האונס לא הוכר כלאומני: "כאשר מתעלמים מהמניע, מתעלמים מהמציאות"

בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע אתמול בהרכב של שלושה שופטים את ברכאת אבו עסה, בדואי תושב הנגב שעבד כפועל בניין בגדרה, תצפת על דירה בבניין הסמוך למקום עבודתו, פרץ לבית, קשר את בעלת הבית ואנס אותה לעיני בנה הפעוט. 

האירוע המחריד התרחש לפני כשלוש שנים וזעזע את המדינה. השופטים הרשיעו את אבו עסה גם בהתעללות נפשית בילד הפעוט שנחשף למעשי הזוועה שבוצעו באמו. גזר דינו ינתן במועד אחר.

יש לציין כי המדינה לא ייחסה לו עבירות ממניע לאומני.

"אי אפשר לנתק בין זהות הקורבן לבין עצם ביצוע המעשה".

חברת הכנסת לימור סון הר מלך הגיבה להרשעתו של אבו עסה: "החוק להחמרת ענישה על רקע לאומני שהעברתי בכנסת נועד בדיוק למקרים כאלה. הימנעות מהפעלתו מרוקנת אותו מתוכן ומחלישה את ההרתעה.

ההרשעה בפרשה המזעזעת הזו מחדדת עובדה פשוטה: מדובר בפשע שבוצע על רקע לאומני. זה ניכר בתכנון, במעקב, ובבחירה המכוונת בקורבן יהודייה בביתה. אי אפשר לנתק בין זהות הקורבן לבין עצם ביצוע המעשה.

ההחלטה של המדינה שלא להכיר בכך היא חמורה ופוגעת אנושות במאבק בתופעה ובנפגעים . כאשר מתעלמים מהמניע, מתעלמים מהמציאות, ומוותרים על הכלים שהחוק מעניק כדי להילחם בה".

הטרור הלאומיני 

הרבה לפני זוועות ה-7 באוקטובר, סיקרנו בקול היהודי את הטרור הלאומיני - פגיעה מינית ביהודיות על רקע לאומני, מקרים רבים של אונס והטרדה שהתרחשו בכל מקום: במקומות עבודה, בצבא, באתרי נופש, פועלי בניין ושיפוצניקים, מקרי חטיפה, ועוד. כאשר ברוב המקרים למרות הרקע הלאומני המובהק של הפגיעות, המדינה לא מייחסת זאת לפוגעים.

 לפני כשמונה שנים חשפנו תחקיר על תופעה רחבת־היקף של קבוצות פייסבוק סגורות, שבהן אלפי ערבים ואלפי נערות ונשים יהודיות, המשמשות פלטפורמה להיכרויות, בילויים – ובהמשך גם לניצול מיני, סחיטה, סמים ופשיעה חמורה. התחקיר, שנערך במשך חודשים וכלל חדירה לקבוצות “סודיות”, מצא פניות מיידיות מצד עבריינים, דרישות לתמונות חושפניות, ניסיונות להסתיר קשרים מההורים ואף פנייה למי שזוהו כקטינות. בקבוצות הועלו תכנים גלויים של כלי נשק, סמים, כסף ואלימות – כמעט ללא חשש מאכיפה.

עדויות של נשים שיצאו מהמעגל מתארות מנגנון שיטתי של פיתוי ויצירת תלות באמצעות כסף, סמים ואיומים, עד כדי זנות וסכנת חיים. מהתחקיר עולה ערבוב חמור בין עבריינות פלילית למניעים לאומניים, לצד אזלת יד מתמשכת של הרשויות. חומרים מהתחקיר הועברו לחברי כנסת, רבנים ולמשטרה, ובעקבותיהם החלו צעדי טיפול ואף מעצרים, אך המסקנה המרכזית היא שמדובר בתופעה עמוקה המחייבת התערבות מערכתית רחבה – ולא טיפול נקודתי בלבד.