בע"ה ט"ו תמוז תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"עבודה עברית נותנת בריאות לעם"

על התהפוכות שעבר המושג 'עבודה עברית' עד למקומו על ספסל הנאשמים, ומה אמר עידודי זולדן הי"ד לכתב ערוץ 2

  • אורי קירשנבום
  • כ"ו כסלו תשע"ח - 09:00 14/12/2017
גודל: א א א

המדד הבולט ביותר לשינוי הקיצוני שחל בישראל בהקשר לעבודה עברית נמצא בערך 'ויקיפדיה' "עבודה עברית". הערך פותח בתיאור היחס החם של אנשי העליות הראשונות לעבודה עברית, תיאור המאבק על "כיבוש העבודה" ומסתיים בצורה לקונית למדי: "בשנת 1995 תוקן 'חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה', ונקבע בו איסור להפלות עובדים ודורשי עבודה מחמת הלאום אליו הם משתייכים. ממועד זה, גיוס עובדים לפי האידאולוגיה של 'עבודה עברית' הוא מעשה בלתי חוקי". מה שהיה בעבר דגל אידיאולוגי הוצא במשך השנים מחוץ לחוק.

בימי הקמת היישוב היהודי בארץ אכן נישא נס העבודה העברית בידי חלקים גדולים מבוני הארץ. מעט על האווירה שהייתה אז אפשר ללמוד מאגרת ששלח הרב קוק זצ"ל בשנת ה'תר"פ לאיכרים יהודים ובה קריאה נרגשת להעסיק את אחיהם היהודים העולים ארצה (הימים ימי "העלייה השלישית"): "ועתה כמה חובה כפולה ומכופלת היא על יישובנו כלו, ובייחוד עליכם אחינו האכרים והכורמים, אשר על אדמת הקדש, אשר התאזרחתם בארץ ונטעתם עליה. עכשיו הגיע הזמן להחלץ חושים כלנו, בעד העבודה העברית".

"עתה בא התור של 'וחי אחיך עמך', ביחס לנתינת עבודה בכל מקצועות המשק שלנו ביישובנו כולו בכל מלא רחבו והקיפו". הקשיים שעמדו בפני אלו שהעדיפו עבודה עברית היו רבים ולכן מאריך הרב קוק בקריאתו: "העבודה הישראלית מכרחת היא להיות עכשיו, עולה כפורחת בארצנו הקדושה. כל מניעה שבעולם אסור לה להיות חוצצת בינינו ובין חובת הקודש הזאת… וההתקרבות היותר גדולה, היותר כשרה ויותר מועילה ומביאה למטרה הרצויה היא רק זאת; נתינת עבודה בעין יפה בלא אמתלאות, בלא השתמטות".

   | עבודה עברית על ספסל הנאשמים

השיא האחרון שנרשם ביחסה העוין של מדינת ישראל לעבודה עברית נרשם לפני כחודשיים כשבית משפט השלום בירושלים קיבל את התביעה של התנועה הרפורמית וארגון "מוסאוא" ("לזכויות האזרחים הערבים בישראל") כנגד  מפעילי אתר האינטרנט "לוח עבודה עברית" וקנס את מפעילי האתר בעשרות אלפי שקלים. חטאם של מפעילי האתר הוא העובדה שהם מעניקים בחינם (!) שטח פרסום לבעלי עסקים המקפידים על עבודה עברית.

"התובעים טענו שהאתר עובר על "חוק איסור הפליה במתן שירותים'", מסביר עו"ד אורי צפורי, יו"ר התא המשפטי של התנועה, שייצג את מפעילי האתר במשפט. "החוק הזה החיל את עיקרון השוויון גם על עסקים פרטיים. לפני החוק הזה כל אדם במגזר הפרטי יכול היה לעשות בעסק הפרטי שלו מה שהוא רוצה, יש חופש עיסוק, 'כבוד האדם וחירותו'. החוק הזה התחיל בעצם לאחר שבני העדה האתיופית היו מופלים בכניסה למועדונים וכדו' ואז חוקקו את החוק הזה שבעצם אומר שגם אם אתה עסק פרטי, כיוון שהשירות שאתה נותן הוא שירות ציבורי אתה לא יכול להפלות. זו בעצם התערבות בחירות הפרט שנועדה למנוע מקרים של גזענות".

