עיקר עבודת השם להתמקד ברגע ההווה, לכרות ברית ולהמליך את ה' כאן ועכשיו
עם כניסת עם ישראל לארץ מתרחשים שני אירועים בהר עיבל, טקס הקללה וקרבנות השמחה. כיצד נבין את השמחה והקללה הנפגשים באותו המקום? • לפרשת 'כי תבא'
לפי תורת החסידות, פרשיית 'אשת יפת תאר' כולה משל למלחמת היצר, וליכולת של כל אחד מאתנו לחדש מגע עם הרבדים הנעלים והפנימיים של נשמתו
בין דישת מצוות לרציצת ראש הנחש אנחנו למדים להכיר את העקב. מחד האבר הקהה בגוף, ומאידך דווקא בו תלוי סוד הגאולה – פרשת עקב ב'עקבתא דמשיחא'
הוא נודר או היא נודרת? פרשת הנדרים מעניקה מבט עומק על התכונות השונות באישיות האיש והאשה ויכולת החיבור ביניהם
כמעט לכל ספר בארון הספרים יש איזו הקדמה, מבוא או פתיחה, ולפחות כמה מלים מאת העורך. אבל לתורה אין הקדמה, גם לא משהו על הכריכה שיזמין לפתוח. התורה פשוט מתחילה, במפץ-גדול אחד, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"
דווקא בדור שלנו, דור הגאולה, עלינו לנקוט בדרך של "שטות דקדושה". כך נחשוף את הכוחות העצמיים ביותר של היהודי, עד לעצם האמונה, וכך נוכל לנצח באמת את כל רוחות השטות והסטיות, ולהגיע לשלום-בית אמיתי בכל בית יהודי ובכל עם ישראל
אם נתבונן היטב בשלוש המצוות עליהן אנו מצווים למסור את הנפש, מתבקש לקשור אותן לעוד שלישיה מפורסמת: עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל, כאשר לכל אחד מאלו ניתן להצמיד את המושג 'שלמות' – שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ.