לצד תקופת המאסר גזר בית המשפט על אבו עסה מאסר על תנאי וחייב אותו לשלם פיצוי בסך 200 אלף שקלים לנפגעת העבירה ולבנה. על פי הודעת הפרקליטות, עונש המאסר ירוצה במצטבר לעונש מאסר אחר שאבו עסה כבר מרצה במסגרת עונש עבור עבירות קודמות.
אבו עסה עבד כפועל באתר בנייה שנמצא מול ביתה של האישה בגדרה. מהכרעת הדין עולה כי הפועל הבדואי ניצל את נוכחותו במקום ואת היכרותו עם הסביבה בכדי לבצע את התקיפה הקשה.
על פי הכרעת הדין, הוא הגיע לגדרה כבר בערב שלפני האירוע, החנה את רכבו בקרבת הבניין והמתין במשך שעות. בהמשך שב למקום כשהוא מצויד בכפפות, בכיסוי פנים, בכובע ובסרט דביק, טיפס אל דירת המשפחה ופרץ אליה בשעת לילה.
בית המשפט קבע כי אבו עסה תקף את האם בביתה, כפת אותה ואיים על חייה, בעוד ילדיה הקטנים נמצאים במקום. לאחר מכן ביצע בה את עבירת האונס. בנה בן הארבע של הנפגעת הצליח לסייע לה להשתחרר לאחר שאבו עסה עזב את הדירה.
אנו נמנעים מתיאור מפורט של המעשים הקשים, אולם מגזר הדין עולה תמונה ברורה של תקיפה מתוכננת, ממושכת ואכזרית, שבוצעה בתוך ביתה של אישה לעיני ילדיה.
למרות זהות התוקף, זהות הנפגעת, התכנון המוקדם ובחירת הקורבן, המדינה לא ייחסה לאבו עסה עבירה ממניע לאומני. הוא הועמד לדין והורשע בעבירות פליליות חמורות, אך שאלת המניע הלאומני לא נבחנה במסגרת האישומים שבהם הורשע.
הרבה לפני זוועות ה-7 באוקטובר, סיקרנו בקול היהודי את הטרור הלאומיני - פגיעה מינית ביהודיות על רקע לאומני, מקרים רבים של אונס והטרדה שהתרחשו בכל מקום: במקומות עבודה, בצבא, באתרי נופש, פועלי בניין ושיפוצניקים, מקרי חטיפה, ועוד. כאשר ברוב המקרים למרות הרקע הלאומני המובהק של הפגיעות, המדינה לא מייחסת זאת לפוגעים.
לפני כשמונה שנים חשפנו תחקיר על תופעה רחבת־היקף של קבוצות פייסבוק סגורות, שבהן אלפי ערבים ואלפי נערות ונשים יהודיות, המשמשות פלטפורמה להיכרויות, בילויים – ובהמשך גם לניצול מיני, סחיטה, סמים ופשיעה חמורה. התחקיר, שנערך במשך חודשים וכלל חדירה לקבוצות “סודיות”, מצא פניות מיידיות מצד עבריינים, דרישות לתמונות חושפניות, ניסיונות להסתיר קשרים מההורים ואף פנייה למי שזוהו כקטינות. בקבוצות הועלו תכנים גלויים של כלי נשק, סמים, כסף ואלימות – כמעט ללא חשש מאכיפה.
עדויות של נשים שיצאו מהמעגל מתארות מנגנון שיטתי של פיתוי ויצירת תלות באמצעות כסף, סמים ואיומים, עד כדי זנות וסכנת חיים. מהתחקיר עולה ערבוב חמור בין עבריינות פלילית למניעים לאומניים, לצד אזלת יד מתמשכת של הרשויות. חומרים מהתחקיר הועברו לחברי כנסת, רבנים ולמשטרה, ובעקבותיהם החלו צעדי טיפול ואף מעצרים, אך המסקנה המרכזית היא שמדובר בתופעה עמוקה המחייבת התערבות מערכתית רחבה – ולא טיפול נקודתי בלבד.
זמן קצר לאחר מעצרו של אבו עסה, לפני כשלוש שנים, חשפנו בקול היהודי כי בעת שנחקר בפרשה כבר התנהל נגדו תיק פלילי חמור נוסף.
על פי כתב האישום, אבו עסה נהג בכביש 6 במהירות של לפחות 166 קמ"ש, ללא ביטוח בתוקף, כאשר ברכבו שני נערים בדואים בני 16 ו-17 שלא היו חגורים. בעקבות נקר בגלגל ובשל המהירות המופרזת איבד אבו עסה שליטה על הרכב. המכונית התהפכה והשניים נהרגו.
אבו עסה הואשם באותו תיק בהמתה בקלות דעת
עם חשיפת שמו של ברכאת, התברר כי ככל הנראה הימצאותו של החשוד בגדרה איננה מקרית.
בשנים האחרונות, גורמים מחמולת אבו עסה מעורבים בהשתלטות עבריינית על אדמות חקלאיות ושטחים נרחבים בסביבת גדרה.
מדובר בהתנהלות שיטתית שהחלה ברכישה חלקית של קרקע באופן חוקי, ונמשכה בהשתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות סמוכות השייכות לחקלאים יהודיים, שרובן נרכשו על ידי משפחותיהם בראשית המאה ה-20.