לפני כחצי שנה פרסמה המשטרה מקרה מזעזע, במסגרתו צעירה ישראלית ממוצא רוסי נחטפה ליריחו ושם הותקפה מינית ונאנסה על ידי מספר ערבים. כעת, בעקבות בקשה של ארגון "יהודית", אנחנו מפרסים כי מספר מעורבים מרכזיים בפרשה נמצאים עדיין בידי הרשות הפלסטינית, וכלל לא נחקרו על ידי המשטרה.
כזכור, לפני כחצי שנה פורסם כיצד צעירה ישראלית נחטפה על ידי מכר ערבי ליריחו, ושם נאנסה על ידי מספר ערבים.
יריחו נחשבת לאזור תיירותי מוביל ברשות הפלסטינית, ובפאתי העיר יש הרבה וילות להשכרה, והן משמשות לא פעם כבתי בושת או מקומות לאונס של צעירות, רבות מהן יהודיות. חלק מהווילות הן בבעלות של ערבים בעלי אזרחות ישראלית, או תושבי מזרח ירושלים.
בגלל שמדובר בשטחי A, המשטרה לא פועלת באזור בחופשיות, והרבה פעמים גם הצבא נותר לרשות הפלסטנית לחלץ משם יהודיות במקום להיכנס בעצמו.
על פי האישה, היא נפגשה בפעם הראשונה עם הערבי, שעד אז הם רק התכתבו והיא היתה בטוחה שמדובר ביהודי. "בהתחלה לא רציתי להיפגש", היא סיפרה, "בסוף הסכמתי והוא שלח לי מיקום להגיע אליו. חשבתי בהתחלה שמדובר ביהודי, בדיעבד גיליתי שהוא פלסטיני. כשהגעתי, קפצו עליי כמה אנשים ואחד מהם היה עם אקדח. הוא איים עליי והכניסו אותי לרכב, ולקחו אותי לדירה ביריחו. בשלב מסוים, אחרי שתקפו אותי, הצלחתי להיעלם להם ולהתקשר לידיד שלי ולמשטרה. אחרי זה באו פלסטינים נוספים".
היא הצליחה להמלט, וחולצה על ידי המשטרה הפלסטינית. מאוחר יותר שוטרי מחוז ש"י וכוחות צה"ל נכנסו אל הווילה ואספו ממצאים לטובת החקירה.
בזמנו פורסם כי המשטרה בודקת גם רקע לאומני לאירוע.
לפני כשבוע פנו בארגון "יהודית" לימ"ר ש"י, בנסיון לברר את מצב החקירה, האם האירוע מסווג כאירוע על רקע לאומני, כמה חשודים נעצרו, והאם התיק עדיין מונח לפתחו של ימ"ר ש"י או שהוא הועבר לארגון בטחוני או יחידה אחרת.
בתגובה מסרה המשטרה כי "התיק מצוי בחקירה. ישנם מספר מעורבים מרכזיים החשודים בביצוע המעשה, אך אלו מצויים תחת מעצר של הרש"פ. משטרת ישראל פועלת להסגרתם".
חשוב לציין שבעבר הרשות הפלסטינית נהגה באופן קבוע לעצור מחבלים ואנשים שהיו מבוקשים על ידי ישראל, במטרה להגן עליהם. במקרים רבים הם היו יוצאים מבתי המעצר בכל זמן שיתחשק להם.
התופעה הזו מתרחשת גם כיום. רק לאחרונה פרסמנו כיצד משפחת המחבל שרצח את עידו זולדן הי"ד לפני 19 שנה הודתה לרשות על כך שהשגיחה עליו ודאגה לו לכל אורך השנים. "שָאדי ג'ומעה שהה בידי מנגנוני הביטחון, ובפרט בידי המודיעין הצבאי הפלסטיני, בהיותו קצין במנגנון הביטחון הלאומי במשך 19 שנים. במהלך שנים אלה הוא היה תחת הגנה ומעקב, ולא הוסגר לכיבוש"
גם במהלך מבצע "חומת ברזל" הרשות הפלסטינית הכניסה למעצר הגנתי עשרות מחבלים שהסגירו את עצמם לרשות כדי לא להיתפס בידי צה"ל. הם לא הוסגרו לידי צה"ל.
ממוריה ליטווק, מנכ"לית ארגון "יהודית", נמסר: "המציאות שבה צעירה יהודייה נחטפת באיומי אקדח ועוברת תקיפה מינית קשה, בזמן שמדינת ישראל והמשטרה ממתינות בסבלנות להסגרת המחבלים מצד הרשות הפלסטינית, היא ביזיון לאומי.
