- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
כשתשומת הלב הציבורית נמצאת באיראן, מתקבלות לגבי רצועת עזה ההחלטות הגורליות שעלולות להכריע את גורל המלחמה
תחקיר הקול היהודי על מיזם "מידאד" מכה גלים, שרים ואנשי תקשורת הידהדו את התחקיר, והיום גם ראש הממשלה נתניהו התייחס לתחקיר וכתב: תחקיר הקול היהודי מגלה לאן הלכו המיליונים של תכניות בנט ומנסור עבאס.
בנאום שנשא בכנס מנהלים של השב"כ דיבר ראש הממשלה באופן נדיר יחסית על הסכנה הגדולה שיש בכמויות הנשק הבלתי חוקיות במגזר הערבי והתרחיש האפשרי של היפוך קנים.
משרד החינוך כופה על רכזים חברתיים, ובהם אנשי חינוך דתיים, להשתתף בסיורי חובה בכפרים ערביים ובמפגשי "היכרות" כחלק מהכשרתם, תוך רמיסת עולמם האמוני של המשתלמים והתעלמות מהתנגדויות שהועלו מהשטח.
בפרק מיוחד של "חושבים בקול", תמיר דורטל (פודקאסט "על המשמעות") מסביר למה הימין מפסיד במגרש התקשורתי, חושף את הבורות מאחורי מחאת הרפורמה וקורא לציבור לקחת אחריות אישית על המציאות: "רבאק, זה דם של יהודים שיכול להישפך".
מפלגה חדשה מבטיחה "צדק, שוויון, סולידריות וזכויות יסוד של כבוד האדם". יוזמה אותנטית, או ניסיון לשנות את הציבור החרדי מבפנים? הסוד טמון באנשים.
בתלונה שהגיש ארגון לביא לפני כחודש וחצי, שמבוססת על תחקירי "הקול היהודי", דורשים בארגון לעצור את מנהל מסגד אל אקצא, עומר עוודאלה אל קסוואני, ששימש כיו"ר עמותת החמאס "לג'נת זקאת אל קודס אל מרכזייה".
למרות שעל פי חוק הדבר אסור, ומדובר בדחיפה כלכלית משמעותית לאויב הערבי ביו"ש, אוטובוסים של ערבים מהצפון זורמים בסופי שבוע לג'נין
ההנהגה הערבית, שביד אחת מוחה על אי אכיפת הפשיעה הערבית בידי המשטרה, דואגת ביד השנייה ל'סולחות', ומסתירה את הפושעים מעיני אכיפת החוק: האם הכל קמפיין פוליטי ציני?
מנכ"ל פורום קהלת בראיון מיוחד להסכת "חושבים בקול" על השבר של גירוש גוש קטיף, המאבק בייעוץ המשפטי והצורך הדחוף בגיוס חרדים. רובין קורא לטיפול שורש באויב מבית ומסביר מדוע הוא נותר אופטימי גם אחרי טבח שמחת תורה. הדרך לתיקון המערכת עוברת בראשית הצירים ובשינוי הקונספציה הביטחונית.
לאן הלך הכסף של תכניות בנט ומנסור עבאס? תחקיר הקול היהודי חושף כי מיזם של קרנות הביטוח הלאומי תחת לוגו משרד הרווחה שהוצג כפיתוח מנהיגות בקרב צעירים ערבים, מקדם תכניות לקידום ה"זהות פלסטינית" של הערבים אזרחי ישראל
אם עוד היה ספק בכוונותיהם של המנהיגים הערביים בישראל כאשר הם מאשימים את הממשלה באלימות הערבית, הרי שמסכת הגינויים שנשפכה לאחר שהמשטרה העזה לפעול ביד קשה בכאבול, מדגישה כי מלבד ציניות פוליטית, אין בהאשמות האלו דבר.
אלחנן גרונר ומנחם בן שחר בפרק סוער על המציאות הביטחונית בחברון, המשך הדיון על כבוד תלמידי חכמים בעקבות מכתב הרבנים, והשיעור הרוחני של פורים על פחד העמים מיהודים.
האם עסקני העבר של ההתיישבות גוררים אותנו חזרה לאוסלו, בזמן שהשטח כבר הוכיח שאפשר לבנות אחרת, בלי לממן את האויב?
מרומם את הנפש לראות התחזקות עממית של לבישת ציציות גם בלי כיפה או של בנות שברצינות גמורה מקבלות עליהן ללבוש חצאיות יום אחד בשבוע, אבל מה זה אומר עלינו? האם זה מערער את מודל הקודש לכתחילה? האם זאת מסורתיות ספרדית קלסית או משהו שחצה את הקו העדתי? וגם: למה המסורתיות הזאת זוכה לחיבוק מהאגף התורני, בעוד 'דתיי הרצף' מקבלים כתף קרה? לצערנו לא הצלחנו למצוא את כל התשובות, אבל לפחות התחלנו קצת
