מאז הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ הבא, השמאל הישראלי מנסה מצד אחד לשכנע אותו לוותר על התפקיד, ומצד שני להוכיח שהוא לא מתאים. האם ראש הממשלה מספיק נחוש כדי להצליח להעביר את המינוי למרות ההתנגדויות?
ביום חמישי האחרון הודיע ראש הממשלה נתניהו במפתיע על מינויו של אלוף ההכשרות דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ הבא. כזכור, ראש השב"כ הנוכחי, רונן בר, הודיע שהוא יסיים את תפקידו עד ה- 15.6, בעוד כעשרים יום.
לאחר הודעת המינוי, רבים בימין ברכו, גם על האומץ ללכת נגד היועמ"שית שהודיעה לביבי שאסור לו לעסוק במינוי ראש שב"כ חדש, וגם על הבחירה בזיני, קצין דתי, שנחשב להתקפי ולאחד האלופים המקצועיים במטכ"ל.
בבוקר יום שישי הוזמן האלוף זיני לפגישה עם הרמטכ"ל, לאחריה הוצאה הודעה שהרמטכ"ל הדיח אותו בגלל שהפגישה שלו עם נתניהו הייתה ללא אישורו. לאחר מכן פורסם שבעצם הוא לא הודח, והוא הודיע לרמטכ"ל שוהא יפרוש כדי להתמנות לראש השב"כ.
בשמאל לא בזבזו זמן והחלו לחפש חומרים שיעזרו לחסום את מינויו של האלוף זיני. כך למשל ברצינות גמורה "נחשף" שזיני הוא מחותנו של הרב קשתיאל, והועלו אמירות של הרב קשתיאל שנועדו להראות שמדובר באדם קיצוני. בערוץ 12 הובאו אמירות שלו שהודלפו מתוך פורום מטכ"ל לפיהן הוא מתנגד לעסקאות חטופים, ודורש מלחמה עד הניצחון.
בפני ראש הממשלה עומדות מספר מהמורות לפני שהוא יוכל להכניס את זיני לתפקיד ראש השב"כ. מן הסתם יהיה דיון בבג"צ, וגם אם בג"צ יאשר את המשך ההליך, הועדה למינוי בכירים בראשות שופט העליון לשעבר גרוניס צריכה להסכים למינוי, כל זה בזמן שהיועמ"שית מתנגדת בכל תוקף, ומנסה למנוע מביבי לעסוק במינוי.
אל מול הקמפיין משמאל, הימין כולו רואה במינוי הזה מבחן עמידה של ראש הממשלה, ולכן מציג גיבוי רחב למינוי.
השר בצלאל סמוטריץ' כתב הבוקר: "מול מחול השדים ההזוי שמתנהל כאן מאז סוף השבוע, צריך לומר הבוקר את האמת הפשוטה: האלוף דוד זיני מתאים מאוד לתפקיד ראש השב"כ וזה בדיוק מה שדרוש כעת כדי לשקם את הארגון החשוב הזה בתקופה הקריטית והמאתגרת הזו של המלחמה. הוא ימונה על פי החוק ובהתאם לסמכות הממשלה. נגמרו הימים שהימין צריך אישור למינויים שלו מהקומיסרים בשמאל שחושבים שהמדינה שייכת להם."
חבר הכנסת עמית הלוי מגבה את המינוי, ומאמין שחייבים להמשיך בכל הכוח: "אנחנו מתמודדים כאן עם התפוררות של מושכלות יסוד, וזה הדבר החמור והבעייתי כאן. קודם כל, ממשלה ממנה ראש שירות ביטחון בהמלצת ראש הממשלה. זה החוק וזה גם הדבר המתקבל על הדעת, אי אפשר שיהיה אחרת. ממשלה אחראית על ביטחון המדינה והאזרחים, לשם כך היא נבחרה.
"אלא שאנחנו אחרי תקופה בלתי נתפסת שבה ראש השב״כ היוצא אומר שהוא מתייעץ עם 'פורום מתאים'. 'פורום מתאים' זאת לא הממשלה למי שלא הבין. לכן אנחנו ללא ספק בערעור על יסודות הדמוקרטיה בהקשר הזה."
"בג״צ מערער גם הוא על יסודות הדמוקרטיה בכך שלא דחה על הסף את העתירות האלו, וכמי ששדד לעצמו את סמכות העל גם בהתערבות במינויים בגופי הביטחון ועל ראשות השב״כ בפרט."