מדובר במקרה קשה ומזעזע, שהוא חלק מתופעה רחבה של מאות פגיעות ותקיפות מיניות של ערבים נגד נשים יהודיות, טרור יומיומי שהמערכת מסרבת להכיר בו.
אני קוראת למערכת הביטחון ולמשטרה להתעורר, לפעול מייד למעצר החשודים ומיצוי הדין עימם, והחשוב מכל: הכרה באירוע כפעולת איבה לכל דבר ועניין. פגיעה בגופן של נשים יהודיות היא כלי נשק במלחמה, והמדינה חייבת להתייחס אליה כמעשה טרור."
יריחו נחשבת לאזור תיירותי מוביל ברשות הפלסטינית, ובפאתי העיר יש הרבה וילות להשכרה, והן משמשות לא פעם כבתי בושת או מקומות לאונס של צעירות, רבות מהן יהודיות. חלק מהווילות הן בבעלות של ערבים בעלי אזרחות ישראלית, או תושבי מזרח ירושלים.
בגלל שמדובר בשטחי A, המשטרה לא פועלת באזור בחופשיות, והרבה פעמים גם הצבא נותן לרשות הפלסטנית לחלץ משם יהודיות במקום להיכנס בעצמו.
בקול היהודי פרסמנו על מקרים רבים של התבוללות של ערבים ויהודיות ואף מקרים של פגיעות ואונס על רקע לאומני. לפני כשמונה שנים חשפנו תחקיר על תופעה רחבת־היקף של קבוצות פייסבוק סגורות, שבהן אלפי ערבים ואלפי נערות ונשים יהודיות, המשמשות פלטפורמה להיכרויות, בילויים – ובהמשך גם לניצול מיני, סחיטה, סמים ופשיעה חמורה. התחקיר, שנערך במשך חודשים וכלל חדירה לקבוצות “סודיות”, מצא פניות מיידיות מצד עבריינים, דרישות לתמונות חושפניות, ניסיונות להסתיר קשרים מההורים ואף פנייה למי שזוהו כקטינות. בקבוצות הועלו תכנים גלויים של כלי נשק, סמים, כסף ואלימות – כמעט ללא חשש מאכיפה.
עדויות של נשים שיצאו מהמעגל מתארות מנגנון שיטתי של פיתוי ויצירת תלות באמצעות כסף, סמים ואיומים, עד כדי זנות וסכנת חיים. מהתחקיר עולה ערבוב חמור בין עבריינות פלילית למניעים לאומניים, לצד אזלת יד מתמשכת של הרשויות. חומרים מהתחקיר הועברו לחברי כנסת, רבנים ולמשטרה, ובעקבותיהם החלו צעדי טיפול ואף מעצרים, אך המסקנה המרכזית היא שמדובר בתופעה עמוקה המחייבת התערבות מערכתית רחבה – ולא טיפול נקודתי בלבד.
דו"ח מחקר שפרסמנו בקול היהודי סוקר את התופעה של פגיעות מיניות על רקע לאומני בישראל מצד ערבים, תופעה שהוסתרה והודחקה בידי הממסד והתקשורת בישראל עד לטבח בשמחת תורה.
הדו"ח נכתב לאחר כמה שנים של סיקור התופעה של פגיעות לאומיניות והיה עתיד להתפרסם ממש לאחר חג הסוכות תשפ"ד, אך הטבח הנורא בשמחת תורה הביא לשינוי בתכניות.
למרות שמדובר ללא ספק בתופעה רחבה, המשטרה העלימה וטאטאה אותה מתחת לשטיח. ארגוני פמיניזם בואכה פמיניזם רדיקאלי הכחישו בתוקף את התופעה ותקפו שוב ושוב את מי שהעלה אותה על דל שפתיו כדוגמת הצעת החוק של לימור סון הר מלך ויוליה מילינובסקי שהוגשה לכנסת חודשים ספורים לפני הטבח ומעשי האונס בעוטף עזה.
כעת, לאחר מעשי הטבח והאונס הנרחבים בעוטף עזה הביאו אל קדמת הבמה את התופעה של פגיעות מיניות על רקע לאומני.
לאחר העיסוק הנרחב בנושא, ובעקבות החוק של חברות הכנסת סון הר מלך ומלינובסקי, המשטרה הציגה בוועדה לביטחון לאומי נוהל חדש לטיפול ואכיפת החוק בעבירות מין על רקע לאומני. הנוהל נועד לשפר את תהליך קבלת התלונות, חקירת המקרים, ולהבטיח טיפול רגיש, מכבד ושומר על פרטיות הקורבנות.