עו"ד ציפורי מסביר את הטיעונים שהציג בפני בית המשפט כהגנה על מפעילי האתר: "אנחנו באנו ואמרנו שהחוק לא התכוון לאסור פעילות שהיא בגדר צדקה ולהגיד לאדם עם מי הוא יכול ועם מי הוא לא יכול לגמול חסד. לצורך כך הסברנו את המעלה של עבודה עברית כצדקה, כפי שהרמב"ם מגדיר את המדרגה השמינית בצדקה - 'וחי עמך''. הטיעון שלנו היה שהרצון לעשות צדקה עם יהודים אינו נובע ממניע גזעני ומאיבה כלפי אוכלוסיות אחרות אלא מתוך הזדהות עם היהודים".

"יש חריג בחוק שקובע שאם יש 'מועדון חברים סגור' של קבוצה ספציפית, אז מותר להעדיף את בני הקבוצה. אלא שהחריג הזה אומר שאפשר לעשות כן רק אם יש מאפיינים ייחודיים לחברי הקבוצה (לדוגמא: ארגון צדקה שמסייע לעולים חדשים), וכידוע ביהמ"ש העליון כבר מזמן פסק שאין שום דבר ייחודי ביהודי שמצדיק אבחנה בינו לבין בני עמים אחרים. כך נוצר מצב אבסורדי שלערבים מותר להפלות מי שאינו ערבי ואכן נוכחנו לדעת שבציבור הערבי יש מוקדים שמפרסמים בעלי עסקים ערבים בלבד. לערבים מותר וליהודים אסור…".

   | שוויון הזדמנויות

כחלק מהרצון של המדינה להטמיע בציבור הרחב את הנורמות שנקבעו בחוק "שוויון הזדמנויות בעבודה" הוקמה לפני כעשר שנים "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" - גוף ממשלתי הפועל להפצה והטמעה של החוק. בין היתר, התבטאה הנציבות נגד קריאות שנשמעו בציבור להפסיק להעסיק ערבים בתקופות של פיגועים. בראיון לאתר 'הקול היהודי' (מיום י"ב בחשוון תשע"ו) אמרה עו"ד שירי לב-רן לביא, הנציבה האזורית למחוז תל אביב והמרכז, שאפילו המצב הבטחוני אינו מצדיק העדפה של בעלי עסקים להעסיק יהודים: "התופעה הזו ש'יש עכשיו סכנה' או 'יש עכשיו פחד' זה לא משהו שאנחנו יכולים לקבל. למשל, ההחלטה של מעסיקים שלא להכניס עובדים ערבים לעבודה, כשמדובר בעובדים מן המניין, עומדת בניגוד לחוק".

גם בתביעה נגד מפעילי אתר "לוח עבודה עברית" לא נפקד מקומה של הנציבות ובית המשפט קיבל את בקשתה להצטרף כ"ידידת בית המשפט". אנשי הנציבות הציגו בפני בית המשפט נתונים המלמדים על כך שהאוכלוסייה הערבית בישראל נמצאת במצב תעסוקתי ירוד ביחס לחברה היהודית ולכן אין הצדקה לאפשר את קיומו של הלוח.

   | גמ"ח ליהודים נהיה דבר לא חוקי

עו"ד ציפורי מסביר שהחלטת בית המשפט אינה נוגעת רק לבעלי עסקים המעוניינים להקפיד על עבודה עברית אלא גם לארגוני חסד המעוניינים להעניק סיוע לאחיהם היהודים: "המשמעות של פסק הדין היא שכל גמ"ח שנועד לעזור ליהודים בלבד במדינת ישראל הוא לא חוקי. כל מי שנותן את הכסף שלו היום לעמותות צריך לצאת מנקודת הנחה שהכסף שלו יגיע גם למי שאינם יהודים"[3].