"לכן לפני הכל - לפני צבע העיניים שלו ומה הוא חובש על הראש וכל הג'אז הלא רלוונטי הזה, מה שצריך להיות לנגד עיני הממשלה זה מי יוכל לעמוד במשימה. ומדובר במשימה לא פשוטה כי היא מחייבת שיקום מלא של השב״כ מההריסות שהוא נמצא בהן היום. ההריסות הן לא רק ברפיח ובח'אן יונס, ככל שיש קצת כאלו, ההריסות הן בשב״כ, גם במובן של הבנה מה מקומו של גוף ביטחון ודמוקרטיה, גם במובן של הבנת האויב ובמובן של איך מסכלים את הכוונות שלו. בכל הדברים האלו השב״כ נכשל כישלון חרוץ, ולכן האלוף זיני יש לו ללא ספק משימה כבירה על כתפיו. וזה אחרי שהוא יעבור את הזובור המשפטי, הביורוקרטי והתקשורתי שכבר התחיל".
ח"כ הלוי מבקש להדגיש שללא קשר לנחישות שדרושה מראש הממשלה באשר למינוי, על שר הביטחון לדרוש את בלימת ההדחה שביצע הרמטכ"ל בשישי האחרון. "מה שאנחנו ראינו ביום שישי בבוקר זה שוב מחזה שאסור לו לקרות במחוזות הדמוקרטיה - זה שהרמטכ״ל קורא לאלוף בבהילות על הבוקר ביום שישי, כאילו אין מלחמה לנהל, שעות ספורות אחרי ההודעה על המינוי, ומדיח אותו בצה״ל, זה דבר לא יעלה על הדעת".
"אני קראתי וקורא לשר הביטחון ולראש הממשלה להנחות את הרמטכ״ל להקפיא מיד את ההדחה הזאת ולהודיע שהאלוף זיני נשאר בתפקידו עד למינוי לראש השב"כ".
"אני מתקשה לנבא בתחומים האלו מה בדיוק יקרה" אומר הלוי בשאלה האם להערכתו המינוי יצא לפועל "מה שכן ברור שהממשלה חייבת להתעקש על זה עד הסוף. בג״ץ לא מחליט על מינוי ראש שב״כ, זה לא באחריותו, אין לו את הסמכות לכך, אין לו את ההכשרה לכך, אין לו שום מנדט לכך, ולכן ברור שהממשלה חייבת להתעקש על מינוי של האלוף זיני. אני מקווה שכך יקרה."
כאמור אחת הדרכים שמנסים בשמאל לסכל דרכן את מועמדותו של זיני, היא בעזרת חשיפת התגדותו כביכול לעקסת חטופים, כשכבר משפחות חטופים משמאל קוראות שלא לאפשר לו לכהן כראש שב"כ.
השר עמיחי שיקלי התייחס לטענות, והראה שראשי השב"כ בדרך כלל התנגדו לעסקאות כאלה: "אחת הטענות המגוחכות ביותר נגד מינויו של האלוף זיני לתפקיד ראש השירות היא התנגדותו לעסקאות חטופים הכוללות שחרור סיטונאי של מחבלים. שימו לב לעמדת שב״כ ביחס לעסקאות חטופים בעבר:
1. עסקת ג’יבריל (1985) פרטי העסקה: שחרור 1,150 אסירים פלסטינים בתמורה לשלושה חיילי צה”ל שנשבו בלבנון. השב”כ התנגד בחריפות לעסקה. ראש השב”כ דאז, אברהם שלום, התריע מפני השפעות חמורות של העסקה על ביטחון ישראל.
2. עסקת רגב וגולדווסר (2008) פרטי העסקה: השבת גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב (שנהרגו כבר ביום חטיפתם), בתמורה לשחרור המחבל סמיר קונטר ועוד ארבעה פעילים של חיזבאללה וגופות של 200 מחבלים. לפי דיווחים, ראש השב”כ דאז יובל דיסקין התנגד לעסקה אך העדיף שלא להתעמת ישירות עם הממשלה ושר הביטחון (אהוד ברק) שתמך בה.
3. עסקת שליט (2011) פרטי העסקה: שחרור גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים פלסטינים, כולל מאות מחבלים עם דם על הידיים. ראש השב”כ דאז, יובל דיסקין, התנגד נחרצות למתווה המקורי של העסקה. הוא התריע שהשחרור ההמוני, בעיקר של בכירי חמאס, יוביל להתחזקות הארגון ולגל טרור מחודש. השב”כ גילה לאורך ההיסטוריה התנגדות עקבית לעסקאות שכוללות שחרור של מחבלים מסוכנים, ובמיוחד כאלו עם “דם על הידיים”. זה חלק מתפקידו כאשר הדרג המדיני מאזן בין הסיכונים הביטחוניים לשיקולים אחרים. בר הוא הראשון מבין ראשי השירות לתמוך בשחרור של מאות אסירי עולם ארכי מחבלים מבתי הכלא ואין לשלול השפעה כבדה של תחושת האשם האישית שלו על עמדתו זו."
