מסורתית יותר מהאחות האמריקאית, מתבוללת פחות, ועד לא מזמן גם נהנתה משקט. אבל 7 באוקטובר ריסק את האשליה. הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם מוצאת את עצמה בצומת דרכים. האם האנטישמיות תדחף לעלייה, ולמה דווקא החרדים הם שעשויים לארוז מזוודות?
נראה שאחת לכמה שנים אנחנו צריכים איזה שני מקרי רצח רחוב שיזכירו לנו את קיומו של עולם שלם של אלימות שאנחנו אוהבים להדחיק. ואז כשאיש כמו רפי קדושים, עבריין לשעבר, מנסה לזעוק שהעונש או הכוונה אינם הסיפור העיקרי, צריך לנסות להזדעזע כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה. ניסינו בשתי כתבות בנושא שלא להסתפק בדיבור על העונשים ובמקום זאת לשאול שאלות עומק
האימפריה העות'מאנית חוזרת לירושלים – וישראל שותקת. ארדואן לא מסתיר את כוונותיו, הכסף הטורקי זורם לבירה, ועמותות צללים פועלות מתחת לרדאר. מהי התוכנית הגדולה של נשיא טורקיה לכיבוש שקט של הבירה, ואיך זה קשור לחמאס ולרשות הפלסטינית?
מה מסתתר כמה קילומטרים מזרחית לגבול רמת הגולן, עמוק בתוך שטח סוריה? עיר מחוז יהודית ענקית, חצובה כולה בבזלת שחורה. מסע אל העיר נווה – הלב הנשכח של הבשן היהודי.
שנים לקח להבין את עוצמת השפעתו של מסמך אחד, נטול תוקף של פקודה – "רוח צה"ל". עד ה-7 באוקטובר נוצרה מציאות שבה כל הצבא, מהרמטכ"ל ועד אחרון הלוחמים, הוכפף אסטרטגית וטקטית למוסר שניסח פרופ' אסא כשר (לימים ממובילי מחאת הסרבנות). כעת, אנשי "תורת המדינה" מציגים את החלופה שתשנה את מערכת ההפעלה הצבאית מהיסוד, ועשויה להשפיע אפילו על סוגיית גיוס החרדים.
לא הסתפקנו בנתונים שפרסם משרד העלייה, אלא העמקנו והצלבנו מידע כדי להבין מה באמת קרה במהלך השנה האחרונה. הממצאים חושפים תמונה מרתקת: צניחה במספר הלא-יהודים המגיעים מבריה"מ מכוח חוק השבות, ולצידה – זינוק מרשים בעלייה משאר העולם. וגם: יותר ילדים מגיעים לכאן
מאמר חדש לימי ספירת העומר והעצמאות שופך אור על גישת הרב יצחק גינזבורג למציאות הציבורית כיום. הדברים, כך מתברר, הם תוצר של שיח שקיים הרב עם תלמידו, הרב יוסי פלאי המגדיר את עצמו כמי שגדל בבית המדרש הדתי-לאומי של ישיבת 'מרכז הרב' לצד היותו תלמיד מובהק של הרב גינזבורג.
השבוע אנשי "חרגבים" לוקחים אותנו למרחב שמרגיש "מעבר לגבולות" למרות שהוא ממש כאן מעבר לפינה: צפון השומרון. על רקע החזרה ליישובים חומש ושא-נור, נגלה מחדש מעיינות שקמו לתחייה מתוך השכול, תחנת רכבת עות'מאנית סודית וגם את העמק שבו התחולל קרב השריון היחיד בתולדות השומרון.
זמן קצר אחרי מלחמת השחרור טבעו פליטי 'פלסטין' את המונח "נכבה", אסון, לכינוי ניצחון המהדהד של היהודים. אחרי בריחה של שנים מהנוסחה כיבוש-גירוש-התיישבות הגיע הזמן להסתכל בעיניים לאופן שבו התקבע הניצחון במלחמת השחרור, ולשאול למה אז הבינו בן-גוריון אנשיו כי עליהם ליזום פעולות שיגרמו לבריחה המונית של האויב. מסע מקוצר וחלקי במפת הכפרים הערביים שהוחרבו במלחמת העצמאות
על פי "ישראל היום", ראש הממשלה נתניהו הורה לשר הביטחון למנוע את ההתיישבות בשטחי B. בנתיים ההריסות נמשכות
המילה "אוגנדה" מעוררת אסוציאציות - מההצעה המיתולוגית להקים בה מדינה ועד הגבורה של מבצע אנטבה. אבל לאחרונה, המדינה האפריקאית מספקת לנו הפתעה חדשה: רמטכ"ל שמאוהב בישראל. המומחים פחות בונים על ההצעה ובכל זאת מי האיש ולמה הוא כל כך נחוש להגן על ארץ הקודש?
מה מחבר בין מצור דרמטי בלב השומרון לפני 200 שנה, לפיגוע רצחני ליד חוות גלעד, ולקהילה יהודית קשוחה ולוחמנית שחיה בלב הרי הלבנון? אנשי "חרגבים" לוקחים אותנו למסע בעקבות משפחת ג'ראר האימתנית (ששרידיה עדיין בגזרת ג'נין), המבצר הבלתי חדיר בסאנור, והקומנדו היהודי מהצפון שהוזעק כדי להכריע את המערכה
המהפכה ביהודה ושומרון היא היסטורית, אך בזמן שההר פורח – הגליל ננטש. תחקירי "הקול היהודי" חשפו נסיגה דמוגרפית, אפליית מחירי קרקע ותוכניות ענק להרחבת כפרים ערביים. לצד הישגים בבלימת חלק מהמחדלים, התמונה הכללית מצריכה שינוי. השרים סמוטריץ' ובן גביר, אל תצדיקו את תווית המגזריות - דרוש את אותו 'פול גז' ביו"ש כדי להציל את האחות הגלילית
האם שמירת מצוות מגבילה או משחררת? לפעמים נדמה כי פריקת עול היא חופש, כשלרוב מדובר דווקא בשעבוד לדחפים. דווקא דרך דיני טומאה וטהרה אנו משתחררים מן המוות וזוכים לחירות אמיתית.
כיבוש יריחו מהדהד את הידיעה אותה צריך לזכור מול הנטייה להרפות ידיים בדיוק ברגעים שהאויב מורתע. המתיישבים שמצטרפים לקמפיין "נגד האלימות" יהיו חייבים לשאול את עצמם איפה נמצאים ערביי יו"ש בחזון שלהם לאחר ההתפכחות. וגם כיצד סיפורה של רחב בימי יהושע מלמד אותנו מי בכל זאת רשאי להישאר כאן