"האמת שציפינו בדיוק לתוצאה הזו מבחינת פסק הדין, זה היה די ברור. בחרנו להציף את הסוגיה לדיון ציבורי משום שלצערנו, אנשים לא מבינים את המצב ועד כמה המערכת המשפטית מבקשת, בשם השוויון, למחוק את הזהות היהודית של הפרט וליצור זהות לאומית חדשה, ישראלית. חשבנו שאם אנשים יבינו את המצב החוקי לאשורו זה יקומם אותם, ושינוי דעת הקהל הוא המפתח לשינוי. אם נצטרך נוביל גם שינויי חקיקה. כרגע אנחנו פונים לערעור כיוון שהפסיקה של בית המשפט השלום אינה מחודדת מספיק ואנחנו מעוניינים שבית המשפט יוציא הלכה ברורה".

עו"ד ציפורי מוסיף לסיום התייחסות לתנועה הרפורמית, התובעת במשפט: "הרפורמים וארגון 'מוסאוה' רוצים להגיד 'אנחנו הישראלים עם אחד', לכן אין סיבה להתייחס ליהודים כעם במדינת ישראל. זה עתה ציינו בעולם 100 שנים להצהרת בלפור. גם סביב הצהרת בלפור הרפורמים באירופה עשו כל מאמץ לסכל את ההצהרה בטענה שאין דבר כזה עם יהודי, [4]היהדות איננה לאום, לשיטתם, אלא דת בלבד, לכן סברו שאין סיבה להכיר בזכותם לקבל מדינה. כיום אנחנו רואים את דור ההמשך של התנועה הרפורמית באותו הקו בדיוק".

   | "עד שהרב יצחק בא זה לא היה הנושא"

הרוח החיה שמאחורי "לוח עבודה עברית" הוא ראש התנועה, הרב יצחק גינזבורג שליט"א. שנים רבות הרב גינזבורג מדבר בשבח העבודה העברית ומבאר את החשיבות בהקפדה עליה בעומק האופייני לתורתו. במידה רבה אפשר לומר שהנושא של עבודה עברית הוא מיסודות השקפת העולם של הרב גינזבורג ולא לחינם גם מבחינה ציבורית עבודה עברית היא אחד הדברים הבולטים שקשורים בשמו.

"כשביקשנו מהרב יצחק להיות ראש ישיבה בישיבת 'עוד יוסף חי' בקבר יוסף הוא אמר שלמרות שהוא לא פוסק הלכה יש שני תנאים שהוא מציב לקבלת התפקיד: לא לקנות תוצרת גרמניה ולהקפיד על עבודה עברית", מספר תלמידו הוותיק, הרב ישראל אריאל מיצהר. התנאי כמובן התקבל על ידי התלמידים וכך החל הרב גינזבורג לשמש בראשות הישיבה בשכם. "עד שהרב יצחק בא זה לא היה הנושא. לחלוטין. היינו רגילים לקנות אצל הערבים בשכם", מדגיש הרב ישראל את הערכתו לכך שהרב גינזבורג הוא המנוע המרכזי מאחורי פיתוח העבודה העברית בשנים האחרונות.

הרב ישראל מספר על ההקפדה על עבודה עברית אצל הרב גינזבורג גם כשעל כף המאזניים הונחו שאלות כבדות משקל: "בתקופה שלאחר הסכמי אוסלו, קיבלנו אישור להרחבת חדר האוכל בישיבה בקבר יוסף. היה ברור שלא יתנו ליהודים להגיע לעבוד בשכם למרות שעל פי החוק הם היו חייבים לאפשר את זה". הרב ישראל מספר שיום אחד הרב גינזבורג הגיע אל התלמידים בישיבה ואמר להם שפנו אליו מהמועצה ואמרו שיש אפשרות להתחיל בבנייה עם פועלים ערבים. לשאלת התלמידים מה דעתו על העניין השיב הרב גינזבורג שהוא מתנגד. "אני לא זוכר אם הוא השתמש בביטויים של 'טקטיקה' ו'אסטרטגיה' אבל המסר היה שוויתור על ההישג הנקודתי בקבר יוסף יתן רווח במלחמה הכללית. הרב יצחק ביקש שנגבה אותו בעמדה הזו מול המועצה. אמרתי לרב יצחק שזה לא נראה שהרבי היה כל כך 'שרוף' על העניין הזה של עבודה עברית. הרב יצחק ענה לי 'אם הרבי היה 'שרוף' על זה הייתי צריך אתכם שתגבו אותי?!'. אני הבנתי שכאשר הרב יצחק 'מתעקש' על משהו שאינו הוראה הלכתית טהורה הוא רואה חזון אחר - הוא רואה את ההלכה לא כמערערת על המציאות ומתמרדת נגדה אלא הוא רוצה שהמציאות עצמה תהיה יותר מתוקנת, לכן הוא רוצה שהיהודים יעבדו. דבר כזה הוא חידוש גדול".

"הרב יצחק סיפר לנו שכשבנו את בניין ה-770 בכפר חב"ד הוא נכנס לשם באחד הערבים וראה את הפועלים הערבים שנשארו לישון שם מתפללים כש'אחוריהם אל היכל ה'' אני צחקתי כשהוא סיפר את זה, אז הרב יצחק אמר 'אתה צוחק אבל אני בכיתי', הוא לקח את זה מאוד קשה".

הרב ישראל מספר שמשפחתו הייתה מהמשפחות הראשונות שבנו את ביתן ביצהר. היה קושי גדול למצוא קבלן רלוונטי שמקפיד על עבודה עברית ועלתה שאלה האם לדבוק בכל זאת ברצון להקפיד על עבודה עברית או להתפשר, "זו הייתה שאלה של יישוב הארץ לגמרי", אומר הרב ישראל. כיוון שהעניין היה שקול בדעתו של הרב ישראל הוא פנה אל הרב גינזבורג בשאלה מה לעשות והרב ענה שלמרות הקושי לא לוותר על עבודה עברית. "בשביל מי שאוהב מופתים אוסיף עוד אנקדוטה: מצאנו קבלן שהסכים להעסיק רק יהודים בבניית ביתנו. עשינו הסכם עם הקבלן שאם יהיה חלק בבית שלא נבנה בידי יהודי הוא פשוט יצטרך להרוס את הבית, לא לפצות.

יום אחד הגיע אליי חבר מהיישוב ואמר לי שקבלן משנה שהקבלן הראשי מביא בשביל היציקה הוא לא יהודי. ניגשתי אל אותו קבלן משנה ואמרתי לו 'תבדוק טוב עם הבעל הבית כי אתה הולך לגרום לו נזק כבד'. אותו קבלן משנה נורא נעלב והתחיל לדון איתי, סיפר לי שהוא עשה צבא וכו'. אמרתי לו 'אין לי שום דבר נגדך. לא אכפת לי שיבנו לי את הבית יהודים שלא עשו צבא והם נגד המדינה, מבחינתי בית פה זה דבר קדוש, מצווה, ומצווה אני רוצה לעשות עם יהודים'. למרות שדיברתי איתו בלשון רכה הוא לקח את זה קשה והלך בכעס הלוך ושוב. תוך כדי שהוא הלך הוא ראה ליד אחד מבתי העץ שנבנו שם בקבוק תבערה. שבוע קודם נשרף אחד הבתים הסמוכים וכלל לא עלתה מחשבה שמדובר באירוע חבלני, בעקבות כך שנמצא אותו בקבוק תבערה הוברר שהשריפה הייתה למעשה תוצאה של אירוע חבלני ובעל הבית קיבל פיצוי".

