעילות מתרחשת במשך שנים, בצה"ל לא עוקבים אחרי פעילות הועדה ולא מבינים כי יש להתמודד עמה באופן אסטרטגי. תחת זאת נופלות רשויות הביטחון שוב ושוב לבורות שכורה הרשות הפלסטינית.

בפרק הבא:
שיתוף הפעולה של אנשי הועדה עם אנרכיסטים ישראלים ופעילים זרים

>> הורידו את דו"ח המחקר כאן <<