   | עבודה עברית - שלב ההנגשה

ההטמעה של ערך העבודה העברית בקרב חוג תלמידיו של הרב גינזבורג התגבשה עם הזמן לרצון לבנות מערכת שתקל על ציבור הצרכנים להקפיד על עבודה עברית, כך למעשה נולד "לוח עבודה עברית". הלוח אמנם עבר גלגולים רבים עם השנים אבל הרעיון המרכזי שעמד בבסיסו הוא הרצון להנגיש בעלי עסקים המקפידים על עבודה עברית לציבור הרחב.

"בעבודה עברית כולם בעד וכולם נגד", אומר נריה אופן, ממייסדי המוקד. "כולם בעד כי זה כיף וחשוב אבל הרבה אנשים שבעיקרון בעד הם נגד בגלל הקשיים שכרוכים בעבודה עברית - הנגשה, עלות גבוהה, קושי לאתר בעלי מקצוע רלוונטים וכן הלאה'. המוקד נועד לפתור ולהקל על הלקוחות לפחות בחלק מהקשיים שניצבים בפני מי שמבקש להקפיד על עבודה עברית".

כבר בראשית ימיו של המוקד האינטרנטי חוו מפעיליו את נחת זרוען של רשויות החוק של מדינת ישראל שהחרימו מחשבים של מנהלי האתר. די מהר הבינו מפעילי המוקד שהפעלה של אתר אינטרנט תהיה דבר לא קל ולכן עברו להתנהל בשיטת עבודה שונה, כפי שמספר נריה: "אחרי הגירוש מגוש קטיף החלטנו שצריך לעשות את זה בצורה אחרת, בלי רעש וצלצולים של אתר אינטרנט אלא באופן 'ידני'. התחלנו לאסוף רשימות של בעלי מקצוע ועסקים כאלה ואחרים כמו הובלות וכדו'. עשינו טלפונים לכל בעל עסק שהכרנו, במשך כחצי שנה עבדנו בצורה כזו של הרחבת מעגל בעלי העסקים שבמוקד. את ההפצות עשינו באמצעות חלוקת כרטיסי ביקור במעגלים שסביב בעלי העסקים, בעיקר חבר'ה מיו"ש".

לאט לאט התגלגלנו לעבוד בצורה מסודרת. מעקב אחרי כל שיחת טלפון, בנינו משובים של לקוחות על בעלי עסקים, הקמנו עמותה בשביל שנוכל לגייס תרומות מהחברים לתפעל את העסק הזה. עבדנו כך שנה-שנתיים אבל לצערנו לא הצלחנו לגייס סכום מספק של תרומות לצורך תפעול משרד".

בהמשך, בעלון 'עולם קטן' הוקדשה פינה קבועה ל"סיפורי עבודה עברית". כל שבוע סיפור קצר. "מאז ומעולם חשבתי שהמנוע המרכזי לעבודה עברית צריך להיות 'קו החסד'. גם בסיפורים ב'עולם קטן' תמיד הלכנו על הקו הזה - להראות כמה כיף להעסיק יהודים, איזו חוויה יש להתפלל יחד כל הפועלים מנחה באמצע יום עבודה, חוויה של ערבות הדדית. בתקופה של פיגועי הטרקטורים בירושלים פורסם ב'עולם קטן' מאמר דעה שתקף את ההעסקה של פועלים ערבים על רקע המצב הבטחוני. עורכי העלון חטפו אחר כך חזק על הראש ולאחר מכן למעשה הפינה שלנו על סיפורי עבודה עברית נסגרה. זה חידד לי את התובנה כמה חשוב להדגיש בנושא של עבודה עברית דווקא את קו החסד".

"כל גבורה בסופו של דבר היא גם חסד. גם הרב כהנא שהסמל שלו היה האגרוף חתם בקטן 'באהבת ישראל'. אנחנו בדרך החסידות שמים את האהבת ישראל בגדול ובפנימיות מתעקשים ולא מוותרים במילימטר בגבורה. צריכים לעטוף את הגבורות בהרבה הרבה חסדים. חשוב שהדיוקים הללו לא יהיו רק עניין פנימי בינינו אלא שגם בעולם שבחוץ הדברים יודגשו כך".

   | "צריך להחליף את השופטים או את המדינה"

מי שמפעיל את המוקד בשנתיים האחרונות הוא איתן רבינוביץ' (26) תושב גוש שילה. לצד תפעול אתר האינטרנט של המוקד איתן הקים קבוצות וואטסאפ בהם חברים קבלנים, משפחות שנמצאות בתהליכי בנייה ובעלי מקצוע שונים במטרה לעזור במידע רלוונטי למי שנצרך. "ההבנה שלנו היום היא שצריך גוף אחד שירכז בצורה מסודרת את כל העניינים שקשורים לעבודה עברית בצורה ישירה וגם עקיפה", אומר איתן.

"היקף הביקוש וההיצע בתחום העבודה העברית נמצאים במגמת עלייה ברורה, אם לפני עשר שנים היו צריכים לחפש בנרות טרקטור יהודי, היום אין כמעט ישוב שאין בו טרטקטור ולכולם יש דרישה. אנשים רוצים להעסיק יהודים למרות הפרשי המחירים".

איתן מספר על תגובות רבות שקיבל מבעלי מקצוע בתחום לאחר הקנס שהושת על המוקד: "כל התגובות בהם נתקלתי היו תומכות ואוהדות. הרבה אנשים חיזקו את ידינו ואמרו שהם חושבים שצריך להחליף את השופטים או את המדינה…".

   | "והשיב לב אבות על בנים"

דמות מיוחדת, צעירה וממגנטת שנקשרה בנופי השומרון ודבקה בצורה מופלאה בעבודה העברית היא דמותו של עידו זולדן הי"ד, 'עידודי' כפי שנקרא על ידי מכריו הרבים.

תחום הבנייה היה קרוב לעידודי שכן אביו נחמן יבל"א הוא בעליה של חברת הבנייה "קדומים לעד" שבמשך השנים בנתה פרוייקטים רבים ברחבי הארץ. באופן מפתיע, כשעידודי סיים את שירותו הצבאי ולימודיו בישיבת בית אל ורצה להתחיל לעבוד בבנייה הוא פנה אל קבלנים אחרים ולא נכנס לעבוד בחברה שבראשות אביו. "עידודי אמר שהוא רוצה לעבוד בבניין אבל הוא לא יכול לעבוד אצלי בחברה כי אנחנו לא עובדים עם יהודים והוא רוצה לעבוד רק עם עבודה עברית", מספר נחמן זולדן. "אמרתי לו שזה גדול עליי, 'לך תחפש לך מקום עבודה אחר'. הוא באמת חיפש מקום עבודה אחר ועבר לעבוד ביצהר בבניית בית הכנסת".

"לאחר זמן אמרתי לו 'אולי בכל זאת תבוא לעבוד אצלי?' אז הוא אמר לי 'אתה יודע מה התנאים...'. אמרתי לו 'נסה'. הוא עבד על זה והצליח להביא לי קבוצה של עשרה חבר'ה, רובם, אגב, עובדים אצלנו עד היום".

כשנה לאחר מכן, בי' בכסלו תשס"ח, עידודי נרצח בפיגוע ירי סמוך לכפר פונדוק בשומרון. מקום מנוחתו ברגבי אדמת השומרון.

דמותו של עידודי, שעוד בהיותו ילד השתדל מאוד להקפיד על עבודה עברית, נקשרה בנושא ביתר שאת לאחר הרצח. הזיכרון של רבים מעידודי הוא תמונה שלו עם פאותיו המתבדרות ברוח כשרגליו עומדות בתוך יציקת בטון. "עידודי לא רצה להיות מנהל, הוא רצה לעבוד בעשר אצבעות", מספר חברו, יוחאי אופן. "אצל עידודי זה בא ממקום של קדושה, לא רק איזו רומנטיקה של להיות טבעי, להיות מחובר לאדמה וכו', אצלו זה לגמרי בא ממקום של קדושה".

נחמן מספר שפעם אחת הגיע צוות צילום של ערוץ 2 לקדומים לראיין אותו על הנושא של עבודה עברית. במהלך הסיור שערך עם צוות הצילום, המראיין ראה את עידודי וביקש לראיין גם אותו. למרות שהוא לא ממש 'סימפט' את התקשורת, עידודי שמע בקול אביו שאמר לו שאם הוא מאמין בעבודה עברית אז גם חשוב להעביר את המסר הזה בתקשורת. "הוא אמר להם שעבודה עברית נותנת בריאות לעם. אנחנו עם חולה שלא עובד בכפיים ועבודה עברית נותנת בריאות לעם. עם בריא בונה את ביתו. ב-100 שנות ציונות גדענו את שורש ההאחזות שלנו בכך שנתנו לערבים לעבוד, אנחנו צריכים להחזיר לעצמנו את הבריאות".

בחברת הבנייה של נחמן זולדן משתדלים עד היום להקפיד על עבודה עברית, הגם שחלק מהעבודות נעשות לעתים על ידי צוותי עבודה של פועלים סינים. "הצוותים של עבודה עברית הם צוותים נהדרים. התוצאות נהדרות, המחירים הם גם לא הכי גבוהים, אי אפשר אמנם להשוות את זה למחיר של פועלים ערבים אבל זה למשל יותר זול מעובדים זרים סינים. זו התמודדות יומיומית. כל האזור פה עובד עם 'פלסטינאים' וזה הפרשים עצומים במחירים והעלויות. זו התמודדות אבל אנחנו חושבים שאנחנו עושים משהו חשוב".

   | בעבודת האדם הוא מביע את אהבתו לארץ

לסיום, ביקשנו לקבל מהרב גינזבורג דברי חיזוק לפרוייקט העבודה העברית שנפתח בתנועה:

"כשם שהאדם נוצר מן האדמה - 'וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה', אדם לשון אדמה - כך עליו לעבוד את האדמה. לפני בריאת האדם כתוב 'ואדם אין לעבֹד את האדמה' ואחר בריאתו כתוב 'ויקח הוי' אלקים את האדם וינִחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה'. לאחר החטא גורש האדם מגן עדן ('לעבוד את האדמה'), אך ישיבת עם ישראל ('אתם קרויים אדם') בארצו ('ארצות החיים') היא תיקון ובמובן מסוים חזרה למצב הראשוני של אדם בגן עדן. פה, בארצנו הקדושה, עלינו לקיים את היעוד של 'לעבדה ולשמרה' - הן כפשוטו, בעבודת הארץ ובשמירה עליה, והן כמדרשו, 'לעבדה' ב-רמח מצוות עשה 'ולשמרה' ב-שסה מצות לא תעשה'.

הכח המניע את קיום מצוות עשה, 'לעבדה', הוא אהבה (כמבואר בספר התניא). התקשרות עם ישראל לארצו, כמו כל התקשרות אמתית, היא התקשרות של אהבה. בעבודת עם ישראל בארצו אנו מביעים את אהבתנו לארץ, ועד הדימוי במקרא של אהבת עם ישראל לארצו כאהבת איש לאשתו - 'וארצך תבעל' (וממילא מובנת חומרה הענין של עבודת נכרים, הזרים לקשר האהבה העמוק בין עם ישראל לארצו, כמעין ניאוף ח"ו)".

הכתבה פורסמה לראשונה בבטאון תנועת דרך חיים.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 29 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד